עיבוד לחרוזים: שמחה סיאני
הגהה וניקוד: ד"ר אורי מלמד
מַעֲשֶׂה בִּיהוּדִי שֶׁגָּר בְּאֶרֶץ פּוֹלִין
וְהָיָה מֻבְטָל הַמִּסְכֵּן בִּימֵי חֻלִּין
וְלוֹ בַּיִת מָלֵא בִּילָדִים וְאִשָּׁה
וּפַרְנָסָה מִמֶּנּוּ וָהָלְאָה וְכֻלּוֹ בּוּשָׁה.
וְהִנֵּה, לִפְנֵי בּוֹאוֹ שֶׁל חַג הַפּוּרִים
שָׁמַע שֶׁהַבֶּעְשְׁ"ט, כָּךְ בַּשּׁוּק מְסַפְּרִים,
יַגִּיעַ לָעִיר וְיַעֲרֹךְ סְעוּדָה גְּדוֹלָה
וְדַלְתּוֹ פְּתוּחָה לְכָל בְּנֵי הַקְּהִלָּה,
תַּלְמִיד חָכָם וְעַם הָאָרֶץ לָרַב יֻזְמְנוּ
יֵשְׁבוּ בְּצַוְתָּא וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת לוֹ יִתְּנוּ...
וְאֵיךְ יִשְׂמַח בְּפוּרִים וְיֵהָנֶה מִזִּיו פָּנָיו
שֶׁל הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב וְחֶבֶר תַּלְמִידָיו -
וְאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת לְהָבִיא לוֹ מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת?
כָּךְ שָׂח לְנַפְשׁוֹ הַיְּהוּדִי בְּקוֹל עַנּוֹת.
אַךְ כְּמִיהָתוֹ גָּבְרָה לִרְאוֹת אֶת הַצַּדִּיק
וְהוּא חָשׁ לָאוֹפֶה וְלָחַשׁ לוֹ בְּקוֹל דָּקִיק:
"תֵּן לִי מִינֵי מַאֲפִים וְאָזְנֵי הָמָן
וְאַבְטִיחֲךָ שֶׁאֲשַׁלֵּם תְּמוּרָתָן בַּזְּמַן!".
נֵאוֹת הָאוֹפֶה וְהִגִּישׁ בְּיָד מוּשֶׁטֶת
רַק שְׁתֵּי אָזְנֵי הָמָן לַיָּד הָרוֹטֶטֶת.
נֶחְפַּז הָאִישׁ וְצָרַר בְּמִטְפַּחְתּוֹ
אֹזֶן הָמָן אַחַת שֶׁיֻּעֲדָה לְמִשְׁפַּחְתּוֹ,
אֶת אֹזֶן הָמָן הַשְּׁנִיָּה הִנִּיחַ בְּלֵב טוֹב
עַל צַלַּחַת, מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת לַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב.
בְּבֵית הַצַּדִּיק רָאָה הוּא עַם רָב
וּמִשְׁלוֹחֵי מָנוֹת מְהֻדָּרִים וְקִשּׁוּטֵי זָהָב
וְכֻלָּם נִדְחָקִים לְהַגִּישׁ לוֹ מַתְּנָתָם
וְהוּא, מַה הֵבִיא...? - הִרְגִּישׁ מְיֻתָּם.
תָּפַס אֶת מְקוֹמוֹ כְּאַחֲרוֹן הַקְּרוּאִים,
הִגִּישׁ צַלַּחְתּוֹ לָרַב וְשָׂח בְּקוֹל נָעִים:
"מִצְטַעֵר אֲנִי עַל מִשְׁלוֹחַ הַמָּנוֹת הַזָּעִיר
הַיָּמִים קָשִׁים, כְּבוֹדוֹ, בַּכְּפָר וּבָעִיר;
אַךְ זְכוּת גְּדוֹלָה נָפְלָה לְיָדִי לִרְאוֹתְךָ
וְלִשְׂמֹחַ בְּחַג הַפּוּרִים סְבִיב שֻׁלְחָנְךָ".
הִבִּיט בּוֹ הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב פַּעַם וּפַעֲמַיִם
נָטַל מִיָּדוֹ הַמַּתָּנָה וְהוֹדָה לוֹ שִׁבְעָתַיִם.
"יוֹדֵעַ הָאֵל אֶת גֹּדֶל מַתַּנתְךָ", אָמַר
"וּמִי יִתֵּן וְתִזְכֶּה, יְהוּדִי יָקָר,
לְהַגִּישׁ בְּפוּרִים מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת כִּלְבָבֶךָ
בַּשָּׁנָה הַבָּאָה וּבְכָל יְמֵי חֶלְדֶּךָ!"
