קשה להבין כיצד זה העזה השופטת עדנה ארבל לשבת בהרכב השופטים שדן בעניינו של ח"כ שלמה בניזרי הנאשם, כידוע, בקבלת שוחד.
ח"כ בניזרי עתר לבג"צ שיבטל את כתב האישום כנגדו, וזאת בטענה של אכיפה סלקטיבית - באשר תיקו של אדם אחר המעורב בפרשה, יעקב בוכריס, נסגר על-ידי הפרקליטות מחמת "חוסר עניין לציבור". ח"כ בניזרי ביקש מבג"צ ליצור גזירה שווה בינו לבין יעקב בוכריס הנ"ל ולהביא לביטול כתב האישום כנגדו על-פי אותה עילה של "חוסר עניין לציבור". בג"צ דחה את עתירתו של ח"כ בניזרי בנימוק שעליו להביא טענותיו במסגרת ההליך הפלילי שמתנהל נגדו בבית המשפט המחוזי.
השופטת עדנה ארבל, שכאמור ישבה בהרכב השופטים שדחה את העתירה, שימשה כפרקליטת המדינה עד מחצית שנת 2004.
ואם נזכור שחקירת פרשת החשדות כנגד בניזרי החלה בשלהי שנת 2001, כי אז יתברר שעדנה ארבל - אותה עדנה ארבל - עמדה בראש הגוף שניהל את החקירה כנגד בניזרי.
בהקשר זה ראוי לציין, ששלמה בניזרי היה באותם ימים שר העבודה והרווחה, כך שברור הדבר, שלאור בכירותו - שר בממשלה - התנהלה החקירה כנגדו תוך מעורבות פעילה ועמוקה ובפיקוח צמוד של פרקליטת המדינה עדנה ארבל, וזאת במשך יותר משנתיים - עד שהתמנתה לשופטת.
אבל יתרה מזאת: מי שהניע בזמנו את גלגלי החקירה ופתח את הפרשה כנגד השר בניזרי היה לא אחר מאשר יעקב בוכריס הנ"ל, שהיה מעורב אף הוא בפרשה אך תיקו נסגר ע"י הפרקליטות מחוסר עניין לציבור כאמור לעיל.
הייתכן שעדנה ארבל תשב בדין בעניין של נאשם, שעה שבעבר היא ניהלה את החקירה הפלילית כנגד אותו נאשם עצמו?
הנה מה שקובע חוק בתי המשפט בהקשר לענייננו:
"שופט לא יישב בדין ביודעו ש... בטרם התמנה לשופט היה השופט מעורב באותו ענין הנדון בהליך שלפניו כבא כוח, כבורר, כמגשר, כעד, כיועץ מקצועי, כמומחה, או בדרך דומה אחרת".
הניתן לטעון שהחוק הנ"ל אינו חל על המקרה שלפנינו?
ומכל מקום, מה על השכל הישר? מה על ההגינות? מה על מראית העין?
כך נוצר, אפוא, מצב שבו עדנה ארבל, כפרקליטת המדינה, מנהלת חקירה כנגד השר בניזרי - חקירה המבשילה בהמשך לכתב אישום - ובשלב מאוחר יותר, כאשר בניזרי פונה לבג"צ בעתירה לבטל את כתב האישום, הוא פוגש שם את אותה עדנה ארבל עצמה - הפעם כשופטת - שדוחה את עתירתו.
והשאלה על מקומה עומדת: כיצד זה העזה השופטת עדנה ארבל לשבת בדין בתיק הזה?