נסיעה אחורה בזמן לתקופה בה היה הרדיו המדיום האלקטרוני היחיד, מביאה אותנו ליום בו העם בחוצות ירושלים, תל אביב, חיפה והמושבות ראה את הקולות העבריים בוקעים מן המקלטים ונסתחרר מחמת ההתלהבות. אנשים עמדו ברחוב בן-יהודה בירושלים וברחוב אלנבי בתל אביב מהופנטים, ודמעות ניגרו על לחיים, ילדים לא הלכו לבית ספר, בתי הקפה הגישו יין וקפה בחינם, אלה שהיו בעלי מקלטי רדיו בבתיהם פתחו את החלונות כדי שכולם יוכלו לשמוע.
כך תואר השידור העברי הראשון ברדיו המנדטורי ביום ה-30 במרס 1936. מתוך חמש שעות שידור הוקדשה שעה אחת בלבד לשידור העברי. שעה שהיתה אמורה לשקף את כלל היישוב היהודי. בעוד שלמעלה משש מאות עיתונים הופצו בארץ והציגו מגוון רחב של דעות, היתה זו "השעה העברית", אשר בכל כוחה ניסתה להשמיע קול אחד. שעה שנתנה ביטוי לכאבו של היישוב, סיפרה על מעשיו ומפעליו ובעיקר, היתה קולו של חלוץ האומה. הרדיו הופקד על חינוך העם, השכלת המונים, פיתוח הטעם הטוב ושיפור תרבות הדיבור.
היום, יותר מ-70 שנה אחרי את הקולות אפשר לראות, לשמוע וכמעט להריח. הרדיו של היום נבלע בתוך מבול של מדיה משופעי טכנולוגיה, מטלוויזיה דרך מחשב וכלה בסלולר. לפני למעלה משנה התכנסנו נציגי גל"צ, "קול ישראל", הרשות השנייה, המכללות והאוניברסיטאות למפגש נדיר בחסות הרעיון "להשיב את כבודו האבוד" של הרדיו. הרדיו של היום לא מייצר סלבריטאות בן לילה והתוכנית "כבקשתך" היא לא בדיוק "כוכב נולד". אם תופיע ברדיו, אף אחד לא יזהה אותך ברחוב, יוותר לך על התור בסופר, או יבקש ממך חתימה. לשדר ברדיו משמע להיות "סלבריטאי אלמוני". על כן, נתפס כעוד שלב בדרך ל"דבר האמיתי" - הטלוויזיה.
בתחילת חודש יוני יבחן הרדיו על כל היבטיו השונים מהיותו קובע סדר יום פוליטי, מדיני, תרבותי וחינוכי דרך קביעותיו בתחום המוזיקה, כניסתן של תחנות הרדיו האזוריות ועד לצורתו החדשנית המשתלבת בשוק התקשורת העתידני, ולספר את הסיפורים אשר הפכו את הרדיו לאגדה ואת שידוריו לפסקול של ילדותינו.
בעודנו יוצקים תוכן לנושאי דיון אפשריים, נתקלנו בעוד ועוד רבדים הראויים להתייחסות. הנחנו כי מוקדם מדי להספיד את הרדיו וכי מתחת לאותם ענקי המדיה החדשים חבוי לו מדיום בעל השפעה עצומה, אשר מלווה אותנו בכל פעילויות היום יום שלנו. מבלי משים, הוא שם, מעיר אותנו בכל בוקר, סוקר עבורינו את עתוני היום בעודנו מצחצחים שיניים ושותים את הקפה הראשון, מנעים עבורנו שעות אבודות בפקקי תנועה ארוכים, נותן לנו כוח לשרוד עוד יום עבודה עמוס מול המחשב ועוזר לעצום עין בסופו של יום. הרדיו משנה את ייעודו בכל פעם בה נכנס מדיום חדש המאיים על מקומו, ולכן, כנראה, הוא מצליח לשמור על מקום של כבוד קרבות הרייטינג העקובים מדמן התקשורתי של אלה שנדחקו הצידה.