בְּתֹם הַסְּעוּדָה פָּנָה הָאִישׁ לְבֵיתוֹ בְּגִילָה
וּבְאָזְנָיו הִתְנַגְּנוּ כָּל פְּסוּקֵי הַמְּגִלָּה
שֶׁשָּׁמַע מִפִּי הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב, הַצַּדִּיק,
וְהָיָה שָׁר וּמְזַמֵּר וְסָר הָעֶצֶב שֶׁהֵעִיק...
וּבְבֵיתוֹ שׁוֹרָה הָעַצְבוּת וְאֵין שִׂמְחָה
כִּי לֹא זָכוּ יְלָדָיו וְאִשְׁתּוֹ בַּבְּרָכָה
לִטְעֹם אֶת טַעֲמוֹ שֶׁל חַג הַפּוּרִים
וְהָיָה יוֹמָם עָגוּם כְּיוֹם הַכִּפּוּרִים!
בְּבוֹאוֹ לְבֵיתוֹ, בֵּרַךְ אֶת יְלָדָיו וְאִשְׁתּוֹ
וּבְשִׂמְחָה חָלַץ מִכִּיס מְעִילוֹ אֶת מִטְפַּחְתּוֹ
וְנֶחְפַּז לְהוֹצִיא מִתּוֹכָהּ אֹזֶן הָמָן
וּלְחַלְּקָהּ בֵּין כֻּלָּם, בּוֹ בַּזְּמַן
וְהֵחֵל לְסַפֵּר כִּי אֶת הַבֶּעְשְׁ"ט פָּגַשׁ
וְשָׁר אֶת כָּל נִגּוּנֵי פּוּרִים נִרְגָּשׁ...
בְּנֵי הַבַּיִת נִדְבְּקוּ בְּהִתְלַהֲבוּתוֹ,
וְגִילָה פָּשְׁטָה בֵּין כָּתְלֵי בֵּיתוֹ,
קוֹלוֹת עַלִּיזִים עָלוּ וְגָבְרוּ בְּרִנָּה
וְרוּחַ הֶחָג שָׁרְתָה עַל כֻּלָּם בִּרְנָנָה.
וְהַיָּמִים יְמֵי אֲדָר, יְמֵי חֹרֶף וְקָרָה
וּבְאוֹתוֹ לַיְלָה חָשׁוּךְ הִתְחוֹלְלָה סְעָרָה
הָרוּחַ שָׁרְקָה וּפְתִיתֵי שֶׁלֶג עַל הַחַלּוֹן
וּפִתְאֹם דְּפִיקוֹת חֲזָקוֹת עַל דֶּלֶת הָאֶבְיוֹן
וְקוֹל אִישׁ קוֹרֵא מִבַּחוּץ לַחוֹגְגִים...
חָרְדוּ בְּנֵי הַבַּיִת, מִפַּחַד מִתְפּוֹגְגִים
לָחֲשָׁה הָאִשָּׁה לְבַעְלָהּ: "דֶּלֶת אַל-תִּפְתַּח
שֶׁמָּא לִסְטִים אוֹ שׁוֹדֵד אֵלֵינוּ נִשְׁלַח?"
אַךְ הֶעָנִי לִדְבָרֶיהָ לֹא שָׁעָה
וְאָמַר: "מִי יוֹדֵעַ מַה בַּחוּץ קָרָה
וְאוּלַי הַצּוֹעֵק הוּא אָדָם קוֹפֵא מִקֹּר
וְאֵיךְ אַנִּיחֵהוּ לָמוּת בְּלִי תִּקְוָה וָאוֹר"?
פָּתַח הַדֶּלֶת לִרְוָחָה וְהִכְנִיס אֶת הָאִישׁ
הַזָּקוּק לְעֶזְרָה לְבֵיתוֹ חִישׁ חִישׁ.
הָיָה זֶה אִכָּר גּוֹי כְּפוּף-גֵּו, בְּיָדוֹ מַטֶּה
מְכֻסֶּה פְּתִיתֵי שֶׁלֶג וְעַל צִדּוֹ נוֹטֶה:
"שׁוֹדְדִים הִתְנַפְּלוּ עָלַי בַּיַּעַר הָאָפֵל
וְהֵם דּוֹלְקִים בְּעִקְבוֹתַי בְּזֶה הַלֵּיל,
אָנָּא, הַסְתִּירֵנִי בְּבֵיתְךָ אִישׁ קָדוֹשׁ"
וְעַל אַף הַסַּכָּנָה הֱשִׁיבוֹ הֶעָנִי בְּלִי לַחֲשֹׁשׁ:
"אַל תִּדְאַג! הִתְחַמֵּם נָא לְיַד הַתַּנּוּר
וְאַצִּיעַ לְךָ מַצָּע נוֹחַ וּמָזוֹן, זֶה בָּרוּר!".
