בהמשך להחלטתו של נשיא רוסיה
ולדימיר פוטין על נסיגה חלקית של כוחות ארצו מהזירה הסורית, דיווח שר ההגנה הרוסי סרגיי גויגו כי בזכות מעורבותו של צבא רוסיה החל מה-30 בספטמבר אשתקד ועד לשבוע האחרון, הוחזרו לשליטתו של הנשיא הסורי
בשאר אסד כ-400 נקודות ישוב עירוניות וכפריות על פני שטח כולל של 10 אלפים קמ"ר, חודש הקשר בין דמשק לחאלב והוסר המצור על אזור פלמירה. חיל-האוויר הרוסי השמיד לפי הדיווח 209 מתקנים להפקה וזיקוק נפט גולמי, חסם את הנתיבים הראשיים לאספקת נפט גולמי לטורקיה והשמיד כ-2000 מיכליות להובלת נפט גולמי. הצבא הרוסי גם איתר והרג 2000 לוחמי גרילה וביניהם 17מפקדים בכירים שהגיעו לסוריה מרחבי רוסיה.
במלאת 5 שנים לפרוץ המלחמה בסוריה, מאזן האימה שלה מסתכם בכך שמ-21.5 מיליון סורים, נהרגו 271 אלף בני אדם שמתוכם 100 אלף נאמני אסד. 20 אלף אנשי צבא ואזרחים נעלמו אי-שם בבתי הסוהר של השליט הסורי, ו-13 אלף בני אדם נחטפו על-ידי ארגון "המדינה האיסלאמית" ותנועות הגרילה המסונפות אליו. 12.5 מיליון אזרחי סוריה נעקרו מבתיהם, מתוכם 4.8 מיליון בני אדם הפכו לפליטים מחוץ לסוריה - בטורקיה ובמדינות אירופה.
פוטין קבע את העיתוי לנסיגת כוחותיו במלאת 5 שנים לתחילת מלחמת האזרחים בסוריה והותיר במפתיע מדינה חצוייה גאוגרפית, שדה תעופה צבאי מודרני פעיל, בסיס ימי וסוללות טילי הגנה קרקע-אוויר המסוגלים לכסות מרחבים גדולים חוצי מדינות.
החלטתו של הנשיא הרוסי זכתה מיד לגיבוי בהכרזותיהם של מזכ"ל האו"ם באן קי-מון, ראשי הקהילייה האירופית, סין וארצות-הברית השותפה לעמדתו. הדעה המאוחדת של המכריזים היא כי ניתן לפתור את המשבר הסורי על-ידי שיחות שלום בהשתתפותה הפעילה של ארה"ב, כשהכוחות של אירן, חיזבאללה וזרים אחרים ייסוגו מסוריה.
כיום, מסתבר כי להחלטתו המפתיעה והחד-צדדית של פוטין יש שורשים עמוקים, נוכח כוונתה המוצהרת של רוסיה להפוך למעצמה עולמית המשפיעה גם במתרחש במזרח התיכון.
ההצעה להקמת "הבית האירופי המשותף"
הנשיא של המועצה ליחסי חוץ ולהגנה של רוסיה, פיודור לוקיאנוב, בחר שלא להתייחס לקרבות העקובים מדם בסוריה, ואף לא להפסקת האש ולשיחות השלום הנשענות עדיין על יסודות בלתי יציבים בעליל. להערכתו, תפקידה של רוסיה בסוריה הוא בבחינת רנסאנס של ההגמוניה הרוסית. לדבריו, האירועים מוכיחים כי כשלו כל הנסיונות לכינון סדר עולמי חדש ב-20 השנה האחרונות, ומלבד המנהיגים ממוסקבה ומוושינגטון, אין בנמצא כל גורם אחר המסוגל לקבל החלטות מרחיקות לכת במדיניות הבינלאומית ולהוציאן מן הכוח אל הפועל. זאת, כיוון שהארגונים הפוליטיים בעולם כיום, ובכלל זה הקהילייה האירופית ונאטו, שהיו אמורים לנווט, לוקים בחוסר מעש שהוכח גם בהימנעותה של מדינות אירופה מנטילת חלק בפתרון המשבר בסוריה.
באשר לתפקידה של רוסיה במערכות הפוליטיות הבינלאומית, מציין לוקיאנוב את התמורות שחלו מבחינתה של רוסיה אחרי המלחמה הקרה. בריה"מ שהתפוררה בדרך לנפילת משטרה דאז, המשיכה להיות אחת משתי מעצמות-העל בעולם, שבלעדיה שלא ניתן היה לקבל החלטות גלובליות משמעותיות. בשנות ה-90' של המאה שעברה, התדרדרה רוסיה ממצב של מעצמה לקבוצת מדינות במצוקה כלכלית שנזקקו לעתים קרובות למעשי חסד של אויביהן לשעבר. מצב זה נמשך מספר שנים, שבמהלכן החלה רוסיה להביע את דעתה בהדרגה בפורומים דיפלומטיים שונים בעולם, חרף חוסר יכולתה להפעיל לחצים ועיצומים משמעותיים.
