התנועה הפלשתינית במהותה: פשיזם-נאצי

זה מכבר מנסים גורמים אקדמאים שונים לנתח את התנועה הפלשתינית בממד של "תנועה לאומית מהפכנית", מנסים להתאים אותה לדפוסים של תנועות לאומיות שונות שהופיעו במאה העשרים, וכל פעם נכשלים בהגדרותיהם כי הם לא מצליחים לזהות את המרכיבים המקובלים במדע המדינה לגבי "תנועה לאומית". התנועה הפלשתינית הינה בראש ובראשונה: "תנועה פשיסטית דתית", תנועה שאין לה לא תוכן תרבותי, מוסרי או חברתי, תנועה ללא כל אידאולוגיה מהפכנית, אלא תנועה בשליטה דיקטטורית, הבנויה על עקרונות דוגמטיים של ספר דתי ישן ופרימיטיבי עם סיסמאות שגילן למעלה מ-1500 שנה. זוהי תנועה שבנויה על שנאה עזה ותאוות רצח לכל יהודי ארץ ישראל ולכל המפעל הציוני.

הפשיסטיות-הדתית נלחמת בדרך-כלל בכל מה שהוא דמוקרטי וליברלי, קוראת לניקיון "שטח מחייתה" מגורמים זרים, שואפת לאיחוד לקראת מלחמה של כל הכוחות "המאמינים" במעמדות השונים ועל הקבוצות השונות בתוך הקבוצה כולל הכוחות הכלכליים, הפוליטיים והאנושיים. הצד הצבאי מאופיין גם הוא בתודעה אסלמית קיצונית כאשר אצל הפלשתינים למשל קצין המבצעים הראשי נקרא: אבו-ג'יהאד (אבי מלחמת הקודש) והרוצחים המחוסלים הינם - שהידים (קדושים שמעמדם בגן-עדן מובטח עם 72 בתולות..). למרות האמונה בעקרונות הדת המוסלמית, הפשיזם הפלשתיני נעזר בכופרים כמו נוצרים-ערבים כי הדתיות מקבלתי כאן גם אופי לאומני-פשיסטי.

כאמור, המלחמה הלאומית-דתית למימוש השאיפות הפנטזיונריות הדתיות של הפלשתינים מתבטאת במאבק פנימי בכל מי שמאמין חופש, בדמוקרטיה ובשוויון - שאלה שלושה עקרונות המנוגדים בהחלט לפשיזם ולדת המוסלמית גם יחד. אידאולוגיה זו פועלת בעזרת מסע של שקרים והסתה, בפרופוגנדה רצופה, קוראת למלחמת-קודש והשמדה ומאלצת את כל המאמינים להתגייס כנגד "האויב המשותף", ולנצל בצורה מרבית את כל הכוחות לכך. מכאן מתפתח הפולחן של הערצת הרצח, ההקרבה, הגבורה והאלימות הלאומית - שזה מיתוס מכונן של כל תנועה פשיסטית.

כאשר ממד גזעני (אנטישמיות) מצורף לפשיזם, אנו קוראים לאידאולוגיה זו: נאציזם. בשנים 1939-45 מייסדה ומנהיגה הנערץ של התנועה הפלשתינית דאז, חאג' אמין אל-חוסייני ישב במטה של היטלר בברלין כיועץ להימלר להשמדת היהודים. מה שיש להוסיף לכך הוא, שאין בכלל הבדל רב בין הסונים והשיעים בפשיזם-הנאצי שלהם, ואין הבדל רב בתפיסה האידאולוגית בין המהפכה האירנית וה"מהפכה" הפלשתינית. ושמענו מספיק זמן את האייטולות, שאפילו לא מנסים להסתיר את כוונותיהם הרצחניות כלפינו וכלפי כל העולם המערבי, וכיום אנו רואים בדאעש את הדוגמה הקלאסית לנאציזם האיסלאמי שנחשף בכל כיעורו הפרימיטיבי - כך שמרבית ערביי ארץ-ישראל מאמינים כיום בדע"אש.

האנטישמיות הנאצית של הפלשתינים מתבטאת קודם כל בהכחשת השואה (זו התזה האקדמית של אבו מאזן), ולפניו גם יאסר ערפאת,..במסגדים האימאמים טוענים שאנחנו בעצם לא היהודים שבתנ"ך, אלא סתם צאצאי הכוזרים (או צאצאי קופים וחזירים כפי שזה כתוב בקוראן המתועב שלהם). לאחרונה הם "חידשו" את"עלילות הדם" (יהודים צריכים דם ילדים למצות בפסח) כולל בסיפורי זוועה על גניבת אברים של חולים ופצועים פלשתינים בבתי חולים ישראלים כולל בשקרים על הרעלת בארות, כולל תמיכה מלאה בפרוטוקולים של זקני ציון..הסיבה שהפלשתינים מפיצים סיפורי זוועה על היהודים כדי להכשיר את ההמוניםשלהם לבצע הרג המוני ביהודים, דהיינו: ג'נוסייד.

המסקנה המתבקשת היא שאנחנו, העם היהודי בארץ-ישראל ובתפוצות, עומדים שוב בסכנת מוחשית של השמדה על-ידי תנועה נאצית מוסלמית שחוד המחץ שלה הם תושביה הערביים של ארץ-ישראל הקוראים לעצמם: פלשתינים ולהתייחס לסכנה זו בהתאם - ולא לאפשר להם בשום אופן להתעצם כי בנפשנו הדבר! ומכאן, שמדינה עצמאית פלשתינית, לצידנו, פירושו של דבר: סרטן שיחדור לגופנו לכלותנו...דבר שיקרה גם במצב שהם יסופחו ויהיו חלק ממדינת ישראל. מכוון אחר, ברור גם מדוע אנחנו מצפים מ-ממשלת ישראל לפעול צבאית למניעת ייצור פצצה גרעינית באירן, כי הרי לשם כך בן-גוריון הקים את הכור בדימונה.. לדבריו: "למנוע שואה נוספת...".