עִם שַׁחַר נִפְרַד הָאִכָּר מֵהֶעָנִי הַמֵּטִיב
וּבְצֵאתוֹ לָחַשׁ לְאָזְנוֹ בְּקוֹל חָבִיב:
"עֵת חָמַקְתִּי מִן הַשּׁוֹדְדִים בַּסַּעַר
כַּסְפִּי הִטְמַנְתִּי בֵּין עֲצֵי הַיַּעַר
וְעַתָּה יָרֵא אֲנִי לְהוֹצִיאוֹ זוֹ הָעוֹנָה
מְבַקֵּשׁ אֲנִי, לִכְשֶׁתַּחֲלֹף הַסַּכָּנָה,
תֵּלֵךְ לְמוֹצָא הַנַּחַל שָׁם תִּרְאֶה
נִצָּבִים עֲצֵי אַשּׁוּחַ נָאִים לְמַרְאֶה
גַּשׁ אֶל הָעֵץ הַשְּׁלִישִׁי וַחֲפֹר
וְאֶת שֶׁתִּמְצָא בֵּין שָׁרָשָׁיו, שְׁמֹר!"
עוֹנַת הַחֹרֶף עָבְרָה לָהּ בְּעִתָּהּ
וְהֶעָנִי, דִּבְרֵי הַגּוֹי הָיוּ לוֹ כְּחִידָה
אַךְ קִיֵּם בַּקָּשַׁת הָאִישׁ שֶׁעָלֶיהָ נִצְטַוָּה
חָפַר וּמָצָא בֵּין שָׁרְשֵׁי הָעֵץ תֵּבָה
חֲלוּדָה כִּסְּתָה אוֹתָהּ וּנְשָׂאָהּ הוּא לְבֵיתוֹ
וּשְׁמָרָהּ כְּבָבַת עֵינוֹ מִתַּחַת לְמִטָּתוֹ.
עָבְרוּ שָׁבוּעַ שְׁבוּעַיִם, חֹדֶשׁ חָדְשַׁיִם
וְהֶעָנִי לָאִכָּר מְצַפֶּה בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם.
הָאִישׁ לֹא בָּא וּכְבָר חָלְפָה לָהּ שָׁנָה
וַיֵּצֵא הֶעָנִי לִדְרֹשׁ בַּכְּפָר וּבַשְּׁכוּנָה...
וְאֵין אִישׁ מַכִּיר וְיוֹדֵעַ מִיהוּ הָאִכָּר הַגּוֹי
וְלֹא יָדַע הָרָשׁ מַה לַעֲשׂוֹת, אֲבוֹי!
הֶחְלִיט בְּלִבּוֹ לִפְתֹּחַ אֶת זוֹ הַתֵּבָה
אוּלַי בְּתוֹכָהּ יִמְצָא אֶת הַתְּשׁוּבָה?
כְּשֶׁפָּתַח אֶת הַתֵּבָה נִדְהַם לְגַלּוֹת
כִּי מְלֵאָה הִיא עַד שְׂפָתָהּ בְּמַטְבֵּעוֹת
כֶּסֶף וְזָהָב הָיוּ בְּתוֹכָהּ וּבְתַחְתִּיתָהּ גְּוִילִים
וּבָהֶן פִּסַּת קְלָף, וְעָלֶיהָ כְּתוּבוֹת הַמִּלִּים:
"קַבֵּל גְּמוּל עַל רֹחַב לְבָבֶךָ
וְתִתְבָּרְכוּ בּוֹ אַתָּה וּבְנֵי בֵיתֶךָ".
הֵבִין הָרָשׁ שֶׁלֹּא הָיָה זֶה גּוֹי, אִכָּר,
כִּי אִם אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, זִכְרוֹ לָנוּ יָקָר,
שֶׁנַּעֲנָה לְבִרְכַּת הַבֶּעְשְׁ"ט, הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל,
וְהֶעָנִי הָפַךְ עָשִׁיר וְעַל הַדַּל יַחֲמֹל.
וְאָכֵן, יָדוֹ הָיְתָה פְּתוּחָה לְמַתַּן צְדָקָה
בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע וּבְכָל דַּקָּה
וְהִקְפִּיד הֶעָשִׁיר לְחַלֵּק מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת
לָאֶבְיוֹנִים, לַדַּלִּים וְלָעֲנִיִּים שֶׁבַּשְּׁכוּנוֹת
וּלְשַׂמְּחָם בְּחַג הַפּוּרִים, בּוֹגְרִים כִּילָדִים,
כִּי כָּךְ רָאוּי שֶׁיַּחְגְּגוּ כָּל הַיְּהוּדִים!
