באוצר המלים אין כיום מילה טעונה יותר מן המילה גזענות, חוץ אולי מ-פיגוע. ואולי שתי המילים הללו הן אחת.
אלא שכמו כל מילה אצלנו, גם משמעותה של המילה הזו עוותה ללא היכר. את הגזענות הכרנו בחלוקת האנושות לאדונים ומשרתים לפי מפתח של צבע עור. בני אדם שהגנטיקה שלהם כללה הפרשה מוגברת של מלנין במילימטר החיצוני של עורם נתפשו ביערות בידי בני אדם שגוון עורם רק קצת בהיר יותר, מן הגזע השמי, ושאינם יהודים, נכבלו בשלשלאות ונשלחו לחיי עבדות מעבר לים האכזר בתנאים הקשים ביותר.
ראינו עם מתורבת ומתועש, היכול לספור בין בניו סופרים ומחזאים, מדענים ורופאים, מלחינים ומוזיקאים דגולים, מוסר את הנהגתו בידי חבורת פושעים רצחניים הממציאה חוקי גזע ופונה להשמדת הגזעים הנחותים. ושוב, בשיתוף פעולה אמיץ עם כובשי העבדים שאוזכרו לעיל. ראינו עם קצר קומה ומלוכסן עיניים הפולש לתוך ארץ של קצרי קומה כמוהו וכובש אותם לעבדים ולשפחות-מין, ומנסה עליהם חיידקים ורעלים משל היו חיות מעבדה (במנצ'וריה). ראינו אירופאים המוסרים בידי האינדיאנים שמיכות שהתכסו בהם חולי המוות השחור, כדי להשמידם. כל אלו הן דוגמאות לגזענות לשמה.
לא כך השימוש במילה גזענות אצלנו. הזכות לטפול את אשמת הגזענות אצלנו מסורה בידי קבוצת אליטה קטנה, שלו הייתי גזעני, ניתן היה לתאר אותה כגזע בפני עצמו. מדובר באשכנזים, ילידי ישראל, בעלי השכלה גבוהה, וזלזול מוחלט (גזעני?) באויב המבקש את נפשם. דוגמאות לכך הן פרופסור יולי תמיר, דוקטור יוסי ביילין, יוסי שריד, פרופסור אהרן ברק ודן מרגלית. הקבוצה הזו היא כה גזענית, כה מתנשאת, כה בטוחה בעליונות היכולת השכלית שברשותה, שזכותה לכפות על כל היהודים הנבערים מדעת ומוסר את דעתם העליונה, ולהאמין כי עליונותם המוסרית היא שתציל אותם ביום מר ונמהר. אלא שהם מבלבלים בין שני מושגים, גזענות והתבדלות.
ישנה מדינה בעולם אשר הצליחה לפרק במידה רבה את הקשר שבין גזענות והתבדלות, היא ארצות הברית של אמריקה. שם, בליל הגזעים איננו שולל התבדלות, אבל שולל גזענות. ישנה אמונה אחת משותפת, שהיא באלוהים ובקונסטיטוציה, אמונה שאינה כרוכה בגזע. איש לא כופה על קהילות להתערבב, אך החוק מחמיר ביותר עם אלו אשר מפלים בין בני אדם על-רקע שיוכם הגזעי-אתני. מאשיות המדינה הזו היא סירוב מוחלט לכפות את דתה על מדינות ועמים אחרים. ישנה עוד מדינה שכזו, היא מדינת ישראל. כולנו יהודים, משחור ועד לבן, לא בזכות ריכוז המלנין במילימטר העליון של העור, אלא בזכותם של האבות והאמהות, התנ"ך והמשנה התלמוד והספרות, ובמיוחד בזכות האמונה שכל ישראל עריבים זה לזה. בתור שכאלו אנו דורשים עצמאות, ריבונות, ואת הזכות להתבדל מן הגויים, לנהל את חיינו, ולשים את יהבנו ואת בטחוננו בידינו בלבד.
