כמה ימים לאחר ישיבת הקבינט הביטחוני שקיים ראש הממשלה בתחילת השבוע, מיד לאחר הטבח היומי הצפוי, כינס ראש הממשלה את הקבינט הביטחוני והעלה את ההצעה לגירוש מיידי של מחבלים ובני משפחותיהם אל מעבר לגבולה של מדינת ישראל. הצעה שלה -כך דווח בחדשות - הייתה תמיכה רחבה מקיר לקיר של כל החברים בקבינט.
אבל אז הגיח מנדלבליט. כן. היועמ"ש החדש שהיה מזכיר הממשלה אך זה מכבר. אותו מנדלבליט שסימן ביבי כמועמד ודאי מבחינתו לרשת בגאון את וינשטיין, היועמ"ש הקודם.
במילה אחת על איך עובדת השיטה:
"מ
אתרים" מועמדים שעונים על הקריטריונים היבשים. אחר "האיתור" (משחק מכור מראש), מתכנסת וועדה (תנחשו מי בוחר את חברי הוועדה?). בין חברי הוועדה יושב נציג ביהמש העליון הנוכחי, במקרה דנן: השופט גרוניס. הם מגישים לשרת המשפטים את המלצתם.
אבל לשרת המשפטים אין את המילה האחרונה בנושא (כפי שהראה לנו רה"מ, כשהכשיל שוב ושוב את "חוק העמותות" במתכונתו הקשוחה יותר. זו שהייתה חונקת את צינור הכסף ממדינות זרות. לא זו, הרכה, שהעביר בטובו לבסוף. כן. הצמידים המגוחכים האלה של נציגי האירגונים שמקבלים מיליונים מחו"ל, ומתערבים בענייניה הפנימיים של מדינת ישראל - ממש עושים ויעשו את העבודה)- כפי שהיינו רוצים שיקרה.
את
"מצבת המועמדים" ניתן לראות פה. היחיד שיש לו זכות וטו - זהו ראש הממשלה שלכם. יוצא, אפוא, שבעצם, כל התפאורה של "הוועדה לבחירת יועמש" - ריקה מתוכן. ברגע שלביבי יש זכות וטו - ניגמר הסיפור.
מייק א לונג סטורי שורט: ביבי סימן את מנדלבליט מראש, כיועמ"ש הבא. וזה בדיוק מה שקרה.
איילת שקד נאלצה ליישר עם ביבי קו.
עכשיו, למה מנדלבליט, אתם שואלים? כי מנדלבליט עבד כבר עם ביבי. מכיר טוב מאוד את המטרייה. ומנדלבליט משמש כזרוע הארוכה, זו המשפטית של ביבי. זה שמכשיר לביבי את השרצים בדיעבד, ובהווה.
כי ככה, למשל, ביבי - כשחקן שח לעילא ולעילא - יודע לקרוא את המפה הפוליטית, וכאיש שקשוב מאוד להלך הרוח של בוחריו (ואשר מחשיב מאד- כך ע"פ מקורביו - את הרשתות החברתיות), שגם להם, מסתבר, נימאס מאוזלת היד שלו בכל הקשור לטרור שפשה פה מזה חודשים ארוכים מאד. ביבי הבין שהודגשה הסאה. שישנה תסיסה עד כדי מיאוס מאופן אי-תפקודו של ראש הממשלה, שניבחר, כזכור על הטיקט של "ממגר טרור" (ביבי כתב לא מעט ספרים בנושא, וכך מיתג עצמו).
אבל ביבי צריך לקרוץ גם לשמאל. שנימצא על השיבר הראשי של כל אמצעי התקשורת. שמגויסים, כידוע, אוטומטית נגדו. אז ביבי הביא את מנדלבליט. ככה הוא פוסח על שני הסעיפים: מצד אחד (כדי להראות שהוא עושה " משהו", וגם כדי לשחרר קצת קיטור ) הוא מכנס את הקבינט הביטחוני אד הוק, ומציע בקריצת עין את ההצעה לגירוש מיידי של מחבלים עם דם על הידיים, אבל דואג מראש - שהיועמ"ש שלו יפסול אותו בתואנה של "אי חוקיות".
הספין הזה היה יכול לעבור בשקט, מתחת לראדר - אילמלא השתנו חוקי המשחק. ביבי אומנם מבין תקשורת, אבל כנראה לא הפנים את העובדה שאנחנו כבר יותר מתוחכמים מזה. קם פה דור חדש שמבין פוליטיקה.
כדי להראות שהוא אכן רציני בכוונותיו, שלח ראש הממשלה ליועצו (וכאן המקום להזכיר: כן. יועץ. מנדלבליט הוא רק יועץ לראש הממשלה. הוא לא בא במקומו. הוא לא ניבחר לקבל החלטות במקום ראש הממשלה. ראוי שניזכור את העובדה החשובה הזו, ואולי גם נחזיר אותו למקומו הרישמי) את
המכתב הרישמי הבא.
מעשה מביך בפני עצמו. או במילים פחות יפות: ספין. ביבי, כאמור, מכיר את מנדלבליט שנים אחורה. הם עבדו ועובדים צמוד, מבינים זה את זה בטלפתיה, אז עכשיו הוא צריך לשלוח מכתב רישמי לקבלת חוו"ד המשפטית???
באמת, מר נתניהו, עד כדי כך אתה מזלזל בנו? הרי אם היית באמת רוצה - כמחוקק מספר אחת של הפרלמנט הישראלי, (ועם קואליציה ימנית - חרדית מקיר לקיר) וכמי שעומד בראשו - היית נילחם ומעביר את החוק הזה כמו כלום.
אם זה היה חשוב לך כל כך, היית מעביר את החוק הזה, וחוקים אחרים למיגור הטרור ( שהוכחו מחקרית שהם היחידים שמרתיעים באמת מחבלים) - כמו שנילחמת בציפורניים (נגד כוחות אינטרסנטיים אדירים, לזכותך יאמר) בעד מתווה הגז.
כי כמו שהצהרת לא מזמן: "כשאני רוצה משהו- אני משיג אותו".
מה זה בעצם אומר? זה אומר שאתה מצדיק את השם שהוציאו לך.
ביבי מקייאוולי.