מי שהיתה אמורה להגן על החייל גלעד שליט ולשמור עליו שלא יאונה לו כל רע, היא המדינה, אשר גלעד שליט נחטף בשעה שהגן עליה. מה שהיה נכון לפני החטיפה נכון ביתר שאת אחריה: חייו של גלעד שליט קודמים וקדושים לכול. כמוהם קדוש ומקודש כל מאמץ למיצוי כל סיכוי להשבתו הביתה חי ושלם.
חטיפתו ולקיחתו בשבי קלעו את מדינת ישראל בכלל ואת ראש הממשלה בפרט לדילמה איומה ונוראה: דילמה שאין חריפה ואין קשה ממנה. החטיפה, שחוללה באחת מצב שכמעט בלתי אפשרי לתפקד בו תפקוד אנושי בכלל וכמנהיג בפרט, תובעת מיצוי מרבי, עליון ועילאי, של חובת האחריות בתנאים ובנסיבות כמעט בלתי אפשריים: לשחרר את גלעד שליט משבי חוטפיו אבל לא להיכנע לסחטנותם: האם זה ייתכן? האם זה אפשרי? באיזה מחיר? בכל מחיר? באיזה תנאי? בכל תנאי? בשום תנאי?
בדילמה הזו מובנית סתירה שלא ניתן ליישב ולפתור אותה מבלי לבחור אחת - אחת בלבד! - משתיים: שחרור תמורת תשלום מחיר (בלתי סביר ובלתי נסבל אומנם אבל אפשרי!) או, לחלופין, השארתו בשבי בגלל הסירוב ( העקרוני, המנומק, המוסבר!) להיכנע לסחטנות.
מדינת ישראל יודעת כי בידיה האפשרות והיכולת למלא את התנאי ההכרחי (ובמקרה זה - האחד והמספיק כשלעצמו) להשבת גלעד שליט הביתה.
השאלה החשובה, העיקרית והמהותית, היא אחת - מה ניתן לעשות? על-מנת להיוושע ולהיפדות מן המיצר הצר להחריד, התחום בין שתי האפשרויות ה"בלתי אפשריות" האלה שבתוכו אנחנו כלואים ובתוכו "מפרפרים חיינו", כמאמר המשורר, אני מציע כאן למקבלי ההחלטות הצעה פשוטה: לכונן מנגנון להתמודדות עם חטיפות חיילים ואזרחים.
בתרגום לעברית מדוברת, מובנת ופשוטה: שני הצדדים, ישראל וארגוני הטרור, יסכימו, באמצעות האו"ם, על מתווך אחד ( חוסני מובארק, קופי ענאן, חוויאר סולאנה או אחרים, טובים וראויים כמוהם או אף טובים מהם). בכל מקרה של חטיפה ייכנס המתווך לפעולה ויגבש פתרון מעשי. הפתרון יכלול השבת השבוי לביתו תמורת מחיר שייקבע על ידו ויחייב את שני הצדדים. גם מי שמתנגדים להיכנע לסחטנות לא יוכלו לסרב לתשלום מחיר כל שהוא, שהרי פטור בלא כלום איש לא ייצא, וכך ייקל גם על מי שמתנגדים לשחרר אסירים תמורת החטוף להשלים עם תו מחיר שייקבע על-ידי מי שהוסכם והוסמך לתווך ולהגיש לצדדים הצעה לסיום פרשת החטיפה.
הסכמה לתיווך של "צד שלישי" במשבר חטיפה של ישראלים היא המעט שנותר והמעט שאפשר וצריך לעשות במצב, שבו נאלצת ישראל לשלם מחיר עבור אי-הצלחתה לשמור על חייליה או אזרחיה. במקרה שהשומרים לא נשמרו לנפשותיהם מאוד (ועדת חקירה למה שמכונה "פרשת החטיפה" בכרם שלום בוודאי תשב על המדוכה ואף תגיש את מסקנותיה, אבל דיה לבושה - אוי לאותה בושה - בשעתה העתידית).
הסכמה על מינוי מתווך מוסכם על שני הצדדים נובעת גם מהעדפת ערך החיים וקדושתם על העיקרון של אי-כניעה לסחטנות. גם על מי שמתנגדים עקרונית להיכנע לסחטנותם הנבזית של המחבלים, שולחי החוטפים ומבצעי החטיפה, להסכים על דירוג ערך החיים כערך עליון, קדוש, הקודם לכל עיקרון - חשוב וחיוני ככל שהוא. מהסכמה זו נובעת ונגזרת ההסכמה למינוי מתווך שיגבש את פרטיה של עסקה - אכן, עסקת חילופי שבויים.
מול קלף מיקוח אחד ויחיד נאלצת ישראל ואף נכפית לשלם בקלפי המיקוח שלה. אי הסכמה גורפת ואי נכונות לשלם במחבלים המוחזקים בבתי כלא ישראלים תמורת שבוי המוחזק בשבי החמאס, תגרום בהכרח להימשכות ישיבתו בשבי של החייל החטוף, גלעד שליט, בזמן אשר את סופו - מי ישורנו.
נ.ב.
הילד לא היה אמור לשמור על העולם. העולם היה אמור לשמור עליו.