ועל זה יוצא הקצף של טופלי הגזענות. הם שוללים את ההתבדלות. הם מעוניינים באנושות שיוויונית, חסרת הבדלים, חסרת יחוד, חסרת שיוך, קומוניזם מאוקינוס לאוקינוס שבו כולם שותפים, מקבלים ומעריצים את דעותיהם של העילית הרעיונית והמוסרית, רוצה לומר אותם. זה העריצות הרעיונית החדשה ואבוי לאיש או אישה אשר לא יסכימו איתם. חלילה מלחשוב שזו המצאה של הגאונים היהודיים מבית. האוניברסליזם הוא מאושיות אירופה החדשה, וככל שהרעיון הזה נכשל ונדחה באירופה כך גוברת הדרישה להחיל אותו על היהודים, שהם נפגעי הגזענות יותר מכל עם אחר.
המטרות החשובות ביותר של העריצות הרעיונית האוניברסלית הינן מיגור ההתבדלות של העם היהודי, ביטול ריבונותו של העם על ארץ ישראל, ודרישה להסכין לחיי פחד עם אויביו המרים ביותר המבקשים, ומוצאים, את נפשו. לצורך ביטול ההתבדלות הם מבטלים את עם ישראל (היוזמה לביטול חוק השבות) את תורת ישראל (חוקי הכשרות והשבת), ולבסוף גם את קיומה הריבוני של מדינת ישראל. הדוגלים הגדולים בחופש הביטוי טופלים את המילה גזענות על כל ביטוי של שיוך, ועל כל יוזמה המתימרת לשמר ולשמר את יחודו של עם ישראל. כל חוק אשר אי פעם נחקק ומטרתו לחזק את הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל מותקף בשצף קצף כחוק גזעני. אדמה של קרן קיימת לישראל שנקנתה בכסף יהודי למען יהודים מחולקת לכל דורש, ואם לאו, הקרן היא גזענית. על עמותות המבקשות להקים ישובים יהודיים נכפית קבלת ערבים, ואם לאו, גזעניות הן. רשויות מקומיות נדרשות להוציא דמים מרובים כדי לכתוב את כל השלטים בערבית. ארגונים יהודיים כמו ישיבות הסדר מאוימים בפירוק אם לא יצעדו בקו המפלגה השוויונית. בחוצפתם הרבה הם מתעלמים מן העובדה שהדוחפים הגדולים לתהליך של עיקור הלאומיות היהודית הם הגזענים האמיתיים, אלו שדורשים בריש-גלי פלשתין ללא יהודים, ובגרמנית, יודן-ריין.
אלא שהדרישה לשיוויון, לאוניברסליזם היא חד-כיוונית, מן היהודים בלבד. את הדרישה להתנער מן הלאומיות, הלאומנות, ההתבדלות, השפה, הדת, המנהגים, אין מפנים לעולם כלפי הערבים. הם הנייטיבס המסכנים שיש להגן עליהם. להם מותר לפרוע כל חוק, לבנות בכל מקום שירצו, להטיל מי שפכים וזוהמה בכל אשר יגורו, לירות בעוברי אורח, לדרוש תמיכה בפריונם ופיצוי על עוולות מדומות, ואף לשרת באופן גלוי את הכוחות הגזעניים ביותר עלי אדמות, הרי הם כוחות הגי'האד העולמי.
את גזענותם מוכיחים אבירי הג'יהאד יום יום ולילה לילה. עם כל פיגוע, עם כל רצח, עם כל החלטה של ארגון בינלאומי זה או אחר כנגד ישראל מוכחת הגזענות האמיתית, והיא הגזענות האיסלמו-נאצית כלפי הדהימי היהודי. אליה מסתפחים הגזענים החדשים, אשר גם אם מזרע היהודים הם, גזענים הם.
