בימים אלו אנחנו מציינים בכאב עשרים שנה לרצח פוליטי בישראל. מציינים בכאב את ההסתה הקשה, שהובילה לרצח ראש ממשלה בישראל.
רק חלפו עשרים שנה מיום שנרצח ראש הממשלה,
יצחק רבין, ובכלי התקשורת נשמע קול של מנהיגת ציבור דתי לאומי, דניאלה ווייס: "קרה הרבה טוב מאז, יצאנו מחוזקים...".
מתוך משרד, שמופקד על המשפט בישראל, אומרת טל בנש, הדוברת של
איילת שקד, שרת המשפטים: " רק עוד 364 ימים לפסטיבל רבין הבא, לא יכולה לחכות...". הלעג של גב' טל בנש, שאינה יכולה עוד לחכות, חושף יחס לחיי אדם, שחייו קופחו בשלוש יריות, בוז ולעג של מחנה משיחי, שהתמקם בלב הממשל בישראל.
חלפו רק עשרים שנה מהיום בו בוצע הרצח המתועב של ראש ממשלה בישראל, ואנחנו עדים לביטויי הערצה בפרהסיה לרוצח ופרץ גלי אהדה והזדהות עם מעשה הרצח. יותר ממחצית הנשאלים בסקר שנערך בקרב הנוער היהודי סבורים, שיגאל עמיר בכלל לא רצח את יצחק רבין והוא יושב בכלא ללא עוול בכפיו.
נשיא המדינה המצהיר, שלא ייתן חנינה למי שבית משפט הרשיע אותו ברצח ראש הממשלה, זוכה לאלפי קריאות נאצה ברשתות החברתיות בתוספת איחולים למותו.
באווירה זו של הסתה גם מפלגת העבודה מתכופפת ונזהרת מלהשמיע את קולו של יצחק רבין, "שבמותו ציווה לנו את השלום".
מפלגת העבודה מכנסת כינוסי התייחדות לזכרו של יצחק רבין תחת כותרות מעודנות, תחת כותרות מרככות המחביאות את נושא השלום שלמענו נלחם ובגללו נרצח.
כינוס תחת כותרת - "במותו ציווה" או "ציווה לנו" בלי לציין "ציווה לנו את השלום", זו התכופפות של מפלגת העבודה, שמול גלי ההסתה החליטה להתגמד. יצחק רבין "במותו ציווה לנו את השלום", וחבל שמפלגת העבודה מסתפקת "במותו ציווה" ומחביאה את המילה שלום.
בימים שסכינאות רצחנית קוטלת חיים ברחובות הערים המדממים וגורמת לשכול בשני העמים, אנחנו חייבים ביתר שאת לא להסתפק "במותו ציווה" אלא להרים אל ראש התורן את המלים "במותו ציווה לנו את השלום". למלא את צוואת האספן של שלום.
אֲנִי אַסְפָן בִּלְתִּי נִלְאֶה שֶׁל שָׁלוֹם
מִיּשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ שֶׁבָּא אֶל חַצְרוֹת
עֻזִּיָהוּ יוֹתָם אָחָז וְחִזְקִיּהוּ מַלְכֵי יְהוּדָה
קִבַּלְתִּי אֶת לא יִשָּׁא גּוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב
וְאִם אֶפְשָׁר שֶׁגַּם לא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה.
גַּנְדִּי נָתַן לִי אֶת "אִי הָאֲלִימוּת זֶה הַנֶּשֶׁק שֶל הַחֲזָקִים" לְיָדוֹ בָּאוֹסֶף צָרַרְתִּי אֶת מַרְטִין לוּתֶר קִינְג
"כִּי הַבְּחִירָה לְמַעֲשֶׁה הִיא בֵּין אֲלִימוּת לְבֵין אִי קִיּוּם"
וַאֲנִי בָּחַרְתִּי בַּקִּיּוּם כְּאוֹצָר בְּאוֹסָפִי.
מֵעֶשְׁרִים וְאַרְבָּעָה סְפָרִים בַּבְּרִית הַיְּשָׁנָה
מֵעֶשְׁרִים וְשִׁבְעָה סְפָרִים בַּבְּרִית הַחֲדָשָׁה
מִמֵּאָה אַרְבָּעָה עָשָׁר סוּרוֹת בַּקֻּרְאָן
דָּלִיתִי רַק נְבוּאוֹת בְּשׁוֹרוֹת וְאִגְרוֹת
שֶׁמְּכַתְּתוֹת מִלְחָמוֹת לְשָׁלוֹם.
לָטִיךְ נָהָאת הָאן הִכְנִיס לְאוֹסָפִי אֶת בּוּדְהָה
שֶׁהָיָה אָדָם כָּמוֹנִי, בִּקֵּשׁ רַק שָׁלוֹם
כְּמוֹ יִרְמִיָּהוּ שֶׁבָּא אֵלַי מֵעֲנָתוֹת
וְנָתַן לִי רַק מַחְשְׁבוֹת שָׁלוֹם וְלא לְרָעָה
וּהוֹסִיף לְאוֹסָפִי אַחֲרִית וְתִקְוָה
שֶׁעוֹד יִשְׁכְּנוּ בְּכָל חַדְרֵי הַלְּבָבוֹת
וְיָנִיעוּ אֶת עוֹשֶׁה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו
לַעֲשוֹת כְּבָר גַּם שָׁלוֹם עָלֵינוּ.