ערבים זה לזה

כאשר אדם חותם על הסכם הלוואה, בדר"כ דורש הבנק מאת הלווה להעמיד ערבים אשר יערבו לחובו במקרה שאותו לווה יקלע לקשיים ולא יוכל לפרוע את חובו. כאשר אדם מסכים לחתום כערב, פקיד הבנק מסביר לו, (בדר"כ), את מהות המסמך שעליו הוא חותם ומבהיר לו את מהות ההתחייבות שהוא מקבל על עצמו.

מטבע הדברים, כדרכם של מסמכים בנקאיים המלאים בתנאים ע"ג תנאים וכתובים באותיות צפופות ובלתי ניתנות לקריאה בעליל, מסתתרות לעיתים הוראות שונות ומשונות, שאילו היו מוסברות לערב, טרם חתימתו, בוודאי שלא היה מעלה על דעתו לחתום על אותה ההתחייבות כערב.

לצורך הבהירות ומטעמי נוחות והבנת הנקרא, מציין הבנק את פירוט הערבים וגובה חבותם בטבלה המצורפת להסכם הערבות ונקראת 'טבלת הערבויות'. יתרה מכך, הבנק אף מגדיל ומציין בתחתית הטבלה, כי השיעור המספרי האמור בטבלה, מציין את שיעור החבות בהתאם להתחייבותו של הערב אל מול הבנק המלווה.

ואולם, בדיעבד מתברר שלעיתים, לטענת הבנק המלווה, טבלת הערבויות איננה קובעת כלל את שיעור הערבויות של הערבים להלוואה. ויודגש כי הבנקים מגדילים לעשות ומשלבים סעיפים שונים ומשונים שבהתקיים התנאים האמורים בהם, משתנה אוטומטית חבותו של הערב, מהשיעור המספרי הנקוב בטבלת הערבויות והופכת לחבות מלאה, בדומה לחבותו של החייב המקורי. מדובר כמובן בצעד שאינו הוגן, חסר תום לב בצורה קיצונית, אשר חוקיותו מוטלת בספק.

במקרה שנדון לאחרונה בביהמ"ש השלום בחיפה, (ת.א. 5572/99), אולץ בנק הפועלים, לחייב ערבה בהתאם לשיעור המספרי בלבד אשר היה נקוב בטבלת הערבויות שעליה חתמה. הערבה, טענה באמצעותי כי סעיף המחייב אותה במלוא גובה החוב, המתעלם לחלוטין מחבותה עפ"י טבלת הערבויות אשר היתה מצורפת להסכם ההלוואה הינו בטל, מכוח היותו התנהלות חסרת תום לב לחלוטין, הפרה של כללי הבנקאות הבסיסיים וסעיף מקפח בחוזה אחיד אשר הוכן מבעוד מועד ע"י הבנק המלווה.

יתרה מכך, אף טענתי כי באותו הסכם קיימים 2 סעיפים בעלי משמעות סותרת, האחד קובע חבות בגובה מסוים מסך כל ההלוואה עפ"י טבלת הערבויות ואילו האחר קובע חבות מוחלטת. לבסוף טענתי כי התנהלות שכזו אינה ראויה, סותרת, מטעה, אינה חוקית ונגועה בחוסר תום לב. ביהמ"ש כאמור קיבל את הטענות ופסק כי על הערבה לשלם בגובה חבותה כאמור בטבלת הערבויות בלבד.