|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
זונות מקורזלות וחופש הביטוי
|
התבטאותו האומללה של השדרן האמריקני הפופלרי, דן איימוס, הסעירה את ארה"ב כולה ● טעותו של איימוס הייתה בבחירת הקורבן להשמצתו: הציבור ראה את התחכמותו של איימוס כהתעללותו של אדם לבן ועשיר בנערות חלשות
|
המקום והזמן: יום ד', החמישי באפריל. תוכנית הרדיו של דן איימוס, מבכירי השדרנים בארצות הברית, המשודרת מדי בוקר מחוף-אל-חוף.
התוכן: איימוס וחברי צוות השידור מדברים על נבחרת הנשים של אוניברסיטת טנסי, שזכתה בערב הקודם באליפות המכללות בכדורסל. טנסי הביסה במשחק הגמר את אוניברסיטת ראטגרס, ורוב השחקניות בשתי הקבוצות הן סטודנטיות שחורות.
דן איימוס: "טנסי שיחקה משחק נהדר – תענוג לראות אותם. בחורות יפות. אבל מה כבר אפשר להגיד על שחקניות ראטגרס?"
איש צוות ההפקה: "זונות עם שיער מקורזל."
איימוס: "בדיוק. זונות עם שיער מקורזל."
מי שלא היה בארה"ב יתקשה להאמין שביטוי אומלל זה היה הנושא שהסעיר את אמריקה יותר מכל דבר אחר בשבוע שעבר. איימוס, שהבין מיד את טעותו, חזר והתנצל בפני כל גוף שחור שהיה מוכן להאזין לו, כולל את נבחרת הכדורסל של אוניברסיטת ראטגרס, אך ללא הועיל: בסופו של השבוע החליטו רשת סי.בי.אס, בעלת תוכנית הרדיו של איימוס, ורשת אן.בי.סי, ששידרה אותו סימולטנית בטלוויזיה, לפטר את השדרן מתוכניתו, אותה שידר כמעט 40 שנה.
סוכנות התקשורת הפדרלית (FCC), האחראית על מתן רשיונות השידור בארה"ב, אינה רשאית לצנזר שידורי רדיו וטלוויזיה אלא אם כן הם עוסקים במין, וזכור הקנס הגבוה שהוטל לפני שנתיים על רשת סי.בי.אס כשג'אנט ג'אקסון, אחותו של מייקל, חשפה את שדה במופע הסופרבול. דן איימוס יצר במשך השנים תוכנית רדיו פופולרית בה שילב ראיונות פוליטים ברמה גבוהה עם בטויים גזעניים מרושעים, מבלי שהיה צריך לחשוש מתגובת הרשויות.
על הילרי קלינטון (שסירבה להופיע בתוכניתו) אמר שהדבר היחידי שיש לה במשותף עם הנשיא המנוח ג'ון קנדי הוא שלשניהם היו קשרים רומנטים עם נשים מחוץ לנישואין. על הווארד קורץ (מבקר הרדיו והטלוויזיה של הוושינגטון פוסט, ואורח תדיר בתוכניתו) אמר שהוא "ג'ו-בוי עם כיפה, ועם זיקפה במקום אף," רמז לאפו היהודי של קורץ. שיר ילדים אמריקני אומר ש"אפשר לשבור את עצמותיי באבנים ומקלות, אך מילים לא מכאיבות לי," והווארד קורץ הוכיח את אמיתות החרוז כשחזר והתארח בתוכניתו של איימוס.
באם "הכל הולך" ברדיו האמריקני, ומותר לקלל, להשמיץ ולבזות כל אחד ואחד, מה הייתה אם כך טעותו של איימוס? מדוע נזרק לכלבים ונלקחה ממנו משכורתו של כמעט 10 מיליון דולר לשנה? התשובה לכך קשורה בזהות הקרבן האחרון שלו. כל זמן שדן איימוס בחר במטרות כוחניות בפני עצמן, נסלח לו. המימרה האמריקנית אומרת שילדים גדולים יכולים להסתדר בכוחות עצמם ואינם זקוקים לעזרה, אך נבחרת הנשים של אוניברסיטת ראטגרס אינה מורכבת מנשים כוחניות. היא מורכבת מנערות בנות 18-19, רובן ממשפחות דלות אמצעים, והציבור ראה את התחכמותו של איימוס כהתעללותו של אדם לבן ועשיר בנערות חלשות.
