עיוורון נאור

כשאני חושב על הפלשתינים, ברור לי שיש דבר כזה - "הם ואנחנו". וכשאני חושב על הפלשתינים וערביי ישראל, ברור לי, ש"חד-הם". מכאן המסקנה מבצבצת מעצמה: למרות שתעודת הזהות שלנו באותו צבע, ערביי ישראל, ויהודי ישראל, זה -
"הם ואנחנו".

והנה אנחנו מתבשרים ש"מרכז מוסאווא לזכויות הערבים בישראל" מרים קמפיין בערוץ 2 (תרומת האיחוד האירופי) שתכליתו - הפצת מסר השוויון לפלשתינים הישראלים. חברים, אתם לא בכיוון, חבל על הכסף.
אלף תשדירי פרסום לא יצליחו לשכנע את הציבור היהודי, שלערביי ישראל מגיע שוויון זכויות מלא. מפני שאין דבר כזה, זכויות מלאות, בלי חובות מלאות.

גם אם מאה פעם נראה את פרקליטי "עדאלה" יוצאים מחייכים מבית המשפט העליון, וגם אם מיליון פעם ינפנפו מול עינינו במגילת העצמאות, בה כתוב משהו על "ללא הבדל דת גזע ומין", גם אז זה לא יעזור. מפני שחוץ מהאותיות הכתובות, יש גם מציאות.
ובמציאות זה אשכרה "הם ואנחנו".

ב-1991 סדאם זרק עלינו סקאדים, וזרע כאן הרבה פחד, אי ודאות והרס. בזמן שהצטנפנו בחדרים האטומים, הם, ערביי ישראל, שרו, הניפו דגלי אש"ף ורקדו על הגגות. תגידו שזה היה מזמן ומאז זרם הרבה דיו בעטים שעשו הסכמים (סרק, סרק!) עם אחיהם הפלשתינים.
נכון, ובכל זאת, הזמן שחלף לא שחק את הזעם, העוינות והנרטיב הפלשתיני. באוקטובר 2000, במקביל לפרוץ האינתיפאדה, חווינו מיני-מרד, שדעך מהר, בזכות הצלפים של אליק רון. אלה שלא רואים את זה לוקים בעיוורון נאור.

העיוורים הנאורים הם תאווי שלום ברמה דתית. שום מציאות לא תכניס סימני שאלה באמונתם העיוורת, שהשלום נמצא מאחורי הדלת וצריך רק לפתוח אותה.
אלה אותם אנשים שהאמינו לסוכני אוסלו. בימים שנסענו על מסלול אדום מדם, הם ראו שטיח אדום, שאנחנו בדרך ל"מזרח תיכון חדש". מנהיגיהם הסתכלו על רוצח, וראו פרטנר. חסידיהם חשו פעמי משיח.

הרי לכם שש נקודות (מתוך אינסוף) המוכיחות שזה "הם ואנחנו":

א) אינסוף פעמים אנחנו שומעים ורואים את מנהיגי הערבים בישראל מייחצ"נים את הנרטיב של אויבנו המרים, תוך כדי הצהרה קבועה ש"אנחנו אותו עם".

ב) בכנסת הקודמת הגיש ח"כ עיסאם מח'ול הצעת חוק לפיה "על ישראל להתפרק מנשקה הגרעיני". כל הח"כים היהודים הצביעו נגד, כל הח"כים הערבים הצביעו בעד.
נו, זה לא הם ואנחנו?

ג) חייל מוסלמי שמשרת בצה"ל, אם חלילה ייהרג בפעילות מבצעית, במקום ניחום אבלים יזכו בני משפחתו לקיטונות של בוז, קללות ועוינות.
זה לא "הם ואנחנו"?

ד) למרות שהשמאל הקיצוני היהודי בכנסת (יוסי שריד פלוס) טוען שמימוש זכות השיבה, כמוהו כחיסול המדינה היהודית, לא שמענו מההנהגה הערבית בישראל דעה השוללת את תביעת הפלשתינים לזכות השיבה (צריך לומר "תביעת השיבה").
נו, זה לא הם ואנחנו?

ה) המתנחל היהודי יורם שקולניק רצח טרוריסט פלשתיני כפות, הועמד לדין ונשלח למאסר עולם. כל מנהיגי הציבור היהודי, אפילו אלה המוגדרים ימין קיצוני, גינו את המעשה.
המחבל היהודי, עדן נתנזאדה, נלכד על ידי שוטרי ישראל בתוך האוטובוס שבו רצח ארבעה חפים מפשע, ונאזק. בעודו אזוק הסתערו המוני ערבים על האוטובוס, הניסו את השוטרים שחששו לחייהם, ורצחו אותו בידיים. בטלוויזיה ראינו אקסטזה.
שתי קריאות הוציאה המנהיגות הערבית לאחר הלינץ': הראשונה הופנתה לציבור הערבי שהיה עד לרצח - "לא לשתף פעולה עם המשטרה. מי שיידרש לחקירה, שישמור על זכות השתיקה". והקריאה השנייה, בעצם איום, הופנתה אלינו היהודים. שימו לב - "אם המשטרה תעז לחקור את הלינץ', תפרוץ אלימות".
נו, זה לא הם ואנחנו?

ו) לפני שבועיים המדינה הזמינה את ד"ר אחמד טיבי לחקירה פלילית בגין ביקור (כפול) ב"מדינת אויב". לחוקרים אמר: "יש לי חסינות", ולתקשורת אמר: "לבנון מבחינתנו (הערבים בישראל), איננה מדינת אויב". נו, זה לא הם ואנחנו?

בראיון שנתן לדוד בן בסט (רדיוס 100FM / 7.10.05) סיפר אותו אחמד טיבי כי בכוונתו להגיש לכנסת שתי הצעות חוק חדשות, מיד עם פתיחת מושב החורף. שתיהן נגד הקונצנזוס היהודי. הראשונה: יבוטל חוק שירות חובה בצה"ל, והשנייה: ישוחררו כל הטרוריסטים, גם אלה עם דם על הידיים, שיצאו מעזה לרצוח יהודים.
לא קשה לנחש שבשתי הצעות החוק האלה יתמכו כל הח"כים הערבים.
נו, זה לא הם ואנחנו?

אלמלא היריעה קצרה, אפשר היה להמשיך. כך או כך, נדמה לי שמי שלא הבין עד עכשיו, לא יבין לעולם. מפני שהעיוורים הנאורים מגיבים בבוז לניסיונם של "מוכרי החמוצים", להוריד להם את האסימון.

לסיום, שתי הערות.
הראשונה: יודגש שאינני עושה הכללות. אני בטוח שישנם רבים מבין ערביי ישראל, שהיו מוכנים למלא את כל החובות, תמורת שוויון מלא.
והשנייה: לאנשי עמותת "מוסאווא". פרסומות בערוץ 2 = כוסות רוח למת. יש דרך יותר קצרה. קבלו כמנה ראשונה שתי המלצות:
1) 36 חודשי שירות, במסגרת לאומית או אזרחית.
2) צאו בהמוניכם לרחובות, מיד לאחר הפיגוע הראשון הבא עלינו לרעה, והפגינו נגד הטרור. שאו שלטים בשלוש שפות: ערבית, עברית, ואנגלית, עם מסר אחד בלבד:
די לטרור!
נראה אתכם.