שר החוץ סילבן שלום אמר זאת בצורה הטובה ביותר. מזה עידן ועידנים מונהגת מדינת ישראל על-ידי סדר יום צבאי וביטחוני. הדרך להנהגת המדינה עוברת כמעט תמיד דרך המערכת הצבאית או הביטחונית וכל מערכת השיקולים מודרכת על-ידי התפיסה הביטחונית.
הגיעה העת, אומר שר החוץ, שמדינת ישראל תחליף את הדיסקט ותבין כי היא קודם כל חברה אזרחית, אשר הממסד הצבאי נועד להגנתה, לשרתה, ולא להיפך. משמעותו שתקציב ביטחון יוכפף לשיקולים של חברה, ולא להיפך. משמעותו ששיקולים של בריאות חינוך ותמיכה בחלשים יגברו על שיקולי תקצוב הביטחון.
יפה דרש. מזה זמן שהבעיה העיקרית של מדינת ישראל איננה בעיה צבאית, וכל הניסיונות לפתור את בעיותיה המרובות באופן צבאי נכשלו באופן חרוץ. לדוגמא, כיצד לאזן את התחייבויותיו של הצבא להוציא לגמלאות אנשים במיטב שנותיהם עם העובדה שאין מספיק כסף לקיים את הקשישים אשר איתרע מזלם שלא להיות גמלאים של מערכת הביטחון? כיצד לאזן את הוצאות התחזוקה של בסיסים יקרים במרכז הארץ עם חוסר משווע של קרקעות לבנייה במרכז הארץ?
כיצד לכבד את ההתחייבות של המדינה לשירות רפואי שיוויוני ומלא בעוד שמרבית המשאבים מושקעים באחזקת הממסד הצבאי ביטחוני? כבר הוכח כי צבא הגנה לישראל יכול להתמודד עם כל אויב חמוש במזה"ת ולנצח, וברור עוד יותר כי לא זה האתגר לביטחון ישראל. הדוגמא הטובה ביותר היא רצועת עזה. למרות שכוח האש של מדינת ישראל עולה אלפי מונים על זו של הערבים, הוא איננו מהווה פיתרון לבעיית הקסאמים תלולי המסלול והשהידים המטפסים על הגדרות. הערבים אינם מתרשמים מן ההפגזות לפרקים, ההתנקשויות הממוקדות, האיומים הרופסים של שאול מופז, וממשיכים בשלהם.
האתגר לביטחון ישראל מצוי כולו בתחום האזרחי. בשטח הנתון לריבונתה של מדינת ישראל יש כיום שלוש אוכלוסיות אזרחיות. האחת, אזרחים של מדינת ישראל. השנייה תושבים של הרשות הפלשתינית, המתגוררים בעזה, יהודה ושומרון. השלישית, תושבי מזרח ירושלים שמצבם הוא בין לבין. מכל אלו האזרחים של מדינת ישראל הם המסכנים את קיומה.
יש מגזר מסויים הנהנה מכל הזכויות, איננו משתתף בחובות, ומשתף פעולה באופן מלא עם הכוחות הפועלים להשמדת המדינה, השמדה אזרחית של תושביה, תרבותה, אדמתה, מימיה, יערותיה, וכל מה שמזוהה עם התנחלות יהודית על ארץ הקודש. האתגר לחוסן הכלכלי של מדינת ישראל נעוץ רובו ככולו במגזר אזרחי אשר שותה שבעה מיליארד שקל בשנה של תשלומי העברה אך תורם לא יותר משלוש מאות וחמישים מיליון ש"ח של מיסים. אותו מגזר אחראי למרבית פשעי הרכוש, למרבית גניבות כלי הרכב (נזק של כמיליארד וחצי ש"ח.בשנה) מרבית הנזק לחקלאים, מגדלי בקר, ולתעשיה, וגם מרצח ואונס קבוצתי איננו נרתע כלל ועיקר.
המגזר הזה קשור בטבורו גם לאיום הצבאי שכן מרחף על המדינה, צבא שילוח המרטירים המתפוצצים וטילים למיניהם. המגזר המסויים הזה דורש השתתפות של תשעים וחמישה אחוזים של המדינה בארנונה העירונית. אותו מגזר מהווה תשעים אחוז מן המאושפזים בבתי חולים מסויימים שהוקמו במימון של מדינת היהודים. המלחמה של המגזר הזה במדינה שמארחת אותו היא אם כך מלחמה אזרחית. מזה חמישים ושבע שנים שמדינת ישראל מנהלת מלחמה שב"כית כנגד המגזר הזה, וזוכה לתבוסה מוחצת, שכן מספריו הולכים וגדלים, חוצפתו גוברת והולכת, ונציגיו בכנסת ישראל מטכסים עצה בגלוי עם אויבים מוצהרים כיצד להביא להשמדת המדינה היהודית בהקדם האפשרי. (חבר הכנסת אחמד טיבי היה יועצו של יאסר עראפאת, אם מישהו שכח).
