הם לא מסוגלים לפגוע אפילו בזבוב. הו לא. אפילו לו בו. מעולם לא עוללו כל רע. מעודם לא חוללוהו. לא יעלה על הדעת - בוודאי שלא - שהם, דווקא הם, הטובים שבתוכנו, הישרים, ההגונים, המצפוניים, דווקא הם שזממו זאת ועשו זאת. הו לא. לא ייאמן. לא ייתכן. לא ייאמן כי ייתכן. אבל הם כן. דווקא הם, שאינם מסוגלים לפגוע אפילו בזבובים, דווקא הם ששיגעו פילים ורמסו אף אותם. דווקא הם שהשתיקו את האריות השואגים ואת הנמרים הזועמים. הם שסירסו אותם. הם שספסרו בהם. הם שסרסרו בהם.
אתם מכירים אותם. הם אינם זרים גמורים. חלק מהם עוברים ושבים אקראיים. אורחים מזדמנים. חלק קצת מוכרים. אחדים מהם שכנים. מיעוטם - מכרים. אם נתבקש להמליץ על אנשים ישרים, עם כל הכישורים, עם התכונות המבוקשות, לא נהסס אף לא שמץ היסוס: פה אחד, כאילו נדברנו בינינו וסיכמנו מראש, נמליץ עליהם בלב שלם. קודם כל עליהם. ראשונים תמיד - הם. אין בהם מתום. רבב לא דבק בהם. גיליון ההתנהגות שלהם מרשים. אין להם כל גיליון הרשעות. כתבי אישום? הם? סליחה, משהו לא מסתדר. בוודאי חלה טעות. כדאי לבדוק שנית. הם, הלא, מעולם לא פגעו - אף לא נגעו - בזבוב. אנשים טובים וישרים, מצפוניים ומלאי רוך וחמלה מהם לא נמצא, אפילו נחפש בנרות גפרורים אנשים כמוהם.
הם לא מסוגלים לפגוע אפילו בזבוב. אנא קראו את השורה הזו שנית: קראו אותה קריאה אטית, קשובה, יורדת לפרטים ומתעכבת עליהם: הטעימו כל מילה בה, השתהו על כל הברה, רדו למשמעותה של כל אות. קראו אותה בפעם השלישית, קריאה רהוטה, בוטחת, אמיצה. קראו אותה כמי שמשוכנעים ללא צל של ספק בנכונותה ובאמיתותה. הניחו נקודה בסופה. סליחה, תיקון - העצימו את תהודת המשפט על-ידי הצבת סימן קריאה בסופו, כדי שייקרא חד וחלק, באופן שלא מותיר בו דבר שאינו דבור על אופניו. קראו אותו בקול רם וגדול, ברור וצלול. הוסיפו שובל של הד לקול הקורא שלכם.
ולאחר מכן, אנא מכם, עצרו לרגע. חשבו עוד מחשבה, הניחו בכל זאת ספק במקום שאין בו ספק. פתחו את המשפט. גרעו ממנו, תחילה, את סימן הקריאה והחליפו אותו בסימן שאלה.
אם משהו בכם לא מניח לכם לעשות זאת ואתם מתעקשים להותיר את סימן הקריאה במקומו, הוסיפו, למרות השכנוע הפנימי, עוד מילה אחת קטנה: אתם רשאים לעשות זאת לא בקל רם אלא בלחש. לא בחצוצרה אלא במנדולינה. "לכאורה". הוסיפו את המלה לכאורה. עד שיוכח, אם וכאשר, שמיהרנו לטפול עליהם אשמה, אשמה שהתבררה כאשמת שווא. עד שיוכח ויאושר מה שאמרנו מלכתחילה, כשסנוור הברק והכה הרעם: הם לא מסוגלים לפגוע אפילו בזבוב.
לכאורה!?