האם פיטוריו של איימוס מהווים פגיעה בעקרונות המקודשים של חופש הדיבור? לא בדיוק. הממשלה וסוכנות התקשורת הפדרלית לא נכנסו אפילו לעניין. מה שקרה כאן שהשוק הקפיטליסטי עשה את שלו, הספונסורים של איימוס, ובראשם פרוקטור-גמבל וחברת סטייפלס, החליטו שהם אינם מעוניינים ששמם הטוב יהיה קשור לאיימוס, וביטלו את חוזיהם עם סי.בי.אס. שדרנים אחרים בז'אנר של איימוס מנמיכים עתה את הפרופיל עד יעבור זעם.
|
|
הכותב הוא פובליציסט.
|
|
| תאריך:
|
15/04/2007
|
|
|
עודכן:
|
15/04/2007
|
|
אריק פורסטר
|
|
זונות מקורזלות וחופש הביטוי
|
|
|
בבוקרו של יום חמישי הגיע לאולפני ערוץ 10 אל"מ (מיל.) משה גבעתי. גבעתי, שהיה בעבר מפקד אזור חברון, הוזמן לתוכנית "כל בוקר" להרצות את משנתו בנושא שעל-הפרק. אל מול צמד מראיינים שניסה בגמגום לחלץ ממנו מילה נגד המתיישבים, השיב גבעתי בריאליות של איש צבא לשעבר: "לא יהיה שלום עם הערבים. לא היה שלום ולא יהיה שלום". נוכח האמירה הנוקבת נעתקו המילים מפיותיהם של שני המראיינים אפרת רייטן וקובי אוז. אוז מגיע כל בוקר לתוכנית בלבוש צעקני כשכרבולת בשערו. חזהו הנפוח של התרנגול הצפונבוני התנפח עוד יותר למשמע הדברים. הפיכחון שהקרין גבעתי הוציא אותו מכליו. "איזו בשורה על הבוקר... אתה קם בבוקר ואומרים לך: 'בוקר טוב, לא יהיה שלום!'. אח, איזה יופי!". גבעתי לא מתרגש מהדיבורים על שלום. הוא אינו דתי, אך לחבריו החילוניים שצמד המילים נחלת אבות נראות להם תלושות מן המציאות הוא מבהיר כי למי שאין זכות על חברון אין גם זכות על תל אביב.
|
|
|
|
|
הידיעה ברדיו על עשרות ההרוגים בפיצוצים שהיו בשבת בבגדד ובכרבאלה שבעירק הניעה אותי, כמעט באופן אינסטינקטיווי, ללחוץ על שלט הטלוויזיה ולצפות בערוץ ה-בי.בי.סי., שבוודאי - כך סברתי - יביא לצופיו ברחבי תבל דיווחים חיים מארץ המוות והמתים.
|
|
|
|
|
ביום 27.01.07 התרענו כאן, כי מבקר המדינה, השופט (בדימ.) מיכה לינדנשטראוס, מתחיל לאבד אמינות. התרענו, כי במקום להשלים את מלאכתו בעניינים הרגישים, המבקר מתחיל להירתע. "במקום להתמיד במאבק הגדול בשחיתות, הוא מגלה, ממש בימים אלה, סימנים של חולשה. במקום לסיים במהירות ביקורות בהן פתח נגד כמה אישי ציבור בכירים ביותר, ובראשם בפרשת השוחד שקיבל ראש הממשלה, אהוד אולמרט, הוא מתחיל להזכיר, בסחבת שהוא נוקט, את התנהלותם הקלוקלת של כמה מבקרים קודמים - שנהגו לפרסם דוחות רק אחרי שעבר זמנם".
|
|
|
|
|
בימים אלה שמענו כי השר אבי דיכטר גילה, שמינויו של ניצב דוד כהן לתפקיד מפכ"ל המשטרה, לא היה המינוי המועדף עליו, וכי היה מעדיף איש אחר באותו תפקיד. רק לאחר שאמר את דבריו הבין דיכטר, חכם שכמותו, כי אמר דבר שטות וניסה לתקן את הרושם העגום שעורר. לא יועיל לו לדיכטר, שכן בתודעה הציבורית כבר נצרבו שני רשמים: רושם חוכמתו המוגבלת של השר דיכטר; ורושם מינויו של כהן כמי שמלכתחילה לא היה רצוי לממנהו.
|
|
|
|
|
יצחק בן אברהם (שם בדוי) סבל מקשיים נפשיים. הוא טופל במרפאה פסיכיאטרית, נטל תרופות ואף אושפז לתקופה קצרה. יחד עם זאת, קשיים נפשיים אלה לא התפתחו מעולם לדרגה של מחלת נפש ממש. באחד הימים, פנה בן אברהם למרפאה בשם "המרכז הקנדי ישראלי לטיפול בשיער" והתעניין בהשתלת שיער.
|
|
|
|
|
