בתוך שתי יממות שמעתי שלוש פעמים את הביטוי "יש לה ביצים". הדוברים - מיותר לכתוב?! היו (נו, תנחשו) שלושה גברים. כולם, אגב, ואני קובע זאת ללא בדיקה מקדמית, אבל ללא צל של ספק אלא בוודאות מוחלטת, עם ביצים.
כל השלושה תיארו שלוש נשים שונות, אבל כל אחד מהם ביקש לתאר אותה כ"גבר": האישה ניחנה באומץ, בתעוזה, ובנחישות. היא לא היתה רכה, היא לא היתה רכרוכית. היא לא היתה "אישה".
מדוע גברים מניחים שדיבור ישיר, חד ונוקב, הפגנת ביטחון עצמי והעדר מורא הן תכונות שנשים חסרות אותן ואילו גברים ניחנים בהן וחלקן הם מאפייני אישיות מובהקים שלהם?
אישה דעתנית, וכחנית, נחושה, שעומדת על שלה ונאבקת על אמונתה, בטוחה בעצמה ובוטחת בדרכה, מכירה בערך עצמה ופועלת, ללא שמץ היסוס ומבוכה, למען הזולת או למען עצמה, לא תכונה במקומותינו "נשית". היא תוצג כמין שאינו מינה - לא כגברת אלא כגבר.
אנחנו - שמערבים מין בשאינו מינו - הופכים את היוצרות ומבלבלים את הביצים עם הביציות. אנחנו עושים שקשוקה.
מבלי להכיר אף לא אחת מהשלוש אני מעז לקבוע בביטחון גמור ומלא: הן נשים לפי כל אמת-מידה. הן נשים מטבע בריאתן. הן נשים (מן הסתם עצמאיות, יודעות לדבר ואינן משפילות מבט ואינן מרכינות ראשיהן בפני איש) יש להן ביציות - אין להן ביצים. וטוב שכך.
נ.ב.
אישה אינה אדון לגופה - היא הגברת שלו.
