הרוצחים הערבים מכים בנו שוב ושוב, תמיד היכן שהכי כואב. מה עושה ממשלתנו?
מגוון רחב של "תגובות" ובכללן הבטחות סרק לבניה חדשה, הונאות זולות בדבר סיוע כספי לחיזוק, "הערכות מצב" (איך לא ?...), כתר על כפר (שמחזיק מעמד בקושי כמה שעות), מיפוי בית הרוצח במטרה להורסו או לאוטמו בחלוף שבועות רבים, מעצר קרובי משפחה המסייעים, שלילת היתרי עבודה, ובעיקר מלל ריק מכל תוכן.
"נרדוף את המבצעים", "ידנו הארוכה תשיג את הרוצחים", "לא נבליג", "אם ינסו אותנו נפעל במלוא עוצמתו של צה"ל", "נעצור את ההסתה", ועוד איומי סרק לרוב. איך אמר לי פעם חבר כמילתא דבדיחותא (לאחר אינספור איומים שבעקבותיהם לא נעשה דבר...) - "אם יעזו עוד פעם אחת לרצוח כי אז יתברר להם שהאיומים אותם אנו משמיעים היום הם כאין וכאפס לעומת האיומים שנשמיע בפעם הבאה". הבעיה היא שהאמור מתאר מציאות ואינו מצחיק כלל וכלל.
ברצוני להעלות לסדר היום תגובה עליה לא חשבו במקומותינו, או שמפחדים לדבר בה שכן היא נתפשת כמשהו קמאי, פרימיטיבי ובוודאי מיושן. הכוונה היא לנזכר בכותרת הדברים - נקמה. כן פשוט כך - נקמה!.
הס מלהזכיר תאמרו מיד, הרי נודע ברבים שמשטרת המחשבות ורשויות המשפט והחוק עוצרות מיד לחקירה כל המעז להעלות על דל שפתיו או במקלדתו את המילה נקמה. לפיכך אבהיר כבר כאן ובראשית דברי כי הכוונה היא לנקמה שתבצע המדינה באויבים. המדינה באמצעות צבא הגנה לישראל, באמצעות כוחות הביטחון, על-פי החלטות המדינאים אשר אולי יתעשתו סוף-סוף לפעול פעולה של ממש, פעולה שיש בה כדי להציל חיי יהודים.
אפשרויות הנקמה והפעולה התקיפה הן רבות ומגוונות. אם לאחר שחיטת ילדה במיטתה תגורש מארצנו כל החמולה של הרוצח אל מעבר לגבולותינו, תהא זו נקמה ראויה שתועלת רבה בצידה, בכללן הרתעה.
באם לאחר רצח אב לעשרה ייהרס הכפר ממנו יצא הרוצח עד היסוד יהא זה משום נקמה מתוקה ומנחמת שתועלת רבה בצידה, לרבות הרתעה.
באם לאחר חטיפת
גלעד שליט ו/או חטיפת ורצח שלושת הנערים הייתה מחוסלת כל צמרת החמס בעזה ובראשה
איסמעיל הנייה שופך הדמים כי אז הייתה זו נקמה מועילה ומרתיעה שיש בה כדי להוציא את הרוח ממפרשי הקרב של הרוצחים הניאו נאצים בעזה.
באם מחר בבקר, לפני רצח נוסף חלילה, תהיה מהפיכה בתנאי הכליאה של אלפי הרוצחים הנופשים בבתי ההבראה המכונים "בית כלא לאסירים ביטחוניים", אם תילקחנה הטלוויזיות, תסתיימנה החאפלות, ייפסקו הביקורים ויוחרמו הטלפונים הסלולריים - תהא זו נקמה ראויה שתעשה סדר ותשיב את הצדק למכונו.
באם יידוי אבנים ובקבוקי תבערה ייענו בירי חי בפורעים, אם התקפות על הרכבת הקלה בירושלים ייענו בחיסול המתקיפים, אם כל המסיתים במסגדים ייכלאו והמסגדים יושבתו ו/או ייהרסו - יהא בכל אלה משום נקמה שתמנע פורענות נוספת.
מלבד התועלת המעשית והצלת חיי יהודים תשיג הנקמה מטרה חשובה נוספת. הציבור הדואב והאבל, המתוסכל מהחידלון ומחוסר האונים, יראה לפתע כי יש דין ויש דיין וכי הצדק מיושם על אתר וללא דיחוי. מזור כזה לנפש הוא צורך השעה, בעיקר לאחר שנים רבות בהן תסכול, אובדן גאווה לאומית, רפיון ושכול הם מנת חלקנו.
פירוש המילה נקמה הוא "מעשה תגמול כנגד אדם או קבוצה של אנשים, כתגובה למעשה עוולה". הגם שבימינו נתפשת הנקמה כענישה לא רצויה עד כדי היותה כמעט מגונה במרחב הדיון הציבורי, הרי שבתנ"ך אנו רואים שביחס לאויבי ישראל הנקמה נצרכת ואף רצויה ביותר (בעבר נהגה מדינת ישראל לנקום באויביה פעולות התגמול למשל, אלא שכיום לא מזכירים זאת) בכל מקרה, נקמה ממלכתית כאמור לעיל תמנע שפיכות דמים מעם ישראל (ובעקיפין אפילו מהאויב למרות שזו האחרונה בדאגותיי).
