העובדה שבשנים האחרונות לא הייתה ממשלה שהגיעה לסוף הקדנציה כמו גם אחוז ההצבעה הנמוך בבחירות האחרונות לכנסת, גרמו לאישי ציבור לקרוא לשינוי שיטת הממשל.

השר שטרית סיפר כי "אני לוחם שלושים שנה לשינוי שיטת הממשל בארץ אך לצערי ללא הצלחה. היה אפשר לעשות את זה בקלות, כאשר לליכוד ולעבודה היו 95 מנדטים ואפשר היה להעביר את הצעת החוק בלי בעיות, לא היה אמון בין הצדדים. כל אחד פחד מהשני שמה ילך עם הדתיים".

רצונו של שטרית בשיטה שייבחר נשיא או ראש ממשלה באופן אישי ובנוסף, בחירות אישיות/אזוריות בין כל חברי הכנסת. "בזמנו, לאחר החלת שיטת הבחירות האישית בבחירות 1996 והאכזבה מהשיטה החדשה, התנגדתי לחזור לשיטת הבחירות הנוכחית, חשבתי שצריך ללכת צעד קדימה ולא צעד אחורה".

כיום, השר לא רואה סיכוי שהחוק לשינוי שיטת הממשל יעבור בכנסת. "המפלגות הבינוניות ומטה לא יתנו יד לשינוי שיטת הבחירות לבחירות אזוריות/אישיות".

בהתייחסו לסוגיה הביטחונית טען כי "האיום הכי גדול על מדינת ישראל הוא האיום האירני ומדובר אפילו באיום קיומי שלצערי הרב מדינות העולם לא רואות עין בעין עם ישראל את הסכנה האמיתית". לדבריו, "האירנים מתמרנים את מדינות אירופה כדי להרוויח זמן וכל הזמן הזה הם מתאמצים מאוד להשיג ידע גרעיני. ברגע שהם ישיגו, שום דבר לא יעצור אותם".

בשנה בה החל השר שטרית לכהן כחבר כנסת תקף חיל האוויר את מתקני הגרעין בעירק. אולם, השר לא חושב שישראל צריכה להיות הגורם המטפל באירן בדרך הצבאית. "אירן היא מדינה גדולה עלינו בכמה מידות וזו בעיה בין לאומית שצריכה להיפטר בשלב הראשון באמצעות מאמצים דיפלומטים כלכליים. הגיע הזמן שמועצת הביטחון תפסיק לגרור רגליים ותטיל סנקציות על אירן".

בניגוד לאירן, מבחינתו סוריה היא לא איום קיומי על מדינת ישראל. "סוריה חלשה מישראל והיא יודעת את זה בדיוק כמונו. לכן, אני לא רואה סכנה למלחמה ולא כדאי לה לפתוח מלחמה עם ישראל".

השר גם התייחס לעובדה שככל הנראה, בערב ראש השנה ישהו שלושת חטופי צה"ל בשבי האויב. "אם היינו יודעים איפה החטופים ואפשר היה להגיע אליהם, היינו מחלצים אותם. לצערנו, חלק מהבעיה היא שישראל נלחמת מול קבוצת אנשים שאין להם חוק או משמעת, לא אתיקה ולא כללים. הם יכולים להחביא אותם בכל מקום ולא נדע על כך ולכן אנו מנסים למצוא דרכים אחרות. אני מקווה ומאמין שנראה את החטופים בחזרה בבית".

"הממשלה באופן אובייקטיבי נתקלת בקשיים גדולים מאוד", הוא אומר בהתייחסו למצבה אחרי מלחמת לבנון השנייה. "בתוך הממשלה ובתוך הקואליציה יש בעיות גדולות מאוד והעובדה שחלק גדול מחבריה לא תומכים בממשלה, בניגוד להסכם הקואליציוני, יוצרת בעיות לממשלה".

למרות זאת, אומר השר כי "אי אפשר להגיד שהממשלה מצטיינת אבל גם לא נכשלת. היתה מלחמה, הוגשו שני תקציבים בחמישה חודשים, הממשלה כן עובדת. אמנם, אנחנו עדיין לא צועדים בנתיב שמוביל להשגת היעדים שנקבעו במצע של קדימה שנכתב בחלקו על ידי". השר בטוח שאם הממשלה תחזיק מעמד מספיק זמן, היא תתאושש ויהיה אפשר לתקן גם את הרושם וגם לבצע את השינויים הדרושים כך שמצע קדימה יתממש.

