בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ערי עוני ו/או דילול באוכלוסייה יהודית חילונית בפריפריה אינן תוצר של "חרדיות", אלא הן תוצר של חוסר פיתוח ממלכתי, כאשר הצעירים בורחים משם למרכז הארץ
|
עיר וסמל [צילום: דוד כהן/פלאש 90]
|
|
|
|
|
צפת הייתה תמיד, מאז הקמת המדינה, עיר וסמל לדו-קיום בין שומרי תורה ומצוות לחילוניים. כל זאת למרות שמשנות החמישים ואילך החלה מדינת ישראל החילונית למלא את העיר ביהודים חילוניים ממזרח אירופה, ודאגה להעביר על דתם את בני העולים החדשים מארצות האיסלאם, ובמיוחד אלה שהגיעו ממרוקו. השלטונות החילוניים לא התחשבו אז בכך שצפת הייתה, במשך אלפיים שנות גלות, אחת מארבעת ערי הקודש התורתיות, בימים שארץ ישראל הייתה כמעט ריקה מיהודים ועל החילוניים אף לא חלם, גם בחלומותיו המפחידים ביותר. משנות השמונים, של המאה העשרים, החל מספרם של החרדים בעיר לעלות, ובמיוחד בזכות בואם של חסידי ברסלב. אבל כל החרדים הללו לא ביקשו לסגור כבישים, הם לא צעקו "שבעס" וקיבלו בפנים יפות את כל התיירים החילוניים שהגיעו לעיר בחילול שבת, ממש מול בתיהם של חרדי צפת. המצב הזה נמשך עד היום. אבל את הערוץ ה"ממלכתי" האנטי דתי, שנקרא "כאן", זה בכלל לא מעניין. לפני זמן לא רב ערכו ב"כאן" כתבה על צפת. מעבר לתיאורי העוני בה הרי שהם מיקדו את הבעיה ב"התחרדות" העיר. להצביע על תופעות חרדיות-אלימות הם לא הצביעו כי אין כאלה. הם רק הביאו רוב מוחלט של מרואיינים חילוניים שחפצים לעזוב את העיר כי העיר "התחרדה". הערוץ הזה, החי גם על חשבון משלם המיסים החרדי, הביא רק חרדי אחד לראיון וזה היה חבר מועצת העיר החרדי. גם עמדת העירייה על סיפורי ההזנחה, לא זכתה אלא לכמה שניות של תגובה כתובה. הצופה הישראלי והחילוני הממוצע, ובמיוחד אלה שאינם חיים בארץ יותר מעשרים שנה, יכול היה להאמין, על-פי הכתבה, כי הנה עוד עיר חילונית למהדרין נפלה בידי החרדים לאחר שהאחרונים תכננו את השתלטותם על-ידי מבצע אנטי חילוני ללא רחמים. אחד המרואיינים שיקר כל כך בבוטות עד שטען כי גם ה"מקובלים" - סימלה של צפת מזה אלפי שנים, נעלמו בגלל "ההשתלטות החרדית"! פשטה את הרגל אז ככה. מקובלים יהודים הם בני תורה עילאיים שגם לבושם מצביע על חרדיותם. אבל כדי ללכלך את הציבור החרדי אפשר פשוט לשקר ולהציג כאילו המקובל היה דמות "תיירותית" שאין לה קשר ליהדות ולתורה. נהפוך הוא. כיום מקובלי צפת גלשו גם למתחם הר מירון. הם אינם עוד מוצג "תיירותי" בעיר העתיקה, שפעם הייתה ברובה חילונית. הם הפכו לחלק בלתי נפרד של העיר. וזה בדיוק מה שמרגיז את אנשי "כאן" ואת הסוסים טרויאנים הבודדים שהם מצאו בצפת - עיר עם שמחה ואחדות. צפת פשוט חוזרת למה שהייתה יותר מאלף שנה למעט עשרות שנים בודדות. צפת חוזרת להיות עיר הקודש והתורה. מחירי הדירות רק עולים. העסקים משגשגים. וגם העיר טבריה, עוד עיר קודש במשך מאות שנים ויותר, חוזרת להיות מרכז של בני תורה. חסידי קרלין-סטולין, שלפני מאה שנה היו עיקר העיר, חוזרים לעיר הזו, שהחילוניות בה גם היא פשטה את