יש לי חיבה לערוץ הראשון. אני צופה בו יותר מערוצים 2 ו-10 גם יחד ונהנה מלא-מעט תוכניות איכות. ועדיין - איני בטוח בנחיצותו. בתוכניות איכותיות יש נחיצות של ממש, אך את אלה ניתן למצוא גם בערוצים אחרים. יתר שידורי החדשות והאקטואליה אינם שונים בהרבה מאלה שבערוצים המסחריים.
החזקת גוף שידור ציבורי ששווה סכומי עתק על חשבון משלם המיסים אינה באה בחשבון, אך מנגד ראוי להבטיח כי הציבור יוכל ליהנות מתוכן איכותי ונטול פניות. כדי להשיג זאת נכון לבטל את
רשות השידור ואת תאגיד השידור הציבורי גם יחד ובמקומם להקים גוף אחר - אקרא לו "תאגידון", שיחליף את מקומם.
המיני-תאגיד שיוקם יפעל במתכונת מצומצמת. ינוקזו אליו מיטב הכוחות של הערוץ הראשון והתאגיד בהקמה. התאגידון יפיק תוכניות סוגה עילית בלבד אבל לא חדשות. כלומר, זה יהיה גוף מפיק ולא גוף משדר. החינוכית מיותרת, כי תוכניות המבוגרים יכולים להפיק שני הרשות והתאגיד ותוכניות ילדים אפשר (וגם רצוי) לשדר בשידורים חוזרים. שלא כמונו המבוגרים, הילדים מתחלפים בכל כמה שנים, ואין סיבה שתוכנית שהייתה טובה לפני כמה שנים לא תהיה טובה היום.
במקביל, יש לפתוח ערוץ מסחרי נוסף, עם חברת חדשות עצמאית, ולחייב שילוב תוכניות מהתאגידון בכל אחד משלושת הערוצים המסחריים, כשם שנהוג היום לגבי שילוב תוכניות מהחינוכית בערוצים השונים. כיוון שמדובר בתוכן במימון ממשלתי - תחול חובה לשדר אותו רק בימי החול, כאשר בשבת התוכן יהיה בהקת הערוץ המסחרי ויתן ביטוי רחב לציבור הערבי.
הסוגה העילית עליה מדובר לא תהיה ביטוי מכובס ל"תכנים שהחברים שלנו מגילדת היוצרים רוצים להפיק, אבל הם לא מספיק טובים כדי שאנשים יצפו, אז נכריח את הזכייניות לממן את זה".
צריך למצוא את הדרך להביא לכך ש-א. לכולי עלמא זה יהיה תוכן איכותי באמת ולא בידורי; ב. יהיה בו איזון לא רק בין שמאל לימין אלא גם בין עמדות שמרניות מסורתיות לעמדות מתירניות חילוניות, דבר שאינו קיים היום אפילו ברשות השידור.
הערוץ המסחרי החדש ישדר בשני אפיקי שידור - שאחד מהם יהיה טלוויזיה חינוכית. שידורי החינוכית יתבססו על הפקות ישנות, ולא יכללו פרסומות אלא חסויות.
קוד אתי נוקשה
יש לקבוע את ביטול הקוד האתי הקרוי מסמך נקדי, ולאמץ תחתיו את הכללים המצוינים שניסחה ועדה בראשות השופטת
בלהה כהנא, כשלצד כל הפרה ייקבע העיצום המתאים. הנציב שימונה יוסמך לברר תלונות או לטפל בהפרות אך מרווח השיקולים שלו יהיה מצומצם כדי למנוע הטיה פוליטית או ערכית מצידו. יהיה זה נציב עם שיניים שיוסמך אף להשעות או לשלול משכורת ממי שיפר את הכללים.
יש גם לצמצם למינימום מעורבות פוליטית ולהעביר את ההחלטות למועצה ציבורית רחבה של לא יותר מ-11 איש, אחרת עבודתה תסורבל.
קול ישראל - גוף מפיק
למעט רשת ב' עליה יורחב בהמשך, יהפוך
קול ישראל מגוף משדר לגוף מפיק.
רשת ב' תהיה רשת מסחרית ארצית לשידורי אקטואליה וחדשות. שידורי האקטואליה (כולל תוכניות ספורט, משפט, חברה וכלכלה) יופקו ע"י זכיין מסחרי אולם הליבה החדשותית - מהדורות השעה העגולה ויומני החדשות (בוקר, צהריים, ערב, חצות) תיעשה על-ידי התאגידון היינו: חדר החדשות של רשת ב'. כנ"ל לגבי רשת ד' (קול ישראל בערבית). שתי רשתות אלה יהיו כפופות לאותו קוד אתי של הטלוויזיה.
ערוצי המוזיקה יהיו מסחריים ואוטומטיים (בדומה לערוצי המוזיקה של הוט ויס), כאשר ביניהם יהיו חדשות שתפיק רשת ב' (תוך מתן אוטונומיה לרשת מורשת לשדר חדשות נקיות), שטחי פרסום של הערוצים המסחריים ואותות קול ישראל ההיסטוריים (כגון: "שמע ישראל" בפתיחת השידורים).
יישארו ארבע רשתות אומר בבעלות מסחרית: רשת א', רשת מורשת, רק"ע וקול ישראל לגולה (כיום רשת ה'). הגוף המסחרי יורשה, בתיאום עם קול ישראל, להשביח את התוכניות ויחויב לפרסם אותן בשידורים, בהודעות דוברות ואף בציטוטים במהדורות וביומני החדשות
כמו בטלוויזיה, תחול חובה לשלב בשידורים את תוכניות שהופקו ע"י קול ישראל - בימות החול בלבד.
בשבתות ומועדי ישראל לא ישדרו רשתות האומר, אך בתדרים בהן הם משדרות ניתן יהיה לשדר את שידורי רשת ב'. כל תוכניות השבת ברשת ב' (כולל מהדורות השעה - ככל שיבחר לשדרן או להעבירן מן המבזקים בטלוויזיה) יהיו בהפקת הגוף המסחרי בלבד ובמימונו. במקרה של אירוע חדשותי יוצא דופן ניתן יהיה להעביר את השידור המשודר בטלוויזיה.
יש למצוא את הדרך לשמר את האוצר הארכיוני של הערוץ הראשון וקול ישראל, ולהעלותם לרשת האינטרנט באמצעות מוסד ממשלתי שיקטלג את החומרים הרבים ויתמלל אותם.
בדרך המוצעת ניתן להעלות את רמת השידור, להפחית משמעותית את מספר המועסקים בשידור הציבורי.
