זוכרים את התקופה האיומה שלפני הבריחה מלבנון במאי 2000, בה מכוניות תופת ומטעני צד הרגו חיילים רבים והפכו את השהייה בדרום לבנון להימור על חייהם? החיילים דקלמו דברים בנוסח: "גולני בשטח החיזבאללה במתח", ועלו על מטענים יום יום.
אנחנו זוכרים את אבירי הבריחה שהצביעו על היתרונות הגלומים בבריחה מדרום לבנון ועל השקט שישרור בגזרה זו. כל אותם חכמים לכאורה לא צפו את העברת חזית הלחימה לעזה ומשם לנגב ולשומרון, תוך שימוש בטכניקות זהות. הגנרלים בעד ונגד, כל אחד עם טיעוניו הרופסים, נלחמו אלו באלו. זוכרים את התקופה?
בתקופה זו מדען בעל ניסיון רב בתחומי זיהוי מרחוק, עולה מרוסיה, החל לעבוד על זיהוי מטעני צד. בניסויים שערך בחו"ל זיהה באחוז זיהוי גבוה (מעל 90%) מטעני צד מוסווים, מסלעים רגילים. בתקופה זו המדען חיפש קשר עם גופי הפיתוח של צה"ל וקשר זה אכן נוצר, אך הקצינים הבכירים בדיוק נסעו לחופשה בחו"ל, כשפה מיטב החיילים נקרעו לגזרים בדרום לבנון. קצינים אלה, שחזרו מהבילוי המהנה, החליטו לא להשקיע בתגלית של המדען הזה, כי היו בטוחים שהפיתרון מונח אצלם בידיים.
גופי הפיתוח המשיכו לבזבז עשרות מיליוני דולר מתקציב המדינה תוך המשך החגיגות. המדען המתוסכל אמר לי כשברוסיה היה מצב חירום (כשחיילים עולים על מטעני צד כשיגרה יומיומית זה מצב חירום לדבריו) היו מודיעים למדענים, לטכנאים ולצוותי הפיתוח, לקחת שמיכה, תמונת משפחה ומברשת שיניים ועובדים עד שגומרים את הפרויקט - אין חופשים, אין הנחות, כלום! המדען שרצה לתרום את הרעיון לצבא נתקל ביריקה בפרצוף ולא אמר גשם.
בשלב מסוים הוא פנה לחברת ITL וכיום הכל היסטוריה.
בואו ונזכור את כל ההרוגים ממטעני צד בגזרת עזה משנת 2000 ואילך, שבהשקעה לא גדולה, היה ניתן לחסוך את חיי רובם.
המדען, כיום מבוסס כלכלית, גאה בפיתוח שעשה וגאה בחברה ישראלית שהבינה את הפוטנציאל. מדען זה לא גאה בצבא שהוכיח פעמים רבות שהחיילים הם בשר תותחים ואין כל תחושת חשיבות לחייהם, לא מצד הגנרלים, כפי שהוכח בג'נין ובעשרות מקומות אחרים.
הצבא, בנוסף לבזבוז עשרות מיליונים בפיתוחי סרק, ייאלץ כנראה להצטייד בציוד של ITL בעשרות מיליוני דולרים.
זהו כנראה סיפור נוסף ולא אחרון מאלה שאנו מכירים על טמטום, רשעות ומחיר יקר שכולנו משלמים על כך.
קישורים:
[קישור] [קישור]
