|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הקנאות המזויפת לזכויות אדם של האו"ם <br>
|
כמה טיפשות, כמה חלמאות, יכולות להיות משולבות בהתנהלות היומיומית, של העוסקים בביטחון, ובראשם השר בדימוס
|
|
ראויים לגינוי [צילום: מרים אלסטר/פלאש 90]
|
|
|
|
|
כמאמר הפתגם הידוע: גם אכלנו את הדגים המקולקלים, גם חטפנו מכות נבוט מהפריץ, וגם (כמעט) גורשנו בחרפה ובנידוי מהעיר הכבושה (תחת שלטון הפוליטיקלי קורקט).
משפט אזריה... בדרך פתלתלה ומוזרה הוליכה אותנו מערכת הביטחון באף. החל מה"חייל שסרח", "פסיקתו" בטרם משפט, של הבוגי, ועד עצם ההרשעה האומללה בדין. עכשיו מתברר כי גם למועצת זכויות האדם של האו"מ, שזכויות האדם, בסוריה, למשל, הן בראש מעייניה, יש מה לומר. ההרשעה ה"מקלה" של אזריה, כטענתה, הניפה דגל שחור לא רק על אלאור בלבד אלא גם על... מדינת ישראל, בכבודה ובעצמה... ומדוע? כי "הכרעת הדין על-ידי השופטים", כך המועצה, "היא בגדר עונש מקל באירוע הנראה כהוצאה להורג ללא משפט, של אדם לא חמוש"... ולכן גם היא, מדינת ישראל, ומערכת המשפט שלה, ראויים לגינוי...
במשך שנים רבות מתעטפת מערכת עשיית הצדק אצלנו, בטלית שכולה תכלת (וצביעות), ונשמעים מפיה (וגם מפי כמה פוליטיקאים) אמירות מתחסדות בנוסח: "אפילו הגויים אומרים כי אנחנו פועלים ללא דופי. רק האמת והצדק לנוכח עינינו". הטענה/ההנחה כי בזכות יושרתה, אמינותה ועוד כל מיני מילים מחמיאות (לעצמה), יימנעו המוסדות הבינלאומיים מגינוי ישראל, שלטה בכיפה. היא הייתה אחד החיזוקים לסירוב העיקש של מערכת הצדק שלנו, לגלות יתר גמישות ויתר הבנה למצבה המיוחד של ישראל.
לא עוד. ההחלטה דלעיל של המועצה לזכויות אדם של האו"מ, הפכה בעצמה, את הטיעון הזה לעפר ואפר. ההתנהלות והפטפוט של מערכת הביטחון, עוד תרמו לכך תרומה גדולה.
ילדים טובים
כמה טיפשות, כמה חלמאות, יכולות להיות משולבות בהתנהלות היומיומית, של העוסקים בביטחון, ובראשם השר בדימוס, ככל שזה נוגע לחיזור הנואל אחרי ה"פוליטיקלי קורקט" המקולל, וככול שמעורבים בכך פוליטיקאים שלא יודעים לנצור את לשונם? שוב ושוב קללת הפה הגדול היא בעוכרנו. היא בין הגורמים המרכזיים שמביאים עלינו את המכשלה הזו. והנה ההסבר מדוע, אנו נכשלים, לשאת חן בעיני הפריץ, במקרה זה המוסדות הבינלאומיים, דווקא ברצוננו להפגין התנהגות של "ילדים טובים", ובמקרה הזה, על חשבון חיילינו הנאמנים והמסורים... ומדוע אנו יוצאים שוב ושוב בשן ועין מניסיונות אלה...
וכבר היו דברים מעולם. זוכרים את הסיפור הידוע על הריגתו של מוחמד א - דורה (30.9.2000), כביכול מירי צה"ל? ובכן גם אז נטל משרד הביטחון, באותו סגנון נאצל ונדיב, וטפשי, את האחריות, בחפזון וללא בדיקה (נחשו מי החליט אז, שישראל אשמה? ובכן היה זה, איך לא? מיודענו משה בוגי יעלון...). צרות רבות הביאה עלינו הודאה זו באשמה שלא הייתה, ובין היתר גם הכשירה את הקרקע לדוח גולדסטון הידוע לשמצה.
אלא שאז עשתה כתבת טלוויזיה יהודיה/גרמניה חרוצה, אסתר שפירא, תחקיר אמת, שהעלה כי הילד, נהרג מירי פלשתיני, ולא, לא על-ידי צה"ל.
