דמוגראפיה שקרית

ומכאן, לשאלות הגדולות מכולן.

השר לביטחון פנים, אבי דיכטר, בחודש פברואר 2004, מעיד בפני וועדת חוץ וביטחון של הכנסת:

"לא צופה שינוי ברצועת עזה כתוצאה ממהלך ההינתקות.. ולא מזהה אפשרות לכאוס או אפשרות שהחמאס יוביל מהלך של השתלטות על עזה. החמאס... נרתע ממלחמת אחים... מנגנון הפת'ח-תנזים גדול עשרת מונים מהחמאס, שמבין את זה.."

את כל זה אמר דיכטר בתפקידו כראש השב"כ, כלומר כעיניים שלנו - עיניים שאינן רואות - והכל, ממש כל מילה, יצא הפוך: ההינתקות כן גרמה לכאוס ברצועה ולהשתלטות החמאס, והוא לא נרתע ממלחמת אחים ובקלות פיזר לכל רוח את הפת'ח-תנזים. כעת דיכטר הוא שר חשוב ומרכזי בממשלה המעורבת עד צוואר במשא-ומתן ובהכנות ממשיות לחזור ביהודה ובשומרון בדיוק על מה שעשו ברצועה. שיחות מתקיימות עם האמריקנים ועם אנשי אבו מאזן, להגיע בחדשים הקרובים להסכם עקרונות על מדינה פלשתינית ב-70-80% משטח יו'ש, עם ירושלים ההיסטורית כבירה, כולל "ניקוי" השטח מיהודים ונסיגת צה"ל. לו הופיע דיכטר שוב בפני וועדת החוץ והביטחון, חזקה עליו ששוב היה טוען שאין לחשוש מכאוס במה שהוא קורא "גדה", ואין חשש שמא החמאס ישתלט, כי התנזים-פת'ח חזק פי 10...

מה הם יסבירו לוועדת החקירה שתקום אחרי שבית שאן, עפולה, חיפה, חדרה, נתניה, הרצליה, פתח תקוה ותל אביב תהיינה כולן מאכולת לקסאמים ולקטיושות? מה יסבירו לאחר שהחמאס כן ישתלט, ויותר מכך – כשהמרצחים מגדודי אל-אקצה השייכים לפת'ח, אחרי שאכלו את השוחר של 100,000 שקל שקיבלו תמורת מסירת נשק בפתח בניין המשטרה וקבלתו מייד בחזרה ביציאה האחורית – ישובו אל הטרור, תחת שם חדש? ומה יסבירו כשהפת'ח ישוב ויתחבר עם החאמס? איך הם מסבירים שכבר היום שאבו מאזן משלם מן הכסף שהעבירה לו ממשלת ישראל משכורות ל-100,000 פקידי חמאס בעזה, וביניהם אסמעיל הנייה בעצמו?

הלא הכל בלוף, הכל אחיזת עיניים, הכל קרקס, ורק דבר אחד הוא אמיתי ובלתי הפיך: בעוד שחתימותיהם כתובות על קרח, החתימות שלנו חרותות על לוחות נחושת, הוויתורים שלנו – בלתי הפיכים.

ומכאן בחזרה אל שאלתנו הקודמת: מה מניע את האנשים האלה להעלות את עמם ואת ארצם, ובסופו של דבר גם את עצמם – על דרך העלולה להביא לכיליון?

השמאל אוהב לחקור את המתנחלים כתופעה אנתרופולוגית, כמו שאירופים או אמריקנים חוקרים שבטים אקזוטיים. האם לא הגיע הזמן לחקור גם את הראש השמאלני?

אנחנו שאלנו כאן –
- מדוע הראש השמאלני מסרב להסיק מסקנות מן הנתונים הדמוגראפיים האמיתיים?
- מדוע הראש השמאלני גורם לדה-מוראליזציה בצבא?
- מדוע הראש השמאלני אינו חושש לגרום לאובדן שטחי מולדת ולמלחמת אחים וגם מוכן להסתכן באובדן הריבונות, שהרי כוחות נאט"ו, בפיקוח הקוורטט, על הקו הירוק – זה סוף הריבונות!

