במסגרת הערת אגב בפס"ד פרגו'ס [עמ"ה 1080/02 פרגו'ס יעקב נ' פקיד שומה חולון] הבהיר כב' השופט אלטוביה מגן, כי לדידו מועד התיישנות ההשגה לעניין סעיף 152(ג) לפקודת מס הכנסה, מתחיל להימדד מיום הגשת ההשגה, גם אם זו לא הוגשה במשרדי פקיד השומה אשר בו מתנהל בפועל התיק של הנישום, וכך קבע:
"... עיכובים בדואר הפנימי בין משרדי המשיב אינם צריכים שיהיו מעניינו של האזרח, ובלבד שפעל בתום לב ומסר את מלוא הפרטים הנדרשים לרבות משרד השומה שבו מתנהל תיקו..." (ההדגשה שלי - מ.כ.).
(לא למותר לציין, כי קיימת עמדה סותרת שהובעה בפסיקה מחוזית אחרת, לפיה מניין תקופת ההתיישנות לעניין השגה מתחיל אך מיום הגעתה של ההשגה למשרדי פקיד השומה הרלוונטי).
לקביעה זו, הגם שנאמרה באוביטר (הערת אגב) ישנה, לטעמנו, השלכת רוחב חיובית מחד, אך גלום בה גם פוטנציאל הרסני מאידך.
מדבריו של כב' השופט מגן ניתן להסיק ולקבוע, כי אכן כל הגשה של השגה למשרדי פקיד השומה, באשר הם, מביאה לתחילת תקתוק השעון של מניין תקופת התיישנות ההשגה.
נציין עוד, כי למיטב ידיעותינו, אף במשרדי שומת מיסוי מקרקעין, על דרך הכלל, קיימת נטייה חיובית לקבל השגות של משרדי שומה אחרים, אך למיטב ידיעותינו הקלה זו לנישומים באשר הם, אינה חלה ככל שמדובר ב"לקוחות" של רשויות מס ערך מוסף.
הטעם להקלה ברור, רשויות המס מבקשות לסייע בידו של נישום ו/או מייצג מלכתת רגליו ו/או שליחיו אל משרד השומה הרלוונטי ולאפשר הגשת המסמכים וההשגות במשרד השומה הנוח ו/או הקרוב לביתו/משרדו, ואילו העברת המסמכים המוגשים נעשית באמצעות מערכת הדואר הפנימית של נציבות מס הכנסה.
כך, למשל רו"ח או נישום הגר במרכז הארץ ולו תיק/ים בודד/ים בפקיד שומה צפת או פקיד שומה אילת, רשאי להגיש את השגתו בפקיד שומה בתל אביב וההשגה "תעשה דרכה" באמצעות שליחי נציבות מס הכנסה אל יעדה מאליה. אכן, פשוט, הגיוני, קל וצודק.
כך הוא המצב הנוהג וכך נכון אף לעשות שימוש בעמדה זו, אשר כאמור קיבלה למעשה גושפנקא בדברי כב' השופט מגן, וכל מי אשר הגיש השגה במשרדי השומה באשר הם, רשאי לאור עמדתו זו של כב' השופט מגן לבחון היטב האם לא תמה וחלפה לה תקופת ההתיישנות ובזאת בא לתום חוקיות הליך השומה מצד פקיד השומה ו/או מנהל מיסוי מקרקעין.
אלא מהי?
לדעתנו, קביעתו זו של כב' השופט החלה את מרוץ ההתיישנות של נציבות המס לביטול ההקלה המאפשרת הגשת דוחות והשגות, בעיקר של נישומים שלא במשרדם ה"טבעי".
מדוע, יאמרו רשויות המס, לסייע לנישום, מקום שכוונת המסייע עומדת לו לרועץ כנגדו בדמות קביעתו של כב' השופט מגן?
הנה, כך קורה, כי הערת אגב אחת של בית המשפט, מביאה, או עשויה להביא, לביטול של הקלה לטובת הנישומים, ועוד לא נאמרה לדעתנו בעניין זה המילה האחרונה.
אשר על כן ולאור האמור, שומה לדעתנו על נישום שעיניו בראשו וגם על החברים המייצגים, לקבל ייעוץ משפטי הולם ואף לקחת בחשבון שינוי אפשרי של קביעות מטעם רשות המס בעניין הנ"ל מחד, וקביעת בית המשפט מאידך, ולפיכך יש לשקול מכאן ולהבא הגשת ההשגה ו/או מסמכים מהותיים אחרים במשרדו ה"טבעי" והמקורי של הנישום.
