זירת האינטרנט הולכת ותופסת בשנים האחרונות יותר ויותר מקום מרכזי במאבק על התודעה בסכסוכים בינ"ל ובפרט בסכסוך הישראלי פלשתיני.
המאבק על התקשורת, והאינטרנט במרכזה, נתפס על-ידי מקבלי ההחלטות כחלק מהמאבק על התודעה של קהלי היעד הרלוונטיים (מדינאים, דעת קהל) לשם השגת לגיטימציה בינ"ל למהלכים מדיניים או צבאיים. "ניצחון תקשורתי" משמעותו השפעה בכיוון הרצוי על תפיסת המציאות אצל קהל היעד, ולעומת זאת, הפסד בזירת התקשורת עלול להתבטא באובדן הלגיטימציה המדינית.
לצד הפלשתיני תנאי יסוד בסיסיים נחותים בניהול מלחמת המידע. אלה נובעים ממשאבים מועטים, פעילות במגבלות ביטחוניות והתערערות השלטון המרכזי בשטחי הרשות הפלשתינית. על אף זאת, ניכרים הישגים פלשתינים לא מבוטלים במערכת המידע המנוהלת נגד ישראל, הנובעים מהגורמים הבאים: אמונה עמוקה בצדקת הדרך ("שלום צודק") והמאבק, התייחסות למידע ולתיעוד כ"ערך עליון", השקעה רבה בהקמת ארכיונים מקוונים ובתחזוקם, נגישות חופשית למידע, "הצפת" מידע ברשת האינטרנט (להמחשה – אתר החמאס מתורגם ל–7 שפות!).
היריב הפלשתיני רואה באינטרנט זירת מאבק הסברתית נוחה המאפשרת יותר מכל אמצעי תקשורת אחר לכתוב/לשכתב את ההיסטוריה ולהשפיע את עיצוב תפיסת המציאות. זירה זו מעניקה לו, הגם שהינו נחות באמצעיו, מעין "שוויון הזדמנויות" בזכות מאפייניו הייחודיים של האינטרנט הבאים לידי ביטוי בעלות תפעולית נמוכה יחסית ובתפוצה נרחבת לקהלי יעד בזמן אמת. יתר על כן, הצד הפלשתיני חותר לנצל לטובתו את יתרונות זירת האינטרנט בו "הבלעדיות גוברת על המהימנות", קרי – הצפת מידע בכסות של מהימנות ללא תגובה מספקת של הצד האחר יוצרת רושם של אמינות לגורם המפיץ את המידע.
עיקר התשומות הפלשתיניות בתחום ההסברה מופנה לפיתוח מאגרי מידע העוסקים בהיבטים השונים של הסכסוך הישראלי פלשתיני. מטרתם של מאגרי המידע הללו, הפתוחים כאמור לגולשים ללא מגבלות תשלום או הרשמה, הינה להטמיע את המסר (והצדק) הפלשתיני, להשיג דומיננטיות בזירת האינטרנט, להשפיע ישירות על מקבלי ההחלטות ו"למשוך" את קהלי היעד ל"מקורות הנביעה" האינטרנטיים באמצעות העמדת נתונים גולמיים ומעובדים, עדכונים שוטפים וכו'. מאגרי המידע אוצרים כוח עצום בבחינת "קרינת מידע רדיואקטיבית" בזכות עוצמת האינטרנט כאמצעי מוביל לאיסוף מידע כמעט בכל תחום.
למאגרי המידע הפלשתינים באינטרנט מספר מאפיינים בולטים: תיעוד יומי של המאבק הלאומי והאינתיפאדה, פרסום מחקרים על ההיבטים השונים של האינתיפאדה (חיסולים, פגיעה בזכויות אזרח וכו'), תיעוד הפעילות הישראלית המוצגת כ"טרור מדינה, מאגרים פתוחים, מתעדכנים, מודרניים (פורמטים שונים של פרסומים) ומתורגמים לאנגלית. מערכת המידע שמנהלים הפלשתינים בזירת האינטרנט מציבה איום על אינטרסים ישראלים חיוניים ובהם:
א. השפעה על עיצוב עמדות ביחס לישראל של מקבלי החלטות (ארגוני האו"ם נסמכים על דיווחי הפלשתינים), מעצבי דעת קהל, עיתונאים, ארגוני זכויות אדם והציבור המתעניין והמחפש מידע על הסכסוך הישראלי פלשתיני.
ב. חיזוק מגמות אנטי ישראליות ואנטישמיות בדעת הקהל.
ג. פעולה שיטתית לשלילת הלגיטימציה לפעילות הישראלית בשטחים ויתירה מכך לעצם קיומה של מדינת ישראל.
ד. ערעור על אמינות הדיווח של הצד הישראלי המשליך גם על זירות עימות אחרות.
ה. בניית תשתית מידע לשם הכנת תיקים משפטיים נגד קצינים ישראלים בחשד לעבירות של פשעי מלחמה. צו המעצר שהוצא בבריטניה לא מכבר נגד האלוף במילואים דורון אלמוג הוכן על-ידי הארגון הפלשתיני לזכויות אזרח PCHR המחזיק באתרו הרשמי ארכיון מידע מרשים בהיקפו על פעילות צה"ל במהלך 5 שנות האינתיפאדה.
ישראל מפגרת משמעותית אחר הפלשתינים בתחום מאגרי המידע הגלויים הנוגעים לסכסוך הישראלי פלשתיני. כדי להתמודד היטיב עם אתגר זה ראוי להקים גוף הסברה לאומי בעל סמכות ואחריות, כפי שהמליץ ב-2002 מבקר המדינה, שיעסוק בניהול "לוחמת המידע" (להבדיל מלחימה פסיכולוגית או לוחמת מודיעין) והטמעת המסרים והנרטיב הישראלי. האינטרנט צריך לשמש זירה עיקרית למערכה זו.
