המערכה לסיכול תוכנית ההינתקות טרם אמרה את מילתה האחרונה, אולם למעט מיעוט של הוזים, מיסטיקנים ומאמינים בניסים, דומה כי ההשלמה עם הגזירה חלחלה עמוק לתודעת המתנגדים, שלא לומר המתיישבים.
אולם כאשר בנושא כה מטלטל ומסעיר עסקינן, ראוי שתופנם העובדה כי מה שקרה במהלך חודשי המאבק נגד ההינתקות, פרם תפר מרכזי בפסיפס המלכד שעיצב את דמותה של המדינה והחברה, באופן המייצר סיכון לעצם שרידותה של הברית ההיסטורית המכוננת בין מרכיבי הציונות.
רק אדם תמים יוכל לגלגל עיניים ולהתכחש לממדי הקרע בעם, לא מעט בשל חציית "קווים אדומים", במצוות מורי הוראה וגדולי תורה של הציונות הדתית. ניצני השבר יונקים את מקורותיהם בראש וראשונה, מליבוי הקונפליקט שבין ההלכה לבין סמכות המדינה, באופן שמציף דילמה בלב הציבור הדתי, החשוף לפסקי הלכה הכופרים בעליונות הסמכות המדינתית.
חמורה מכך היא עובדת ההקצנה ברטוריקה הננקטת דווקא ע"י מנהיגי ציבור גם של מועצת יש"ע, בניסיון לאמץ ניואנסים השאובים מלקסיקון הביטויים של גורמים רדיקאליים ומשיחיים מבית מדרשה של תנועת כ"ך, שהוצאה אל מחוץ לחוק.
בהופעותיהם המתוקשרות מתגנדרים ראשי מועצת יש"ע בכושר הארגון וההפעלה של ציבור מתנגדי ההינתקות, וכן בריסון ובאיפוק שהם מכתיבים לצאן מרעיתם.
בהינתן פעולות המחאה היזומות והמתוזמרות שהם יוזמים, שעד כה אך כפסע היה בין פיזור מאונס לבין פרוץ עימות אלים עם גורמי אכיפת החוק, האם אין בהתנהלותם וקריאתם לסיכול ולשיבוש מבצע הפינוי, בבחינת קריאה למרד?
כיצד הגענו למצב שבו 10 שנים לאחר רצח ראש ממשלה בישראל - שהיה בבחינת רעידת-אדמה במציאות הישראלית ובעקבותיו התהווה קונצנזוס בקרב מרכיבי המפה הפוליטית בישראל, שנשבע אמונים למדינת ישראל ולסמכות השלטונית הדמוקרטית שלה - שוב רובץ איום מוחשי על חיי קברניטי המדינה, והללו אינם חופשיים להלך ברחוב ללא ליווי צמוד של צבא שומרי ראש?
הגידופים והתפילות למותם של ראשי המדינה, אינם נחלתם הבלעדית של גורמים משיחיים, אלא הם בבחינת הלך רוח שאינו בלתי-לגיטימי גם בשדרות נרחבות של הציבור הדתי-הלאומי. אמירות חמורות כאלה ושכמותן, סביב שולחן השבת וגם בדרשות של שליחי ציבור בין תפילת שחרית למוסף, חושפות אף נערים וינוקות לנורמה קלוקלת, המטיפה לכפירה בערכי השלטון ורמיסת כבוד המדינה.
בעוד שטרם אבדה תקוותם של המתפללים לנס, בדמות הסתלקותו של ראש הממשלה או התרחשות אסון בסדר-גודל, שיטרוף את קלפי תוכנית ההינתקות, מייחלים הגורמים השפויים שבקרבנו להתעשתות של הרגע האחרו , דווקא במחנה המעצב את הלכי הרוח של מועצת יש"ע. לו היתה בקרבם אישיות בעלת חוט-שידרה, הקוראת נכוחה את המפה ומזהה בטרם יהיה מאוחר את הסיכונים האמיננטיים הנשקפים למדינה - לא מעט בשל התנהלות שחרגה מגבולות הלגיטימיות - היה מקום לצפות להפניית קריאה אמיצה ואחראית, דווקא ערב מימוש ההינתקות, אל המתיישבים כמו גם אל מחנה המתנגדים.
