ליברמן הצהיר שיכפה ממשלת אחדות בין הליכוד לכחול לבן ללא החרדים, אך נתניהו יכול לצאת בהכרזה דומה ולהצהיר שלאחר שיחתום מראש על הסכמים עם שותפיו הטבעיים, הוא לא יפסול שותפות גם עם כחול לבן, אך רק בתנאי שליברמן לא יהיה בפנים. יש בזה גם היגיון כי ליברמן הוכח כמנהיג אימפולסיבי שאי-אפשר לסמוך עליו ותומכיו יבינו שאם הם יצביעו לו, אז רוב הסיכויים שהקולות שלהם יגיעו לאופוזיציה.
ליברמן כנראה שכח שחבירה של כחול לבן לליכוד תהפוך אותו למיותר כי כבר בכנסת הנוכחית שפוזרה יש להם ביחד 70 מנדטים בלעדיו.
על נתניהו להתכונן מראש למצב שבו ליברמן וכחול לבן יחתמו בגלוי, או בסתר, על "ברית אחים" הדומה לזו שחתמו בעבר
נפתלי בנט ו
יאיר לפיד המחייבת כל אחד מהם שלא להיכנס לקואליציה ללא כניסתו של השני. הסכם זה מנע מנתניהו בזמנו את האפשרות להקים קואליציה עם החרדים וכפה עליו שותפות עם יריבים מרים ששימשו כאופוזיציה לנתניהו בתוך הממשלה עצמה, מה שאפשר ללפיד כשר האוצר לתקוף בשיא חוצפתו את ראש הממשלה שבה הוא חבר ולתלות בו את האשם בכישלונותיו הכלכליים שנבעו לטענתו מהירושה הבעייתית כביכול שהוא קיבל ממנו.
נתניהו צריך לסנדל מראש את האפשרות לברית האחים הזו באמצעות ברית אחים דומה בינו לבין החרדים והדתיים הלאומים, מה שיבטיח ריצה של גוש מול גוש ואת ליברמן כמתמודד המזוהה בניגוד לרצונו עם השמאל או כגוש בפני עצמו שאינו רלוונטי כלל. אם ליברמן יתחכם וירוץ מראש ברשימה אחת עם יאיר לפיד (כפי שהעריך לאחרונה ח"כ
דוד ביטן), הוא רק יתויג סופית כמנהיג שמאלני והשלם של שתי המפלגות יהיה קטן מסך חלקיו.
הטעויות הנוספות של ליברמן
ליברמן טען שימליץ לנשיא המדינה על המפלגה היותר גדולה. הוא ודאי ציפה שהצהרתו תגרום להיחלשות נוספת של המפלגות הקטנות ובעיקר של המפלגות הדתיות הלאומיות והמפלגות של בנט ופייגלין (לו ירוצו בנפרד) לצד מחיקתן הסופית של העבודה ומרצ.
מה ששכח ליברמן זה שגם תחתיו מתמודדת מפלגה קטנה שרבים מתומכיה יעדיפו להצביע הפעם לליכוד כדי שהיא תהיה המפלגה הגדולה שליברמן יצטרך להמליץ על העומד בראשה.
המשגה החמור יותר של ליברמן הוא בנקיטת מהלך שפירושו הצלת בית המשפט מפסקת ההתגברות שכחול לבן ודאי לא יתמכו בה. בתעמולת הבחירות של הליכוד יראו שוב ושוב את מצוקתם של תושבי דרום תל אביב ויאשימו את ליברמן במתן כוח לבית המשפט להחליש את המלחמה במסתננים.
במפלגת כחול לבן מדברים שטויות
במפלגת כחול לבן הגיבו להצהרה של ליברמן במילים הבאות: "אם ליברמן היה מגיע למסקנה הזאת לפני שהוא ומפלגתו הצביעו בעד פיזור הכנסת היו נמנעות מעם ישראל בחירות מיותרות. אבל כמו שאומרים בחוג הקוטב הצפוני - עדיף מאוחר מאשר לעולם לא".
ראשי "כחול לבן" כנראה שכחו שליברמן לא יכול היה למנוע גם את הקואליציה עם נתניהו וגם את פיזורה של הכנסת. בפיזורה של הכנסת תמכו 74 ח"כים שהבטיחו רוב ברור למהלך גם ללא הסיוע של ליברמן.
על כן הם מתלוננים שוב ושוב, לפני הבחירות ולאחריהן, הן על נתניהו והן על החרדים, בשעה שהם דוחפים את נתניהו לזרועותיהם של החרדים
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