תושבי יהודה שומרון ועזה הם חוד החנית של העולם הערבי במלחמתו נגד ישראל. מאז 1987 מנהלת אוכלוסיה זו מלחמת חרמה בהתנחלות היהודית במזרח התיכון, בעיקר באופן אזרחי. הפעולות האזרחיות כוללות השתתפות ערה בכל פעולות הפשע של המגזר האזרחי, זיהום מי תהום, בנייה פרועה על אדמות מדינה ואדמות פרטיות, ואספקה שוטפת של נשים לאזרחים ללוחמת הרחם הערבי. (אני מצטט את שייך אל-קאדרווי אשר אומר זאת בריש גלי) בידה השנייה מחזיקה אוכלוסיה זו בנשק, ופועלת בגלוי כארגוני רצח תנזים חמאס ג'יהאד וכולי, בתמיכה מלאה של התושבים. מזה עשרים שנה שמדינת ישראל מנהלת מלחמה עיקשת, וסופגת תבוסות חוזרות ונשנות המחייבות נסיגות ובריחות שוב ושוב. (ה"הינתקות")
הקבוצה השלישית שהיא ערביי מזרח ירושלים, מנהלת אף היא מלחמה אזרחית מוצלחת ביותר כנגד הריבון, מרחיבה את תחומה, מגבה את הרצח היוצא מיהודה שומרון ועזה, ולמרות זאת שואבת משאבים ענקיים ממדינת היהודים כתקציבי תמיכה ורווחה, בעוד הם מזוהים עם הרוב הערבי במזרח התיכון מחד, ופליטי זכאי אונר"א מאידך. ההתמודדות הביטחונית עם קבוצה זו הוא כשלון חרוץ, שכן כיום זו קבוצת האוכלוסיה הגדולה ביותר באזור ירושלים.
אם כך, הניסיון להתמודדות באמצעים צבאיים וביטחוניים עם שלושת האיומים הללו נכשל, וכמאמר שר החוץ הגיעה העת לפנות למסלול האזרחי.
מן הקל אל הכבד. רצועת עזה מקבלת ממדינת ישראל את כל צרכיה. התגובה הנאותה על ירי וניסיונות חדירה איננה בזבוז חמרי נפץ על פרדסים מתים, אלא הפסקה מיידית של כל צרכי האוכלוסיה, והטלת האחריות הזו על מצריים והגופים המממנים. הקסאם הבא ינתק את החשמל, המטען הבא את המים, והשלישי את מערכות התקשורת. את כל אלו יקנו ערביי עזה מאחיהם ערביי מצריים.
ביהודה ושומרון תושבים שנתינותם של הרשות הפלשתינית. זה הישגו הגדול של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין. אלו מרוכזים ברובם בשטחי A. ג'נין, טובאס, שכם, וכולי ינותקו ממערכות החיים של מדינת ישראל, והאחריות לתספוקם תוטל על הרשות הפלשתינית והגורמים המממנים אותה. קשה להכין חמרי נפץ ללא חשמל, מים ודשן. זו פעולה הגנתית לחלוטין, המטילה על הרשות את האחריות על אזרחיה. תושבים אשר יעדיפו לעבור למדינה ערבית אחרת, מחוץ לארץ ישראל, יקבלו את כל העזרה הדרושה לפי חוק פינוי פיצוי
תושבי ירושלים הערבים המצויים במפקד התושבים של הרשות יאבדו את תעודת הזהות הכחולה ויהיו לאזרחי הרשות החיים בירושלים. בכך ירד עול כבד מאוד של תמיכה אזרחית מעל משלם המיסים היהודי.
אזרחי ישראל חברי המגזר הערבי יועמדו לפני ברירה. שירות אזרחי מלא בביטחון המדינה, בדומה לשרות הצבאי, ואם לאו, איבוד האזרחות לטובת תעודת תושב, מעין גרין קארד המקנה תושבות על תנאי. אותו גרין קארד, בדומה לארצות הברית לא יכלול שום זכויות אזרח, שום רשת ביטחון סוציאלי, וכמובן שלא יכלול ביטוח רפואי כנהוג באזרחים. הורדת הנטל הזה מעל לקופה המדולדלת של מדינת ישראל הקטנה והנרדפת יעלה את רמת החיים של אזרחי המדינה, ישפר את תוצאות בחינות המיצ"ב, ישפר את מאזן התשלומים ומוסר התשלומים, ישפר את משכורות השוטרים, ובכך יתרום רבות ליציאה מן העוני והנוולות של המדינה היהודית.
צפוי שרוב התושבים הערבים יבחרו שלא לשרת את צרכיה הביטחוניים של מדינת ישראל, כגון בניית גדר הגבול עם מצריים, בניית חומת האבטחה מסביב לעוטף ירושלים, הקמת מכשולים קרקעיים מסביב לערי מקלט לטרור כגון ג'נין וכיוצא באלו. אלו אשר יעשו כן, ויוכיחו את נאמנותם למדינת ישראל, זכאים כמובן לכל השירותים שמדינת ישראל מעניקה לאזרחיה.
הנה כי כן, המהפכה האזרחית היא זו שתביא את המזור האמיתי לחולייה של מדינת ישראל. הדרך אל העצמאות הכלכלית והביטחונית איננה דרך הרובה, כי אם דרך עט המחוקק אשר מבין כי מדינת ישראל איננה אלא המכשיר לגאולת עם ישראל בארצו. כמאמרו האלמותי של ידידנו יאסר, מי שלא מוצא חן בעיניו, ילך נא וישתה את הים של עזה.