למגינת הלב, קריאה ברוח זו לא תינשא, ובמקום זאת נחזה בסיבוב נוסף של עימות, יתכן אף כזה שיגלוש לכלל אלימות ממש, על כל המשתמע מכך.
למרות זאת, באוזניי מהדהדים דברי תוכחה וחשבון נפש של שליח ציבור שהחליט ליטול "נשימה עמוקה" בטרם פורענות. נאום וירטואלי זה, היה יכול להיות נקודת מפנה בדרך לאיחוי הסדקים העמוקים שנוצרו בתשתית הקיום של מדינת ישראל.
להלן הנאום שלא יינשא:
אחי, חברי ורעי, מורי ורבותי,
ימים קשים וחמורים עוברים על כל בית ישראל ובפרט על אחינו בחבלי הארץ שיועברו לידי אויבנו, כמתת ללא תמורה. אין סליחה למעשה כזה, וספק אם היה תקדים בתולדות העמים לעקירה וביצוע טרנספר של תושבים בידי מנהיגיהם. הנאחזים במקרה אלג'יריה טועים ומטעים, שכן לא בחבלי מולדת היה מדובר כי אם בקולוניה מרוחקת שנכבשה מידי תושביה.
חלילה לנו מלהשלים עם רוע הגזירה, ושומה עלינו כי נייחל ונתפלל לנס משמיים שיהפוך את הקערה על פיה ונוכל להמשיך באחיזתנו הצודקת באדמותינו כהגשמה לחזון ארץ ישראל אשר לו נשבענו ובו אנו דבקים.
ליבנו עם המתפנים מאונס, אנו בוכים את בכיים ונאנקים יחדיו את כאבם. שאבנו עידוד ותעצומות נפש מלהט ההזדהות של עם ישראל עם עמדתנו היונקת את חוזקותיה מעומק האמונה אבל גם מהכרתנו כי במהלך הדורסני שבו נקטה, רמסה הממשלה ערכים דמוקרטיים שהם יסוד מוסד במדינת חוק ומוסר.
אין בליבנו ספק כי משאל-עם, לו נערך, היה טורף את קלפי התוכנית המעוותת הזו ומוליך לדבר המתבקש – הקדמת הבחירות וסילוק הגווארדיה הכוחנית שהפנתה עורף למצע הרעיוני שלו הטיפה ובזכותו עלתה לשלטון.
מפגני הכוח שלנו, "הכתומים" בשם זכותנו על הארץ, הם המחשה שאין דומה לה, למחאה לגיטימית שאין צודקת ממנה. כינוסי כפר מימון ואופקים כבר הותירו רישומם בתולדות מדינת ישראל כמבצעים מכוננים שיחקקו כאבן דרך בהיסטוריה של הציונות הדתית.
איש לא יכול להתעלם מהעוצמה ומהדבקות במטרה של כל מי שמאמין בקדושת הארץ ובמצווה ליישבה. איש לא יוכל לשבת בחיבוק ידיים כשחרב העקירה מאיימת על נחלתו, יהיו הנסיבות אשר יהיו.
המסר שלנו, נאמני ארץ ישראל והציונות הדתית, הוא ביטוי של עוצמה אשר תוכל להתממש ב"יום הבוחר", שלפי כל הסימנים, הרי הוא ממשמש ובא, עת להרחקת ממשלת הרפיסות והזדון וחיזוק הזיקה ההיסטורית בין היהדות לבין הציונות.
אחים יקרים, חרף מאבקנו הקדוש, בברכת מורינו ורבותינו, הגיעה השעה שבה כל אחד מאיתנו יכיר בעובדה שאין עוד תוחלת בהמשך המרי האזרחי שניהלנו בשם הדמוקרטיה וכמילוי מצוות יישוב הארץ.
