הסורים זכו לעצמאות ב-1946 לאחר מרידתם בצרפתים ששלטו בסוריה ולבנון. הממשלה שהציבו הצרפתים נפלה מיד וחלה הקצנה של העם הסורי. מפלגת הבעת' הוקמה ב-1947 ע"י מורה סורי, מישל אפלק, והיתה מפלגה לאומית שדגלה באחדות כלל ערבית במטרה לשבור את האימפריאליזם יחד עם מדיניות כלכלית קפיטליסטית מוכוונת מברה"מ. מפלגת הבעת' התבססה על האליטה אך נתמכה גם ע"י איכרים רבים.
הפיכה צבאית
ב-1958, הבעת'יסטים הסורים האיצו בקצין המצרי, גמאל עבדל נאצר, להיות נשיא הרפובליקה הערבית המאוחדת של מצרים וסוריה. אך הרפובליקה נפלה ב-61' כשנאצר נתקל במרד של בעלי אדמות סוריים שהתנגדו לרפורמות שלו ופחדו מתוכניותיו להלאים את התעשיות הלאומיות והבנקים. הפיכה צבאית בדמשק החזירה את השלטון לממשלה ליברלית אזרחית. מפלגת הבעת' תפסה את השלטון ב-63' בהפיכה נוספת. הבעת'יסטים שילבו רטוריקה אנטי-אימפריאליסטית ותמיכה בקבוצות הגרילה הפלשתיניות יחד עם מדיניות כלכלית קפיטליסטית מברה"מ.
כישלון סוריה נגד ישראל ב-67' חיזק את האגף הצבאי של הבעת' כשחאפז אל אסד, אחד מהדמויות המובילות בצבא הסורי, החל בהפיכה פנימית שכונתה "המהפיכה המתקנת" ב-1970. אסד התרחק ממדיניות קיצונית קפיטליסטית והנהיג מדיניות יותר ליברלית בכלכלה. אך אז, ב-76', חיילים סורים התערבו במלחמת האזרחים בלבנון, שם תנועה לאומית של פלשתינים תושבי מחנות הפליטים יחד עם שמאל לבנוני איימה על הממשל הפרו-מערבי הנוצרית-מארוניטי. הסורים, לבקשת ארה"ב, פלשו ללבנון ע"מ לעצור את ניצחון התנועה הלאומית. ארה"ב וישראל יחד עם הפלנגות הנוצריות אישרו את פלישת סוריה. באפריל 76' הסורים הקיפו מחנה פליטים פלשתינים בתל אל-זעתר ונתנו לפלנגות הנוצריות לטבוח במחנה.
שנות המלחמה אף איימו על המשטר בסוריה. החיילים הסורים חזרו עם הרבה כעס. ב-1980 פרץ מרד גדול בבית מעצר גדול בסוריה ומרידה גדולה היתה ב-82' בעיר חאמה ע"י האחים המוסלמים הסונים. אך המשטר של אסד שרד. כנקמה במרידות צבא סוריה הרג 30,000 אזרחים ולמעשה מחה את חאמה מעל פני האדמה.
כלכלה בקיפאון
בשנות ה-80 הכלכלה הסורית היתה בקיפאון והמעצמה שתמכה בה, ברה"מ, היתה בשקיעה, אך מלחמת המפרץ ב-91' איפשרה לסוריה להתקרב שוב לכוחות המערביים. משטר אסד הצטרף אז לקואליציה של ארה"ב נגד עירק. ההצטרפות לא הביאה לסיוע מארה"ב אך פתחה דלת ליחסים משופרים עם האיחוד האירופי וערב הסעודית. התרחבות ייצור הנפט הצמיחה את הכלכלה הסורית בשנות ה-90'. משטר האליטות בסוריה הגמיש את החוקים כדי לעודד השקעות זרות. אך רוב העם הסורי הפסיד. יותר משלושת רבעי תושבי סוריה הרוויחו פחות מהמינימום הדרוש להאכלת משפחה של 5. שנות ה-90' הסתמנו בשיתוף פעולה כלכלי בין סוריה ולבנון. רבים מבעלי העסקים בלבנון נהנו מכוח העבודה הזול מסוריה. יותר ממיליון סורים עובדים בלבנון.
מותו של אסד האב ומעבר השלטון לידי בנו העלו תקוות לליברליזציה כלכלית ופוליטית בסוריה. בתחילה היה נראה כי המשטר הנוקשה מתרופף ומוקמים פורומים פתוחים לדיון פוליטי ברחבי המדינה. אך ירח הדבש נגמר מהר והרשויות סגרו את הפורומים האזרחיים מהר מאוד בתחילת 2001 ואסרו אקטיביסטים רבים. יחסי סוריה עם הפלשתינים גם נשארו לא ברורים. קבוצות פלשתיניות לעיתים קרובות קיבלו תמיכה פיננסית וצבאית ממשלת סוריה ובד בבד מנהיגי סוריה חיפשו לבלום את עצמאות התנועות הפלשתיניות. שליטי סוריה איפשרו לחמאס להתארגן במחנות פליטים בדמשק ומספר מנהיגי חמאס נמצאים בסוריה. אך כתוצאה מהלחץ הישראלי והאמריקני מנסה להפחית הממשלה את הפעילויות הציבוריות של החמאס במדינה.
בוש כועס
סוריה גם נאשמת בתמיכה בחיזבאללה. המשטר הסורי נוקשה ואכזרי ומוביל בהפרות זכויות אדם. כמות המעצרים השרירותיים גדולה מאוד, עינויים, פגיעות חמורות בחופש הביטוי ובחופש הפרט. אך לארה"ב אין שום התנגדות לפשעים של שליטי סוריה, זו לא הסיבה שבוש מאיים במלחמה נגד סוריה. התנגדותה של סוריה לפלישת ארה"ב לעירק היא מקור הצרות של סוריה. ארה"ב נחושה לשמר את מעמדה במזה"ת ובוש מאוד כועס על חוצפתו של הממשל בסוריה להמרות את פי האימפריה ולהתנגד לפלישה לעירק. בוש נחוש דרך בידודה של סוריה להזהיר את שאר מדינות האזור למען יראו וייראו. אז כנראה ששלום לא נזכה לראות בזמן הקרוב באזורינו ואולי בעצם מעולם לא היתה כוונה כזו...
כמה עובדות שכדאי שנדע על סוריה:
אוכלוסיה: 19 מיליון איש.
אוריינות: 76% לנשים ו-89% לגברים – ערכי אוריינות גבוהים יחסית למדינת עולם שלישי. מערכת החינוך הציבורי בסוריה יחסית טובה.
תקציב ממשלתי: 6.1 מיליארד דולר (ישראל - 274 מיליארד דולר)
חוב חיצוני: 21.6 מיליארד דולר.
תל"ג: 5,165 דולר לנפש - 28% חקלאות, 26% תעשיה, 40% שירותים (תל"ג בישראל - 22,900 דולר לנפש).
70% מהעובדים מרוויחים פחות מ-100 דולר בחודש ו-20% מובטלים.
צבא: 300,000 חיילי סדיר ו-350,000 מילואים. רוב הנשק והחימוש של צבא סוריה הגיע מברה"מ ועם נפילתה חלה נפילה קשה ביכולת ההתחדשות של הארסנל הסורי. תקציב הצבא 1.5 מיליארד דולר (צה"ל - 45 מיליארד דולר). לחיל האוויר הסורי 520 מטוסי קרב ו-71 מסוקי קרב. 4,600 טנקים (1,200 באיחסון או במצב סטאטי).
