ישבתי אתמול, לצידם של מאות סוכני ביטוח, באולם הכנסים של מלון רויאל ביץ' באילת, שמעתי את נאומו של ח"כ בנימין נתניהו, ולא האמנתי למשמע אזני. כה אמר יו"ר האופויזיציה: "כשנכנסתי לתפקיד משרד האוצר מצאתי, שהמדינה קונה מכרזים ושירותים רבים ללא מכרזים, בחוזים לשנים רבות. הוריתי לחשב הכלכלי, ירון זליכה, לבטל את השיטה, והוצאנו מכרזים לכל נושא. חסכנו 5 מיליארד שקל לשנה, והעברתי את הכסף למימון סל התרופות ולסיוע לקשישים".
נניח לרגע את הפרט הקטן והלא-שולי, שמי שערך את המכרזים ומי שחסך את הכסף למדינה היה ירון זליכה. אבל העיקר הוא מה מידת האמת בדבריו של נתניהו. הוא הגדיל את סל התרופות?! הוא העביר מיליארדי שקלים לקשישים?!
לא צריך להיות בעל זכרון פנומנלי כדי לזכור, שהעובדות הן פחות או יותר ההיפך: נתניהו, כשר האוצר, קיצץ בקיצבאות לילדים ולקשישים. רק עתה, בלחצה של מפלגת הגימלאים, הבטיחה ממשלת אולמרט לתקן חלקית את העיוות, ולבטל את הקיבוץ לקשישים, אם כי היא (כמובן) לא מחזירה להם מה שלקחה מהם בעבר.
האם נתניהו אינו זוכר את המאבק המר על הגדלת סל התרופות? האם אינו זוכר איך הפגינו מאות חולים אומללים ובני משפחותיהם, כנגד הממשלה וכנגדו, על התוספות הדלות שניתנו לסל התרופות "הממלכתי", לעומת הצרכים ההולכים וגדלים? האם אינו זוכר את המראות קורעי-הלב בטלוויזיה, כאשר חולים סיפרו, תוך דמעות, שסופם הולך וקרב, כי הם אינם יכולים לממש מכיסם את התרופות היקרות, שהממשלה מסרבת לממן להם?
האם נתניהו לא שמע, שקופות החולים נחלצו בשבועות האחרונים לעזרת החולים, והן מציעות, באמצעות חברות ביטוח שונות, ביטוח משלים, שיכסה את התרופות במאות מיליוני שקלים לשנה, שעדיין אינן כלולות בסל "הממלכתי"? האם לא ידוע לו שכך, ביזמת ענף הביטוח וקופות החולים, ולא בסיוע ממשלתי, נפתרה, חלקית לפחות, הבעיה?
האם ח"כ נתניהו באמת אינו זוכר? או שהוא זוכר, אבל סומך על כך שמאזיניו אינם זוכרים? או שהוא סתם ככה, אולי מתוך הרגל, אומר דברים שאינם אמת?
אבל מה שנכון נכון: נתניהו הוא נואם מעולה, הרטוריקה שלו בשיאה, השומעים מוחאים כפים בהתלהבות, אולי מבלי לנתח את דבריו לעומק.