המשך המאבק, כמוהו כהסלמתו, והרי לא לכך ייחלנו, ואין איש בקרבנו שיחפוץ בעימות אלים עם חייל או שוטר. כולנו אחים, שלא להזכיר כי אנו אחים לנשק.
מעולם לא עלה על דעתנו כי בשלהי מאבקנו הצודק, נעמוד מול צה"ל, מעברו האחר של המתרס. לכך לא נגיע ואסור שהדברים ייקלעו לכדי סף תהום כזו.
צריך גם להודות באומץ לב, כי לשורותינו הסתננו גורמים מסיתים, מסוג הקנאים וכמו-משיחיים, שמהם אנו מסתייגים בכל פה. מגמת פניהם של החוגים הפורשים היא להכפיש את שמנו הטוב ולחולל פלגנות בתוככי מחנה הציונות הדתית.
דבקותנו בשלמות העם ונאמנותנו למדינת ישראל ולחוקיה הן נר לרגלנו, וחובתנו כי גם הדור הצעיר שבקרבנו יפנים קביעה נחרצת זו. חובה עלינו להוקיע גילויים של קיצוניות וסרבנות, כי הציונות הדתית חרתה על דגלה את עיקרון הדמוקרטיה וקבלת מרותו של השלטון המרכזי.
אנו דוחים בשאט נפש כל ניסיון לקטלג אותנו כמי שזוממים לחולל "פוטש" בישראל. המדינה ומוסדותיה היו והינם מקור הסמכות שגם אנו מחוייבים אליו, הגם שנמשיך לעמוד על זכותנו להביע מחאה כאשר נחוש כי עוולה נעשתה, וניאבק לביטול רוע הגזירה.
נקרא אפוא לאחינו לשוב לעבודתם ולבית מדרשם, כי מאבקנו הצודק הותיר רישום עמוק על עם ישראל כולו וגם על שועי עולם. את הגזירה לא הצלחנו להפר, אולם ברי כי את מקומנו כציבור נאמן לארץ ולמדינה, שלא ניתן עוד להתעלם ממנו במציאות הפוליטית בארץ, השגנו ביושר, בגאווה ובנחישות.
המונח "מלחמת אחים" אינו מופיע כלל בלקסיקון של הציונות הדתית, ולפיכך חזקה שאין בידינו הברירה אלא לנצור לשוננו, לקפל דגלנו ולהתפלל לשלום אחינו שנעקרו מנחלתם.
עלינו להכיר בחטא שחטאנו ביהירות יתר כלפי סמכויות שלטוניות במדינה, אולם בהינתן סערת הנפש שבה היינו נתונים, ספק אם היה ניתן לבלום את פרץ המחאה ואת מוכנותנו להרחיק לכת במאבק נגד מהלך כוחני ובלתי דמוקרטי בדמות תוכנית ההינתקות.
בנינו ימשיכו להוות עמוד תווך ביחידות הלוחמות של צה"ל, ונאמנותם למדינה ולסמלי השלטון שלה לא יוטלו בספק.
אין בליבנו ולו ספק קל שבקלים כי אף ממשלה עתידית בישראל לא תעלה על דל שפתיה תוכנית או כוונה לעקור נטוע ומסירתו לידי אויבינו. מאבקנו השיג אפוא מטרה אסטרטגית חשובה מאין כמותה, הגם שמהלך הפתיחה של מאבקנו מיצה את עצמו.
נרכין ראשינו ואף נקרע "קריעה", אך נבלום בהחלטה נחושה, כל ניסיון להרמת יד כלפי חיילינו ושוטרינו הפועלים מכורח סמכות החוק והשלטון.
אמונתנו בצדקת מאבקנו ודבקותנו באושיות הדמוקרטיה הישראלית יחזקו את מעמדנו ותחושת השליחות שלנו, עובדה שתבוא לידי ביטוי מובהק כבר במערכת הבחירות הממשמשת ובאה.
חזקו ואימצו ותהא מצוות יישוב הארץ בבחינת הלפיד שלפני המחנה.
