על הסכם ברק-פינס <br>

מדוע להפעיל כעת לחץ ולסנדל את אהוד ברק ולקבוע מראש בראש חוצות כתנאי, שאם אהוד אולמרט לא יתפטר, אזי יוצאים מהממשלה והולכים לבחירות כלליות, מדוע לא לדון בנושא כה משמעותי בעיתו?

מדוע לעקוף בהחלטה כזו של סינדול את מוסדות המפלגה הרשמיים? מה אין מוסדות כמו מרכז המפלגה, או לשכת המפלגה בה צריכים להתקבל החלטות מסוג אלו? מדוע להפוך את הסינדול כתנאי ועוקף מוסדות המפלגה?

על כולם לדעת שמשמעויות ההליכה לבחירות כלליות כעת, כדרישתו של אופיר פינס, הן:

א. הכנסת המדינה לשיתוק ומערבולת בחירות טרם זמנן יש לה רק חסרונות. מה עוד, שאנו לא יודעים איזה הנהגה תיבחר. אולי יותר גרועה ויותר חסרת ניסיון.

ב. האפשרות שביבי נתניהו יעלה לשלטון דווקא כעת, כאשר מפלגת העבודה ערוכה פחות לכך, אינה מופרכת, ועשויה להכניס את מפלגת העבודה למדבר האופוזיציה לזמן רב. אכן זו תוצאה רעה מאוד למפלגת העבודה ומכך לא יהיה לה תקומה.

ג. ומה עם היציבות השלטונית שלכל אזרח בר דעת אכפת ממנה?העובדות הן שב-58 שנות קיומה של המדינה הושבעו 31 ממשלות והושבעו 17 כנסות. כלומר, קצת פחות משנתיים בממוצע לממשלה. אולי זה גן עדן לפרשנים הפוליטיים בתקשורת, אך מה זה עושה למדינה כולה? טירוף מערכות!! אין הגדרה הולמת יותר. שרי מפלגת העבודה הרי עושים דבר במשרדי התשתיות, הרווחה, החינוך והחקלאות, האם לזרוק הכול על-מנת שיידרש להתחיל שוב מחדש?

קיימות למעשה שתי אפשרויות:

אפשרות א' - אולמרט אחר פרסום המסקנות הסופיות של ועדת וינגורד, מחליט להסיק מסקנות ולהתפטר, אז נגמר כל הסיפור, ואם לא הולכים לבחירות כלליות, מפלגת קדימה בלית ברירה תעמיד מועמד אחר, כנראה ציפי לבני או שאול מופז. הממשלה בחיזוק הנבחר ממפלגת העבודה והשרים ימשיכו ויחזקו את הממשלה מבפנים,ישפיעו על מדיניות הביטחון, הכלכלה והרווחה עד מועד הבחירות הכלליות שייערכו במועדן.

אפשרות ב' - אם ועדת וינוגרד לא תסיק מסקנות אישיות כלפי אהוד אולמרט, והוא לא יאלץ להתפטר, אזי מדוע על-ידי סינדול, לקבוע מראש כי מפלגת העבודה תצא מהממשלה ותפעל לקיום בחירות כלליות?

לדעתי יש באפשרות השנייה, בהישארותו של אהוד אולמרט כראש ממשלה, גם יתרונות לא מעטים והם:

א. דווקא כיום, אולמרט כראש ממשלה מתפקד בהחלט באופן סביר בניהול הממשלה. כאחד שניכוה במלחמת לבנון השנייה, הוא פועל נכון וכבעל ניסיון, הרי הוא עבר משהו. הניסיון הוא הרי מעלה יקרה מפז.

ב. מדוע על מפלגת העבודה לפעול בהתערבות בחיי מפלגה אחרת(קדימה) בעניין מי יעמוד בראש רשימתה? לא היינו רוצים שיקרה גם הפוך.

ג. העמדת אדם חסר ניסיון כראש ממשלה מתוך רשימת קדימה דווקא כעת, מול האיומים והבעיות שהמדינה ניצבת כיום בפניהם, היא לא הגיונית. אפילו אולמרט כבעל ניסיון ו"בוגר" ועדת וינוגרד טוב יותר מציפי לבני או שאול מופז לדוגמא.

ד. חשוב גם לזכור שבסה"כ איתרע מזלו של ראש הממשלה אולמרט, שנקלע למלחמה זו, שאינה בתחום מומחיותו. ולכן, זו טרגדיה אישית שלו. אך עם זאת העולה גם מדוח וינוגרד מעיד עליו, שהוא איש נבון, פיקח ומוכשר, בעל ניסיון פוליטי ממושך יותר מאשר אחרים, בעלת יכולת התבטאות מעולה, אינטליגנט ובקי בהליכות עולם, ויכול היה לקנות את עולמו חרף היותו נרדף על-ידי מבקר המדינה, בצדק או שלא בצדק (וזאת נדע מאוחר יותר). אין לנו עודף במנהיגים כאלה.

כך שאם אהוד אולמרט לא ייאלץ להתפטר על-ידי ועדת וינוגרד, ויישאר בתפקידו, השד לא נורא כל כך, זה יאפשר שילוב העבודה בממשלה, כאשר היא יותר קובעת ומשפיעה, נותן לה זמן להתארגן, להתבסס, לשקם את המפלגה עד לבחירות הכלליות במועדן, ולנצח.

מפלגת העבודה, שאיבדה את ראשות הממשלה לפני יותר משש שנים, היא כיום שותפה בממשלה שבמרכזה מפלגת קדימה. השפעת העבודה על המדיניות הישראלית DSUKV ודאי יותר מאשר אם היא תהיה מחוץ לממשלה/ האחריות העליונה מוטלת על אהוד אולמרט, אך גם העבודה על שריה לא יוצאת נקייה מכך, ואם היא תצא מהממשלה, היא תתפרק מנכסיה המועטים ויכולתה להשפיע על מדיניות הממשלה ובכך ולא תחמוק מדין הבוחר.

לאור זאת,כדי לנצח, אנו חייבים להתלכד אחרי מנהיגות אחת והיא אהוד ברק, ולחדול ממאבקים פנימיים ויצירת מחנאויות וסינדולים.