שוב ושוב אנחנו שומעים על בעיות בתקציבה של אוניברסיטת תל אביב: סגירת חוגים, פיטורם של המוני עובדים, הפקולטה לרפואה קורסת. ובכן, האוניברסיטה בהפסדים ואיתה גם אנחנו, הסטודנטים.
משרד החינוך נכנע ללחציו של משרד האוצר להקמת ועדה שתבחן מחדש את מרכיבי השכר באוניברסיטאות. התוצאה: העלאת השכר, העלאת המשכורת למרצים וירידה משמעותית במספר בוגרי האקדמיה. הרכב השכר יהיה שונה ותלוי-פקולטה , המרצים יקבלו את שכרם בהתאם לפקולטה בה הם מלמדים. כמובן שרפורמה ברמת ההוראה לא תתבצע וכלה גם בשירותים שיינתנו לסטודנטים.
בראש הוועדה יעמוד שר האוצר לשעבר, אברהם (בייגה) שוחט, שרת החינוך, יולי תמיר, ואיתם עוד 6 פרופסורים אשר ברובם כלכלנים: שלמה גרוסמן, מנחם יערי, יעקב זיו, צחור זאב, ראובן גרונלי וראש אגף התקציבים, מר קובי הבר. הוועדה תדון בכמה נושאים עיקריים:
- צמצום הסבסוד הממשלתי והעלאת השכר (עד כ-30,000! ש”ח). כמו כן, לפי הצעתה של השרה יולי תמיר, הוועדה תשקול לעבור לשיטת הלוואות "אוסטרלית", לפיה הסטודנט יוכל לפרוס את התשלומים למשך מספר שנים.
- תגמול דיפרנציאלי של מרצים: שכר המרצים יהפוך להיות תלוי פקולטה בה הם מלמדים. כלומר, מרצה בפקולטה למשפטים ירוויח יותר ממרצה בפקולטה למדעי הרוח והחברה. אם כך יהא, השינוי הוא רק עניין של זמן, וכבר היום ניתן לצפות מראש את אשר יתרחש: חוגים מסוימים יהפכו ל"חוגים לעשירים בלבד".
- חלוקת תפקידים מדויקת בין מכללות לאוניברסיטאות: המטרה היא לצמצם כמה שיותר את הלימודים לתואר ראשון באוניברסיטאות.
האם זו הממשלה שבחרתי?! ביום שלישי הקרוב מתכננים הסטודנטים להתחיל את המאבק הגדול: הפגנה בבניין גילמן הממוקם באוניברסיטת ת"א. אני קוראת את הנתונים, ושואלת את עצמי שוב ושוב, האם זו הממשלה שבחרתי?!
אותם פוליטיקאים שהבטיחו לנו ירידה משמעותית בשכר, הבטיחו להפוך את הלימודים האקדמאים לשווי כל נפש. הרי ברור לכולנו שהדבר רק יגדיל את פער המעמדות. העשירים ישכילו, ירכשו מקצוע בעוד העניים יוותרו ללא דיפלומה ויאלצו לעסוק בעבודות מזדמנות.
מה זו התרבות האגוצנטרית הזאת ? האם זהו סדר העדיפויות הנכון? אנחנו מדברים על הדמוקרטיה ששוררת בארצנו, ואולם, כיצד תחשב ההחלטה כדמוקרטית אם בוועדה יושבים שורה של פרופסורים, בלא אף נציג סטודנטים אחד?! וזאת, יש לומר, לאחר שאגודת הסטודנטים פנתה שוב ושוב לשרת החינוך, בבקשה לקחת חלק בוועדה.
הנושא כאוב ונוגע לכולנו: לסטודנטים שעלולים לשאת בנטל הכלכלי הכבד, להורים שנאלצים לעזור להם, ולכל דור העתיד שמוכן להיאבק למען ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל.
