|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בשולי הכותרות: הנוסחה - לתת לפלשתינים מתנות ולקבל טרור ● המחאה נגד רצח נשים ● ולקינוח טוהר הלשון - שיעור מפוקפק
|
עזה כמוות
ההיסטוריה החבלנית במדינת ישראל מלמדת את הנוסחה הארורה, שלתת לפלשתינים מתנות - זה לקבל טרור בתמורה. נָתַּנו להם מאות רובים, על-פי הסכמי אוסלו הכושלים, קיבלנו אוטובוסים מתפוצצים, פיגועי ירי וּדריסה. נתַּנו להם את עזה על מגש הכסף, ומאז הדרום חשוף למטחי מרגמות, עפיפוני תבערה וּשאר מרעין בישין בעוצמה רבה וּבתדירות גבוהה.
אם לפני אוסלו וההינתקות, הזכורה לשימצה, הפגיעות ביהודים בארץ וּבעוטף עזה היו נקודתיות, ולא מאסיביות, הרי אחרי מתנות החינם ההיסטוריות העגומות שחילקנו לאויב, קיבלנו, במקום חזון אחרית הימים שהבטיחו לנו, פצצות מתקתקות עזות, מאבטחים על כל צעד ושעל, וסכנת מוות לאזרחים וּלחיילים בכלל, וּבדרום בפרט.
מנותקים כבר אמרנו?
האויב מבית
סוף-סוף (גם אם באיחור רב) קמה צעקה ציבורית ותקשורתית על רצח נשים. בצד הטרור בדרום, יש לזכור את הטרור בתוך הבית שמתרחש בבתים רבים ברחבי הארץ, שהפך לחלק בלתי נפרד מהכרוניקה הפלילית, ואשר למרבה הצער קָטל השנה 20 נשים חפות מפשע.
אסור להרפות מהזעקה וּמהמאבק הנחוּש בפשע הזה במחוזותינו עד שיחדל.
שיעור מפוקפק
בצדק קבע הנשיא רובי ריבלין כי יש לקנוס חברי כנסת על התבטאויות לא ראויות החוזרות ונשנות. הניסיון מלמד כי אנשים (ובכללם ח"כים) לומדים רק דרך הפגיעה בכיס.
לא סוד הוא כי תרבות הדיבור של ח"כים, האמורים לשמש מודל לציבור -ובמיוחד לבני נוער - נמצאת בשפל חסר תקדים (לאחרונה חזינו בכך ביֶתר שְׂאֵת). דומה כי 'פניני הלשון' של נבחרינו בכנסת, והחלפת המהלומות המילוליות ביניהם, המספקים את ההצגה הכי טובה בעיר, יכולים לפרנס ספר עב כרס, ולתת שיעור מפוקפק לעם בדיבור פסול ובמכות מתחת לחגורה.
הגיעה השעה שהם ילמדו להתנצח ביניהם בלשון נקיה, תוך הבלטת רמת התכנים במקום לשון נמוכה. אולי יהיה פחות שואו, אבל הכנסת, יש לזכור, היא לא תוכנית ריאליטי. אין ספק כי אם יצליח הנשיא במשימה החשובה, הוא יהיה ראוי לפרס מהאקדמיה לטוהר הלשון.
|
| תאריך:
|
13/11/2018
|
|
|
עודכן:
|
13/11/2018
|
|
ציפי לידר
|
|
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - בנושאים גדולים כקטנים, שהציקו לי, או עניינו אותי  והפעם - שירים וחברה, ניקוז יתרות, פרשיית קרן וקסנר, אסטרטגיית סלאמי ואחריות משפטית
|
|
|
|
|
אפשר להסיר אספלנית (פלסטר) במשיכה אחת, וזה קצת כואב (בעיקר, לגברים); ואפשר להסירה במשיכות קטנות, וגם זה כואב. הכאב, כנראה, הוא אותו הכאב, למרות ההפרש במינון. אותו הדבר לגבי הלוחמה בטרור. אפשר להדביר טרור באלימות קשה, ואפשר לנסות להתעלם מהבעיה, לספוג, ולהכיל. ממשלות ישראל אחרי אסון אוסלו החליטו על מדיניות של ספיגה, ובחוצותינו השתולל הטרור - עד שהוגדשה הסאה בפיגוע במלון 'פארק' בנתניה. בניגוד לעצות המומחים, החליטה הממשלה לעשות מעשה, והכניסה את הצבא ליהודה ושומרון (מבצע ׳חומת מגן'), ששינה את המאזן לחלוטין. יהודה ושומרון שקטו, אך לא באה רגיעה. אין עוד פיגועים גדולים למרות שמתחת לפני השטח מתארגן חמאס ביהודה ובשומרון.
|
|
|
|
|
מניות הן מצבור זכויות שעיקרן הצבעה באסיפה הכללית של בעלי המניות בחברה והשתתפות בחלוקת דיבידנדים ובאקזיט. כשמדובר בחברות הזנק, ישנם שני סוגים מרכזיים של מניות: מניות רגילות, אשר מוענקות לרוב למייסדי החברה ולעובדיה, ומניות בכורה (preferred shares), אשר מונפקות לרוב למשקיעים.
|
|
|
|
|
שתי הערות פתיחה. האחת, על השאלה המסקרנת מה הייתה מטרת המבצע בה נפל סגן אלוף מ' ספק אם נקבל אי-פעם מענה כאזרחים. השנייה, יש לקוות כי ראשי המדינה, שאישרו את המבצע שקלו היטב את המשמעויות בתרחיש שבו הדברים יסתבכו. בוודאי בעיתוי בו ראש הממשלה מצהיר בפריז שהוא מעוניין בהרגעה בשלב הראשון.
|
|
|
|
|
תוחלת החיים שלנו כעת היא תוחלת החיים הסופית שלנו. זה נשמע מוזר, כי יש אנשים שטוענים שנוכל לחיות עד 150 שנים ואף יותר. הטענה שלי פשוטה: זה מה שיש. תוחלת החיים שלנו תישאר כזו. בדרך-כלל יש הרבה שחולקים על כך. יש תפישות שונות לגבי העתיד, לגבי תוחלת החיים, ואני עוסק בכך כבר כמה זמן. הטענה שלי הועלתה לראשונה ב-1990 במאמר בסיינס. הראיות כיום תומכות עוד יותר בטענה הזו. אוסיף ואומר שהתקרה לתוחלת החיים היא רכה ואני מאמין שאפשר לפרוץ תקרה זו, אך בהעדר פריצה, תוחלת החיים הנוכחית היא סופית.
|
|
|
|
|