ועוד פרט קטן, לתקשורת שלנו לא בער במיוחד לפרסם את הכתבה המצויינת של שפירא, שמנקה את ישראל לחלוטין מעלילת הכזב שנרקחה על-ידי הפלשתינים. רק כשנה לאחר מכן, הואיל הערוץ הראשון לשדרה במלואה. כן שודר ראיון עם שפירא ששאלה שוב ושוב את המראיינים ואת הציבור מדוע כה כושלת ישראל בהסברתה...
הפטפוט של הנבחרים, אסתר, הפטפוט הוא שמכשיל אותנו שוב ושוב...
|
| תאריך:
|
28/02/2017
|
|
|
עודכן:
|
28/02/2017
|
|
מרדכי ליפמן
|
|
הקנאות המזויפת לזכויות אדם של האו"ם
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
עובד 1
|
2/03/17 18:59
|
|
ואולי - 'שתיקת הכבשים'? מה פשר השקט שהשתרר מסביב לבנייה ביהודה ושומרון ובירושלים - בין המתנחלים, בגרעין השליטה של הליכוד האמון על ארץ ישראל, בבית היהודי? מה קרה להם לאחר שוך האויפוריה של קבלת הפנים הנוצצת לביבי ולשרה בבית הלבן? אם ההצגה הזאת סימאה את עיניהם, הלא עבר כבר מספיק זמן כדי לפקוח אותן ולגלות שהשניים - נתניהו וטראמפ - פשוט "עבדו עלינו" ונתניהו, בביקורו הקצר בארץ בין אמריקה לאוסטרליה, הביא לנו הקפאה חדשה - מרוחה בדבש, עטופה בקטיפה, אך חונקת והרמטית הרבה יותר מאשר קודמתה. אובמה חייב את נתניהו שלא להשתמש במפתחות הבנייה, וכל אימת שנתפס בונה מאחורי גבו, ננזף קשות. לעומתו, טראמפ לקח ממנו את המפתחות (לפי גרסה אחת, נתניהו אפילו מסר אותם מרצונו). לקבינט דיווח נתניהו, שמעתה מעבר לקו הירוק - כמו שפותחים כספת-בנק, רק שני הצדדים ביחד יכולים לבנות, והוא גם נתן שם לתבוסה הזאת, "צוות", "מנגנון": ישראלי אחד ואמריקני אחד - רק מה שיסכימו עליו ביחד יוכל להבנות, ואם האמריקני לא יסכים, לא יבנו. האמריקני לא יפעל כמובן על דעת עצמו, הוא יקבל הוראות מוושינגטון, ולא מן הנמנע שממעמקי השיתוק של טראמפ עוד נתגעגע להקפאה של אובמה. עוד ידובר על חלקו של נתניהו בתבוסה הזאת - הלך להביא מלוכה, ואפילו אתונות לא הביא, כי אם אסונות. כרגע דחוף להבין, למה הכל שותקים. האמנם - שתיקה כהודאה? גמרנו? נואשנו? כל כך קרוב לפסגה, כשכבר ראו את האופק הפלשתיני נסתם על-ידי ההתנחלות היהודית - נפלנו בצדי הדרך? האם השתתק המחנה הלאומי משום שלא מקובל לבקר ראש ממשלה כל עוד הוא מחוץ למדינה? אם כן, נצטרך לחכות עד שיחזור מרוסיה ומסין ומעוד פעם אמריקה, לוועידת אייפ'ק - כל הביקורים חשובים ומועילים, אך בינתיים יתקבע אובדן הריבונות שלנו על פיתוח ירושלים ויו'ש ויהפוך לעובדה מדינית מוגמרת, שמשמעותה חניקת העתיד היהודי בחבלים ששחררנו לפני 50 שנה.
|
|
|
|
|
השר איוב קרא אומר כי הוא מקווה ומאמין שישראל לא תכניס חיילים ללבנון אם תפרוץ מלחמה. בראיון למשדר "הנבחרים" (יום ו', 24.2.17) בערוץ 20, אמר כי "אני מקווה שישלחו לשם רובוטים שאי-אפשר לחסל, והם יחסלו את כולם. מקווה שיישלחו רובוטים שחסן נסראללה ואנשיו לא יוכלו להרוס, והם ירדפו אותם בכל מקום עד שיוציאו את אחרון העכברים האלו מאיפה שהם נמצאים".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
נמשכים חילוקי הדעות בין שופטי בית המשפט העליון בנושא הריסת בתי מחבלים. אולם בניגוד לפסקי דין קודמים - הפעם (יום ה', 23.2.17) הסכימו גם השופטים יורם דנציגר וענת ברון שיש להרוס את ביתו של מחבל.
|
|
|
|
|
עידכונים מזירות הטרור העוטפות אותנו: משלוחי נשק לחיזבאללה, השיקום של חמאס והיעדים של דאעש  ועוד מבט על פרשת אלאור אזריה
|
|
|
|
|
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