אחרי המלחמה, נשמעו קריאות להתפטרות הרמטכ"ל, רב אלוף דן חלוץ. השר אמר כי אין הוא מחפש לערוף ראשים אך טען בהתייחסו לפרישתו של אלוף פיקוד הצפון כי "אני מעריך את פעולתו של האלוף אודי אדם כאדם שלוקח אחריות אישית ומסיק מסקנות". לגבי ועדת הבדיקה הממשלתית בראשות השופט בדימוס וינוגרד שהוקמה על-ידי הממשלה טען כי "לוועדה סמכויות כמו של ועדת חקירה ממלכתית ולבד מדרך המינוי שלה, היא ועדת חקירה לכל דבר".

לדבריו, "חברי הוועדה עצמאים מרגע מינוים ולא תלויים בממשלה". למרות זאת, סיפר כי "המלצתי לראש הממשלה בתחילת הדרך להקים ועדת חקירה ממלכתית אולם ראש הממשלה החליט שלא ללכת בכיוון הזה בסופו של דבר".

כדי להשיג שלום, מוכן השר שטרית לנהל משא-ומתן עם כל מי שישאף לשלום עם ישראל. "אין לי שאיפות טריטוריאליות גדולות מדי ואני מעדיף מדינה יותר קטנה, דמוקרטית, עם רוב יהודי ברור. איש חי תחת גפנו ותחת תאנתו".

אחת הביקורות שלו נגד ממשלות ישראל בחתירה להשגת שלום היא שלטענתו אין החלטה חד-משמעית בנושא. "ממשלות ישראל לא מחליטות אלא נגררות אחרי האירועים. ישראל צריכה להוביל ולהחליט על דרכנו. הייתי היחידי בליכוד שלא התנגד להסכם אוסלו חרף המשמעת הסיעתית". לדעתו, "בלי להשיג שלום, כל הנושאים החברתיים נשארים ברמת חשיבות משנית אך, ביום שיושג שלום ראש ממשלה יצטרך להתעסק בעיקר בענייני פנים".

ביקורת נוספת היא על הדרך בה התנהל המשא-ומתן לשלום. "יכול להיות שאנו צריכים להיות יותר נמרצים בהשגת השלום הזה. זה לא רק שאלה של מה אתה נותן אלא גם איך אתה נותן. למשל, ראש הממשלה ברק היה מוכן לתת הכל אבל זה לא הלך. ברק לדעתי נכשל משום שהיה בטוח שאם יבוא עם תוכנית שמציעה כל כך הרבה, הפלשתינים בטוח יחתמו".

הצעתו היא ליצור כימיה בין האנשים המנהלים את המשא-ומתן. "אפשר להשיג שלום ולשלם מחיר יותר קטן אם ההתנהלות של המשא-ומתן תהיה מתוך ראיית עולם של שותפות גורל. כימיה יוצרת מחויבות של הצדדים לדרך וכן ניתן להשיג שלום מהר יותר".

השאיפה הפוליטית העליונה של מאיר שטרית היא לשבת על כס ראש הממשלה של מדינת ישראל. "זה שאני רוצה להיות ראש ממשלה זה לא סוד. התמודדתי מול אריק שרון ואהוד אולמרט בשנת 99' וכוונותיי כפוליטיקאי ברורות. יש אנשים שהמזל משחק לידיהם ומגיעים להיות ראש ממשלה בלי לתכנן בכלל. אני עובד קשה מאוד".

אריאל שרון כיהן כראש ממשלה אחרי הרבה מאוד שנים בהם שאף לתפקיד. השר שטרית אמר כי "אני לא מתכוון לחכות כל כך הרבה זמן אבל אם זה יקרה, בשבילי יהיה לכבוד לשרת את המדינה בתפקיד זה. אני אשאר בפוליטיקה כל עוד אני מאמין שיש סיכוי כלשהו שתהיה לי הזדמנות לתקן ולבטא את הפוטנציאל של המדינה משום שיש פער גדול מאוד בין הפוטנציאל של המדינה ובין המציאות בה אנו חיים".

