|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
לראות את הנולד זו דרך חיים מיוחדת במינה - לחיות יום יום, שעה שעה, בחדר לידה, להתלהב כל פעם מחדש ולא לראות שום דבר כמובן מאליו
|
חיים חדשים, ההתרגשות בשיאה, כולם עומדים מסביב לפלא החדש שיצא לאוויר העולם. אך מה נשאר ממנה, מאותה התרגשות מופלאה, ארבע שנים מאוחר יותר, כשהתכשיט המופלא ניסה להכין שוקו לבד והשאיר עקבות לא רק במטבח, אלא גם בסלון.
פרשתנו, "תזריע", פותחת בתורת היולדת - הקורבנות שעליה להביא לבית המקדש, ודיני טהרתה. אך 'יולדת' איננו אך ורק גדר הלכתי-טכני, מדובר בעמדת נפש שעלינו לאמץ ולהמשיך גם לאחר הלידה, גם גברים וגם נשים. כששאל רבי יוחנן בן זכאי את תלמידיו מהי הדרך הטובה שבה צריך לדבוק האדם, נתנו לו תלמידיו מספר תשובות, אך מיוחדת ושונה הייתה תשובתו של רבי שמעון בן נתנאל: "הרואה את הנולד" [אבות ב, ט]. לראות את הנולד זו דרך חיים מיוחדת במינה - לחיות יום יום, שעה שעה, בחדר לידה. להתלהב כל פעם מחדש, לא לראות שום דבר כמובן מאליו, ולדעת שגם עכשיו יכולים לצאת החוצה דברים גדולים בבת אחת.
בחיי הזוגיות חשובה מאוד עמדת הנפש הזאת, עלינו לראות כיצד בן/בת הזוג נולד כל שנייה מחדש. כך לא נישחק, לא נפסיק להתרגש, האהבה תתעצם ותכסה את כל הפשעים, האמון בטוב ובכוונות הטהורות יגדל, וכך נפרח ביחד. ניוולד מחדש, נצא לאוויר העולם מלאי התחדשות והתרגשות, עד הפעם הבאה - השנייה הבאה - ושוב ניוולד, ושוב נתחדש, ושוב נתרגש.
|
|
בהזדמנות זו, רציתי להקדיש את הפרשה הזאת ולאחל מזל טוב לבני הבכור דוראל ולאשתו המקסימה שירן על הולדת ביתם הראשונה.
|
|
| תאריך:
|
07/04/2016
|
|
|
עודכן:
|
07/04/2016
|
|
הראלה ישי
|
|
|
ציונות היא ביטוי לרצונה של קבוצה מסוימת בעם ישראל השואפת ליצירת מסגרת לאומית (מדינה)? ליהודים. זה, בערך, היה ניסוחו של כוהן דת השמאל בישראל ישעיהו ליבוביץ' בשנת 1975. שימו לב, לא בכל העם מדובר. היו גם מתנגדים רבים שנפרשו לאורך התקופה הקצרה שבה פעלה התנועה הציונית עד שהשיגה את מטרתה ב-1948 והקימה מדינה. האקדמיה העולמית, הנאורה והמלומדת שוללת עד היום את הטענה שאנחנו (היהודים) עם. יש הגדרות מלוטשות רבות למושג עם, ואנחנו (היהודים) לא נכללים בתוכן. היו גם סופרים בתוכנו שהתפרנסו מהוצאה לאור של ספרים מאתגרים כמו, כך הומצא העם היהודי. "ככה וככה וככה...", כמו שמסביר בשום שכל ובדייקנות מתמטית הישיש הערבי אבו-זאכי מהחמאם למראיינו דן בן-אמוץ.
|
|
|
|
|
תנו לממשלה למשול! תנו לשרת המשפטים להגשים את תורתה. תנו לשרת התרבות להחליט אם "הבימה" יהיה התיאטרון הלאומי או לא. תנו לממשלה להוציא אל הפועל את מתווה הגז. תנו לממשלה לחוקק את כל החוקים נגד השמאלנים. תנו לשר החינוך להחליט מה יהיה תכנם של ספרי הלימוד באזרחות, מי יהיו חברי המל"ג. פטרו את הרמטכ"ל וטלו ממנו את האפשרות לקבוע מתי פותחים באש או לא. תנו להם! העם רוצה, על העם לקבל את מבוקשו. והעם, ברובו המכריע, מייחל לפשיזם. תנו לו.
|
|
|
|
|
על בצלאל בן אורי, בנה של מרים אחות משה, נאמר כי ישב בצל-אל, על כי נבחר על-ידי הקב"ה, לבנות את המשכן, ועשה זאת בכישרונו הרב, עד שנדמה שבצל קל הוא נמצא. להבדיל,יש בצלאל שיושב בצל ויש המתרחק משם. בצלאל סמוטריץ' רחק מכל דברי הצבועים למיניהם, אמר את מה שאמר על כך שאין זה רעיון מוצלח שאישה יהודיה לאחר לידה תשתכן בחדר עם ערביה, מילים שכל יולדת תסכים להם (אם אינה משתייכת לגילדת ה'מכים על חטא') והותיר מאחור את כל המתחסדים,והמזויפים למיניהם, שאתה מתמלא קבס לשמוע תמיד את אותם דברי להג 'משונים' שלהם. לו הייתי אני אותה יולדת, הייתי דורשת לעבור מיד חדר. לא די שאישה עברה זה עתה לידה, היא עוד צריכה לישון באי נעימות בסמוך לאויבת?
|
|
|
|
|
מדוע כללי שיפוט הופכים יותר ויותר אמורפיים בערכאות גבוהות? מישהו יכול לומר לי מה זו בדיוק תקנת הציבור? או שמא מידתיות, וסבירות ואי סבירות קיצונית, וזכות שהיא חובה וחובה שהיא זכות, אלה כולם כללי אצבע לאנשים בלי אצבעות, אלה כולם כללים המביאים לכך שההחלטה לא מתקבלת על-ידי השופט אלא על-ידי ההורים שגידלו אותו ואולי גם על-ידי רעייתו בשיחות הערב.
|
|
|
|
|
אם מישהו צריך לחשוש מפסיקת הבג"ץ זה רק שר האוצר ('חוק השבות' שוה ממון רב); שר הקליטה יחכך ידיו בהנאה עקב כמה מאות עולים סטטיסטיים נוספים; הרבנות הראשית, ו'עולם התורה', שהם לחלוטין מחוץ לתמונה וכדלהלן, יתלהמו כדרכם
|
|
|
|
|