הרגל. בפרשת "רוני ושמחי" נאמר כי לא בכוח ולא בחיל יתחולל השינוי הרוחני, וכך זה באמת מתרחש כיום. הכוח, הכפייה והמניפולציות של השלטון החילוני לא הועילו ובדרך השקט והשלווה הקב"ה מחזיר לערי הקודש בישראל את מעמדן הרוחני. כך זה בירושלים, כך זה בצפת וכך זה יהיה בע"ה גם בטבריה. ערי עוני ו/או דילול באוכלוסייה יהודית חילונית בפריפריה אינן תוצר של "חרדיות", אלא הן תוצר של חוסר פיתוח ממלכתי, כאשר הצעירים בורחים משם למרכז הארץ. בעכו, בקריית שמונה, בעפולה, בלוד ובנצרת עילית לא החרדים הם אלה שהביא את ההזנחה ואת בריחת האוכלוסייה, ודווקא בכמה מהערים הללו (לוד, נצרת עילית ואפילו עכו) מבקשים מהחרדים לבוא ולהציל את הערים הללו מהפיכתן לערביות. למען האמת גם הערבים אינם אשמים בשום השתלטות דמונית ומתוכננת, אלא שזוהי ההזנחה האורבנית של מדינת ישראל. פעם החרדים הם האשמים ובפעם אחרת הערבים הם אשמים ואילו החרדים הופכים למצילים. הכל על-פי ההשקפה הפוליטית של החילוניים ומשטרם, שהוא ורק הוא האשם העיקרי בנפילת ערי הפריפריה.
|
תאריך:
|
17/12/2017
|
|
|
עודכן:
|
17/12/2017
|
|
אליהו קאופמן
|
|
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - בנושאים גדולים כקטנים, שהציקו לי, או עניינו אותי והפעם - זעם ונועם, מסרבים, טעים, זה מול זה, מטיילים, תגובה והנרות הללו חנוכה שמח!
|
|
|
נרות שאנו מדליקים, מדי יום, עד ליום השמיני, העלו רבותינו הקדמונים כדי להודות על ולהלל את חידוש הארת המנורה אחרי שאויבינו כיבו אותה. אותה הודיה חוצה דורות. היא מלווה את עמנו בכל מסעותיו, גם באפלים שבהם, והנר הדולק בחלונות, פתוח לרשות הרבים כדי לפרסם את הנס בקרב הרבים העלולים לשכוח, או כדי להביע מעין spiritual resistance בעיני עוינים המהלכים בחושך וחורשים עלינו רעה. כך היא המנורה האחת כשהכיכרות והרחובות והשווקים רואים אותה מבחוץ. כך היא מעוררת השתאות נוכח עם היודע לקיים הודיה והלל של תמול - בכל יום. בכל עיר. בכל יבשת. איש אינו יודע על עוד עם כזה.
|
|
|
הסזון תקף ותקיף ותוקפני ומסוכן לנו היום. מתקיימת, בעת הזאת ממש, עונת הצייד נגד מנהיגים פטריוטיים שמרנים ורפובליקנים.
|
|
|
השוטרים שהוצבו בשערי העיר מנסים בכל כוחם מזה זמן רב להוריד לו את הכתר בצורה כירורגית עדינה ומודלפת והדבר עד כה לא צלח בידם. ותצא קריאה לכל קצוות הארץ למצוא עוזרות נאמנות, יעילות, חרוצות שלא חורצות לשון לגבירת המעון. כי כל הקיימות ברחו ותצא שעוותם עד שערי בית המשפט לחפש אבק של צדק.
|
|
|
כידוע, מסכת אבות עוסקת בענייני מוסר, והיא אחת המסכתות הנלמדות ביותר במהלך הדורות. ברם, למרות פרסומה ותפוצת לימודה, ר' יהודה הנשיא שחיבר את ששת סדרי המשנה, לא סידר את מקומה באחד משלושת הסדרים הראשונים, אלא לקראת סוף הסדר הרביעי הוא סדר נזיקין. ויש לשאול: מדוע היא נסדרה כל כך מאוחר למרות חשיבותה ותפוצתה הרבה? הרמב"ם בהקדמתו לפירושו למשנה מבאר מדוע מסכת אבות נסדרה סמוך למסכת סנהדרין [=בית הדין הגדול], ומשם עולה התשובה לשאלתנו (עמ' טז):
|
|
|
|