"כראש ממשלה הייתי שם את עיקר הדגש שלי בענייני פנים", הציג השר שטרית את האג'נדה שלו. "ברור שהמפתח לזה הוא השגת שלום וכל עוד אנו לא משיגים שלום, אנו מתברברים בביצה הביטחונית שמהווה לעיתים עלה תאנה שמכסה על עוולת הממשלות בתחומים החברתיים הפנימיים. רק שיהיה שלום אפשר יהיה לטפל בבעיות כפשיעה, החזרת הביטחון האישי לתושבים, העלאת רמת החינוך, תרבות וערכים. ישראל צריכה להיות אור לגויים ואני חושב שיש לנו את הפוטנציאל וצריך לממש אותו".

דוח העוני שפורסם מספר ימים לפני ערב ראש השנה חשף פעם נוספת את מצבן הקשה של שכבות רבות בחברה הישראלית. השר שטרית האחראי על משרד חברתי כמשרד השיכון והבינוי אומר כי "עני זה לא מצב שאין מה לאכול. בארץ כמעט כל משפחה, גם אם אין לה שום מקור הכנסה, יש לה הבטחת הכנסה. זאת אומרת, מדינת ישראל לפי יכולתה, דואגת לכל בן אדם גם אם אין לו שום מקור הכנסה ובישראל מערכת תמיכה מאוד רחבה שעולה הרבה מאוד כסף וזו ההוצאה הגדולה ביותר בתקציב".

אבל את העני זה לא מעניין והוא חייב לקבל תשובה. לכך מסכים גם השר שטרית. "אחת הבעיות הקשות ביותר היא העובדה שבשלושים וחמישה אחוזים מתוך המשפחות שמתחת לקו העוני, יש מפרנס בבית. הדרך היחידה לשנות את המצב זה לא על-ידי חלוקת קצבאות כי זה לא פותר את הבעיה אלא רק מחמיר את העוני. המדינה צריכה להניע את האנשים לעבוד ולהרוויח יותר. במצע החברתי שכתבתי עם הקמת מפלגת קדימה, הצעתי להפעיל מס הכנסה שלילי, נושא שאני מטיף לו כבר שלושים שנה".

לדבריו, בדרך זו המסר הוא שאדם חייב לעבודה ואם אתה עובד, לעולם לא תהיה עני. "אני מבטיח שההכנסה של אותו אדם תהיה כזו שלא יהיה מתחת לקו העוני. אם מפעילים את המערכת הזו, ייווצר מצב שיהיה לי את האומץ המוסרי לבוא ולהגיד לכל אדם אתה חייב לעבוד. אם אני מבטיח לו שהוא לא יהיה עני, כדאי לעבוד. אבל, במדינה נוצר מצב הפוך שמי שלא עובד מקבל מקצבאות יותר מאשר אנשים שעובדים ואת זה צריך לשנות".

השר שטרית מציע מכשיר נוסף בעזרתו ניתן יהיה להפחית את שיעור המשפחות החיות מתחת לקו העוני. "דוח העוני מורכב על בסיס סקר שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עושה על בסיס ההכנסות של אנשים עובדים. אני בטוח לחלוטין שהדוחות האלה שאנשים הם דוחות אמת, אבל יש המון אלמנטים שלא נחשבים היום כהכנסות, למשל הכנסות מהון שאמנם לא רלוונטי לעניים. לכן הצעתי להפעיל חובת דיווח אישי כדי להבטיח שלא יהיה העלמות מס במדינה".

הצעתו השלישית היא להעניק הטבות מס לאלה שעובדים. למשל, להכיר בריבית על המשכנתא, הכרה בהוצאות רפואיות, לימודים, במטפלת. "אם היו מקבלים את הצעותיי, כל מי שהיה עובד לא היה עני. אני הרי התכוונתי להיות שר האוצר ואם הייתי באוצר, הייתי מפעיל את זה מייד. כך גם המדינה מעלה את המוטיבציה לעבוד ולאדם יש כבוד לחיים ולמשפחתו".

מנגד, השר יודע שאם לא יעשה דבר, דוח העוני יחזור על עצמו כל שנה. "מימדי העוני גדלו בעשרים שנה האחרונות ואי אפשר לתקן מצב זה אלא על-ידי תיקון הבסיס כלומר הוצאת אנשים לעבודה. וכשאלה שיכולים לעבוד, ניתן יהיה לתת קצבאות לאלה שבאמת לא יכולים לעבוד כדי שלא יהיו עניים".