לא ניתן להגביר את המוטיבציה לפעול ולהסתכן למען המדינה בתרבות המערבית, הפוסט-מודרניסטית הרווחת היום בישראל ובכל העולם המערבי אם גם בריכוז שונה!
תרבות זאת נוצרה בישראל ממזיגה של תרבות מרכסיסטית-בולשביקית שיובאה לארץ ישראל על-ידי דוד בן-גוריון ובני דורו מרוסיה, בעליה השנייה ובעליה השלישית ועל-ידי תרבות נאו-מרכסיסיטית שהצמיחה "אסכולת פרנקפורט", היהודית-גרמנית, שהשתלטה על מערב אירופה ועל חלקים מארצות הברית, קנדה, אוסטרליה וניו-זילנד והתגבשה בשמאל החדש, יפה הנפש, הקובע היום את השיח המערבי.
מאז העלייה השנייה ועד מלחמת ששת הימים נוטרלו השפעותיה של המערביות ביישוב היהודי ובמדינת ישראל על-ידי הפטריוטיזם הציוני. הישגי מלחמת ששת הימים התפרשו על-ידי חובשי הכיפות הסרוגות כימות המשיח ועל-ידי השמאל היהודי כקץ הציונות. ללא האיזון הציוני בישראל אין מה שינטרל בתרבותה את השמאל החדש וישראל היתה למדינה מתאבדת.
לישראל יובאו רעיונות "אסכולת פרנפורט" הישר מן המקור על-ידי הפרופסורים מרטין בובר, משה שוובא, הוגו ברגמן וחבריהם שקיימו דיאלוג ישיר עם ראשי האסכולה בפרנפורט עוד שעלו-ברחו לארץ ישראל. הם זרעו את רעיונותיה של אסכולה באוניברסיטה העברית בירושלים בשנות העשרים והשלושים וב"לגיון הצופים" שהקים שוובא בירושלים באותו זמן. לגיון זה התגלגל לתנועת הנוער "מחנות העולים" ולתנועת המורים "צופה-מורה". משם היא התפשטה לתנועה הקיבוצית, למערכת החינוך, לכל האוניברסיטאות והמכללות ולכל הסטודנטים שלמדו מדעי הרוח, החברה והמשפט המהוויים את האליטה השלטונית המשפטית התקשורתית והאמנותית בישראל.
זהו ביטוי הנוכחי של תרבות המערב יפת-הנפש כיום:
ויתור מודע על ניטרול איומים תוך אמונה שעליונות מדעית תמנע קריסה.
האב המייסד של תרבות זאת היה ישו הנוצרי על עמדותיו הפציפיסטיות. היא התפתחה במסגרת סקולריזציה (חילון) של הרעיון הנוצרי בדבר החיים בחטא בגלל המקור הסקסואלי של החיים, והוגברה בגלל רגשי אשמה על הפשעים שביצעו האירופים במושבותיהם ועל עושר שנצבר במערב לעומת העוני של מרבית תושבי העולם.
המערביות בהגדרה לעיל היא התפתחות המסרסת את מניע השרידות לנטרל איומים ובכך היא מניעה תהליכי התאבדות קולקטיביים, תרבותיים ולאומיים.
תהליך התאבדות מערבי זה מוגבר במדינת ישראל על-ידי היסודות המרכסיסטים בולשביסטים שהגבירו את הנטייה הטבעית להסתיר ליקויים ולשטוף את מוח הציבור במיתוסים המונעים את הבנת המציאות. נטייה זאת היתה רווחת בברית המועצות על הממסד המושחת שלה והביאה לקריסתה והיא רווחת בישראל מאז הקמתה. כל העם ראה את קולותיה במלחמת לבנון השנייה אך לא הבין את משמעותם ואת דרכי הטיפול בהם בגלל שטיפת מוח של 106 שנים.
לא ניתן יהיה לבנות את צה"ל מחדש בלא לחולל מהפיכה בתרבות הישראלית וזתא משימה כמעט בלתי אפשרית. לכאורה קריסת המערכת הפוליטית והצבאית במלחמת לבנון השנייה היתה צריכה להניע תהליכים מהפכניים. אך כדי שאלה יונעו צריכים הישראלים להבין את אילן היוחסין של הקריסה. אך אם הם יבינו אותם הם יסכנו קבוצות אינטרסים כל כך חזקות ולכן אותן קבוצות אינטרסים לוחמות היום בחירוף נפש לנטרל תהליך מהפכני בתרבות ותאבד המדינה.
