"הפכנו למשתתף פעיל ומרכזי במלחמת אחים ללא הצדקה, כיום איננו מהווים יותר משכירי חרב בשירות המדיניות הרוסית. כמו כל שכירי חרב בעולם, אנו פועלים בשירות מטרות של אחרים. זהו הרג חסר הצדקה, בין אם מי שעושה זאת היא אירן או חיזבאללה. אנו עוברים כעת ימים מרים שלבנון לא ראתה כמותם קודם, וחיזבאללה אינו עומד על שלו (נגד אירן) במלחמה זו. נשקם (של אנשי חיזבאללה) לא מגן על-אף אחד בלבנון. להפך, נשקם הפך ללא רלוונטי עבורנו, ויוצר התמרמרות גדולה אצל כל אזרח בלבנון" (סובחי טפיילי, מנהיג חיזבאללה הראשון).
בקיץ הקרוב (2016) ימלאו עשר שנים למלחמת לבנון השנייה. בעשור האחרון, למעט מספר תקריות בודדות, שרר שקט יחסי שישנם כאלה שאמרו ואומרים כי שקט זה נובע, מעצם הרתעת צה"ל באירועי המלחמה.
ובכן, מי שמעריך את התחמשות ארגון חיזבאללה, מבין שבארגון הטרור השיעי, מאז סיומה של המלחמה מול ישראל, עסקו בצבירת יכולות המספקות להם הגנה אווירית, כוחות ימיים, כוחות מודיעין מנוסים, וככל הנראה ארסנל של יותר ממאה אלף טילים.
כל היכולות הללו, אומנם עדיין קיימות בצורה זו או אחרת, וייתכן כי מבחינה זו ועקב תחזיות המודיעין הישראלי עדיין ישנה התחמשות של חיזבאללה, זאת למרות המעורבות העמוקה של הארגון במלחמת האזרחים הסורית, ובמיגור כוחות דאעש בצפון עירק. מלחמת האזרחים בסוריה, מלחמה קשה ועקובה מדם של מאות אלפי בני אדם, והגירה הכוללת רבבות של פליטים, נמשכת מזה חמש שנים בין הסונים והעלאווים, ולא הרחיק היום בו התרחבה גם למגזר השיעי של העולם המוסלמי.
מחיר כבד
לכל אחד מהצדדים הנלחמים, מטרה משלו ומתוכם אחת המטרות העיקריות, היא נפילתו של הנשיא הסורי בשאר אל-אסד. לצורך הגנה ושמירתו של מה שנשאר ממשטר אסד והחזרת השטחים שהיו בשליטת משטר זה לפני פרוץ מלחמת האזרחים, גייס הנשיא הסורי את תמיכתם הצבאית של צבא משמרות המהפכה האירנית ואת שלוחתם מלבנון - החיזבאללה.
כמו-כן עד לא מכבר גם הרוסים בהנהגתו של הנשיא
ולדימיר פוטין, נלחצו לעזרת שימור מה שנשאר מתחומי שלטונו. הלחימה בסוריה ובעירק בהן ארגון דאעש הוא בעל השליטה הדומיננטית מבחינת כיבושים, גובה מהציר השיעי-עלאווי (כוחות אסד, אירן וחיזבאללה) מחירים כבדים באבידות.
בערך כ-5,000 לוחמי גרילה שולחת חיזבאללה למלחמה בסוריה ובעירק, עד כה כמות האבידות על-פי המעריכים נעה בין 1,300 ל-2,000 לוחמים.
העניין הוא, שלשלטון האייתולות באירן, לחיזבאללה, וגם לממשל הרוסי שמחמש ושולח כוחות לסוריה, יש אינטרס משותף והוא לשמר ולהחזיר עד כמה שניתן כרגע משלטון אסד. הדבר השני שחשוב לחיזבאללה כמטרה, הוא להמשיך ולחזק את את השפעתם השלטונית בלבנון ובכך להמשיך וליצור לארגון תשתיות צבאיות וכלכליות איתנות יותר.
חלק אינטגרלי
שתי מטרות אלו, למעשה יוצרות מצב גיאו-פוליטי בו החיזבאללה הוא למעשה ארגון השותף במערך להשתלטות ולביסוס ההגמוניה השיעית במזרח התיכון, תוך שיתוף פעולה כלכלי פורה עם הרוסים. החיזבאללה שמתפקד היום למעשה כתת ארגון של משמרות המהפיכה האירנית, פשוט חייב למלא את תפקידו במערך זה.
אירן ממלאת באזור תפקיד מאוד עיקרי וחשוב בכל הקשור, ולמעשה עקב הסכם הגרעין של מעצמות המערב אשר נחתם מולה, נוצרה תובנה לסורים וללבנונים שהנשיא אסד לא יודח בקרוב, וכך מלחמת האזרחים עוד רחוקה מסיומה.
מבחינת ישראל, המצב בסוריה (יחד עם כל העצב שבדבר, מבחינתם של אזרחים חפים מפשע) הוא למעשה חלק אינטגרלי שיוצר את השקט בגבול הצפוני.
חיזבאללה נכנס איפה לעידן גיאו-פוליטי, בו הוא חלק מציר דומיננטי במזרח התיכון שמתנהל כלכלית-מדינית-צבאית על-ידי רוסיה, על-מנת לשרת את האינטרסיים הכלכליים של הרוסים ואת מוקדי הכוח שלהם באזור, ובמידה מסוימת עקב כך משתמש בכוחות השיעים (אירן ודרכה חיזבאללה). אירן מבחינתה מבינה שעל-מנת למנף את יכולתה להתעצמות ולהגמוניה שיעית במזרח התיכון, היא צריכה בעלת ברית כמו רוסיה לצידה שפועלת לשמירה ואחיזת הנכסים שלה באזור.
מצב שכזה עלול, וככל הנראה אף ישמר את המשך המלחמה בסוריה ובעירק ללא הכרעה. דבר זה יגרום לעיכוב הדחתו של הנשיא אסד ממה שנשאר מהשלטון הסורי בשנים הבאות. מצב זה ככל הנראה ימשיך גם לשמר את השקט היחסי בגבולה הצפוני של מדינת ישראל.
על כל פנים, ישראל צריכה להכין עצמה מבחינה ביטחונית גם ליום שבו הנשיא אסד עלול למצוא עצמו מודח. במצב שכזה, ההנהגה בישראל צריכה להבין כי השקט היחסי הזה שנשמר לאורך כמעט עשור שלם, הוא לא חלק ואינו קשור לכך שבחיזבאללה אין דחף לבצע מהלכים התקפיים כנגד ישראל, מכיוון שהם מורתעים מתוצאותיה של מלחמת לבנון השנייה. בחיזבאללה, אומנם מבינים שלישראל יש צבא חזק ויכולות שעולות על יכולתם ההתקפית פי כמה, אך ההרתעה אינה קיימת מכיוון שלדאבונם של נאסרללה וחבר מרעיו, לישראל ישנה הגבלה שאינה מאפשרת למנהיגיה לפעול בצורה החלטית ובכושר שיפוט נטול התחשבות באסטרטגיה גיאו-פוליטית.
בינתיים לאורך העשור האחרון מאז מלחמת לבנון השנייה, בחיזבאללה בנו את התחמשותם ועבדו על העצמת כוחם המלחמתי. ולמעשה במקביל להתפתחותה וחתירתה של אירן להוות מעצמה אזורית, ממשיכים בחיזבאללה לבנות ולהתעצמם כחלק אינטגרלי מהציר השיעי במזרח התיכון.