בתחילת המאה הנוכחית, ממשיך לוקיאנוב, הוצע לרוסיה לצעוד במסגרת שורות הקהילייה האירופית ומוסדותיה, בבחינת "אירופה מורחבת" - כפי שכינה מדיניות זו מיכאיל גורבצ'וב - שמגמתה יצירת "הבית האירופי המשותף". הכוונה הייתה שרוסיה תצטרף למסגרת פוליטית אזורית הכפופה להחלטות הרוב של מדינות הקהילייה האירופית, תוך ויתור מצד רוסיה על ניהול מדיניות חוץ עצמאית משלה. משלא הוסכם דבר בנושא באופן מעשי, הוסיפה רוסיה לפזול לכיוונים שונים, תוך שמירה על קשר פוליטי רופף עם מדינות אירופה, ללא מחויבויות הדדיות. לפני שנתיים, חלה תפנית בעקבות התקיפה הצבאית בחצי-האי קרים שסימלה את הפרידה מהפוליטיקה האירופית ומנאטו.
הצעד הבא היה הפעילות בסוריה, כצעד להגשמת מטרותיו של פוטין להשיב את רוסיה לזירה הפוליטית הבינלאומית על-ידי התערבותה בתהליך שאינו נוגע לה במישרין והשגת הסכם עם ארה"ב, למרות המחלוקות עם הנשיא האמריקני
ברק אובמה בנושאים רבים.
לפני נסיגת כוחות רוסיה מסוריה, דחה פוטין פעם נוספת משלוחי טילי קרקע-אוויר מתקדמים מדגם S300 לאירן, בעקבות מידע שיוחס לגורמי מודיעין מישראל, שלפיו בכוונת אירן לכלול גם טילים אלה במשלוחי הנשק מטהרן לחיזבאללה בלבנון - דרך סוריה.
העסקה שלפיה תספק רוסיה לאירן טילי S300 נחתמה לפני 7 שנים. אירן שילמה אז עבורם מיליארד דולר. בימים אלה תובעת אירן מרוסיה 4 מיליארד דולר על אי-אספקתם של הטילים, ונענית תמיד בהבטחות שהטילים יישלחו בקרוב.
רוסיה מקיימת מערכת קשרים ענפה עם אירן ומסייעת לה גם בתחום הצבאי והגרעיני. עם זאת, ממשלתו של פוטין השואפת להציב את רוסיה במעמד של מעצמת-על, השתתפה במשטר הסנקציות נגד אירן בנושא הגרעין, וזאת בלי להתחשב בכך שברוסיה מתגוררים למעלה מ-20מיליון אזרחים מוסלמיים המהווים כ-10 אחוז מאוכלוסייתה.
בשנתיים האחרונות מחפש הנשיא הרוסי בהתמדה את דרכו במזרח התיכון. הוא הזמין למוסקבה בכירים מסעודיה וכן את יו"ר הרשות הפלשתינית מחמוד עבאס. פוטין התייצב גם מאחורי הדרישה לספק כורים גרעיניים לייצור חשמל לירדן וסיפק למצרים אמצעי לחימה. בעקבות המלחמה בסוריה, הידקה רוסיה את מסגרת ההבנות האסטרטגיות עם ישראל, כפי שהוכיח התיאום האווירי בצפון הארץ במהלך הקרבות בסוריה. ישראל מצידה נמנעה מלהתערב במלחמה בסוריה ושומרת על ניטרליות באשר למתרחש בחצי-האי קרים ובאוקראינה. ואילו רוסיה נמנעת מהתערבות אקטיבית ביחסים בין ישראל לרש"פ. במהלך ביקורו של נשיא המדינה
ראובן ריבלין במוסקבה השבוע, הבטיח פוטין את המשך שיתוף-הפעולה עם ישראל, בתנאים שלו כמובן, וכן הודיע כי ייפגש בקרוב עם ראש הממשלה כדי לדון בענייני ביטחון וכלכלה.
רוסיה מסתמנת כיום כמעצמת על. אולם עליה לעבור כברת דרך ולעמול קשה למשך זמן ממושך לביצור מעמדי הכלכלי בעולם, שהוא בעצם תנאי הכרחי לקבלת התואר מעצמת-על.