לפני ארבע שנים נרצח יהודי אשר היה ישר, צודק, ואשר העדיפויות שלו מסודרות לפי השכל הישר. כיהודי, הוא העדיף ללא בושה את היהודים. אך לא מתוך שנאה או זלזול בזרים, ערבים או אחרים. להיפך, מתוך כבוד לאדם באשר הוא אדם, ואפילו הוא אויב מר. הוא לא קיבל את הרעיון האווילי שבמחי יד יזנח הערבי את מורשתו עתיקת הימים, מורשת של שבטיות, נקמת דם, כיבוש המזרח התיכון לפי חרב, השמדת מירב הנוצרים והיהודים שבמרחב בין הים הערבי לאוקינוס האטלנטי, והפיכת שארית הפליטה לדהימי התלויים ברצון הטוב של השליט המוסלמי. שבמחי אצבע יהפוך מלוחם חמאס הנאמן לג'יהאד לשוטר המופקד על כבוד האדם וחרותו. הוא לא ציפה שהערבים יתבזו כמו היהודים, אשר הורגלו להתבזות מזה אלפיים שנה. הוא הבין שמשמעות הפקדת נשק בידי לוחם הג'יהאד הוא הפניית הנשק כנגד הכופרים, הדהימי, אשר העיזו להרים ראש. מתוך כבוד לבני האדם ולשונות המיחדת אותם, הבין כי המצב שבו היהודי מצפה מן הערבי לקבל על עצמו מעמד שווה בארץ היהודים היא דרישה שגם אם במבחן בג"צ תעמוד, הרי במבחן המציאות לא תעמוד. המעמד היחיד שהערבי הג'יהאדי מוכן לקבל הוא מעמד השליט, וכל ניסיון להגיע לשיוויון משמעותו הכרזת מלחמה. הוא הבין והסביר שהניסיון להפריד בין ערבים "טובים" וערבים "רעים" איננו עומד במבחן המציאות. הם אינם טובים או רעים, הם חיים את דתם, מורשתם, ייחודם ושיוכם, וכל אלו אינם כוללים סובלנות כלפי עמים אחרים ודתות אחרות. לכן, מתוך יושרה ועוצמה אישית פנה מעם חבריו הפתאים, שרוח שטות אחזה בהם, ופנה אל המדבר הפוליטי, לארץ לא זרועה של אמת, והבנת השטח. לכן, כאדם השולל גזענות מכל וכל, הציע פתרון, שינוע אוכלוסיה, על-מנת למנוע חיכוך. היהודים מערב לירדן, הערבים מזרחית לירדן, ואלו לא יחמדו את של אלו.
מכיוון שהפתרון שהציע היה כה הגיוני, כה שלם, וכה יסים, קמו עליו ורצחו אותו לקול מצהלות היהודים הגזענים ביותר. ואם יש מחזה מביש יותר מאשר יהודים בכנסת ישראל העושים יד אחת עם האויב הערבי הגאה כדי למנוע את אזכור שמו ולימוד מורשתו של רחבעם זאבי, הרי אינני יודע מהי.
כמובן שגזענים אמיתיים לעולם אינם מתביישים. הם יודעים שהצדק איתם, גם אם יעלה הדבר בשפיכות דמים הנוראה מכולם. מן הקומוניזם ועד לנאציזם ועד לאוניברסליזם ועד לאיסלאם, הגזענות אשר לא מותירה מקום לשונות אנושית לחיות היא המארה הגדולה מכולם. טופלי הגזענות היהודים אשר מונעים את פתרון הצדק של הפרדת האוכלוסין לאורך קו בר-הגנה, דהיינו קו הירדן, הם אלו הפוסקים לנו מלחמת עולם, ולחילופין מוות. כל יהודי שמת מכיוון שערבי פגע בו בארץ ישראל צריך להיות על מצפונם.
שכחתי. לגזענים אמיתיים אין גם מצפון.