האם זו שנאתם לדתיים וללאומיים המעבירה אותם על דעתם, או שמא אמונה פנאטית, מטורפת, בתורה הזויה של "שלום משיחי" היא שהפכה אותם לכת שמנהיגיה מוליכים אותנו אל סוף מר – כמו כת הדווידיאנס בארה"ב? האם יתכן כדבר הזה גם בקנה מידה לאומי, היכן שמדינה שלמה וחייהם של כמעט שישה מיליון יהודים מוטלים על כף המאזניים?

אין ספק שהשאלה תיחקר. לו רק ייעשה הדבר לפני האסון, לא אחריו.

ומן הדמוגראפיה אל צה"ל. פורסם ב –NRG , מהדורת האינטרנט של מעריב מ-29 לינואר שנה זאת, שהרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ, כשנשאל בדיון פנימי בצה"ל, מדוע התמהמה המהלך היבשתי במלחמה האחרונה, השיב - שלא סמך על הכוחות.

זו ידיעה מרעישה, סנסציונית, על גבול הבל-ייאמן, ולמרות זאת היא נעלמה מן העין, מפני שרצו להעלים אותה.

באותו העניין נתפרסם באינטרנט מאמר בלתי רגיל, על גבול הדמיוני, של דר. בעז כהן, היסטוריון וחוקר, שבעצמו שירת במילואים מבצעי בגבול הלבנון ביוני 2006 , סמוך מאד למלחמה. וזה מה שהוא מספר:
צה"ל וויתר באופן ברור על הריבונות הישראלית תמורת "השקט של החיזבאללה". כיצד? התירו לחיזבאללה להכין זירות מטענים ולכוון כלפינו נשק ורקטות, כל עוד זה נעשה בתחום לבנון, מצב אבסורדי גם לפי החוק הבינלאומי. הפעילות הצבאית הוכפפה לשיקול העליון של "שקט בגליל" עד כדי כך, שצה"ל הקפיד שלא לגרום לחיזבאללה אבידות רבות מדי, שלא תתחמם הגזרה!

בצבא הפיצו סיסמה: "אפס מטרות", כלומר - מוציאים את החיילים מקו הגבול, כדי שלחיזבאללה לא יהיה את מי לחטוף, ולצורך זה נטשו מוצבים שעל הגבול. די היה בהתראה על כוונת פשיטה של החיזבאללה על מוצב ציפורן, כדי שצה"ל יוציא משם את החיילים. לא עלו על כביש המערכת עם סיורים, וכל מערכת ההתראה האלקטרונית של גדר הגבול הושמה לאל.

ברג'ר השאירו בכפר מוצב ריק, בתקווה שמתקפת החיזבאללה תהיה עליו. וכך אכן קרה. 40 לוחמי חיזבאללה עלו על המוצב ופוצצו את הפילבוקס, ובמוצב סמוך פגעו בכלי רכב, כולל טנקים, הסריטו הכל, והלכו להם. המוצב לא מולכד, לא הופעלה עליו אש תותחים, לא שמו מארבים, ולצה"ל היו 9 פצועים. ירי של חייל במוצב אחר על 4 אופנועני חיזבאללה והריגתם אפשר לתאר את התקרית כהצלחה, כביכול.

דר' כהן מדבר על "רוח תבוסתנות ואי נכונות ללחימה בכל שדרות הפיקוד, ועד אחרון החיילים" ומביא כדוגמה את פרשת העיתונאי שנכנס לרכב קרבי שחנה מחוץ לאחד המוצבים, הניע אותו ולקח ממנו חומר סודי - באין מפריע. חייל במוצב ירה באוויר, אך לא יצא החוצה. למה? מפני שאולי זה החיזבאללה, ועלולים לחטוף אותו...בעז כהן מסכם: "רק בהבנת זרעי הפורענות בתקופת השקט המדומה יש סיכוי לצאת בראש מורם מעין הסערה".

עד כאן המאמר, והדברים מתחברים לדברי הרמטכ"ל, "שלא סמך על הכוחות" ולביצועים המאכזבים של צה"ל במלחמת לבנון השנייה, שפרטיה כבר נחקרו ופורסמו עד דק.. חוץ מן העיקר: אף אחד אינו שואל – למה זה קרה לצבא? איך נכנס צה"ל, אותו הכרנו כצבא התקפי,יוזם, ערני, מקדים-אויב - למצב מביש כזה של תבוסנות ופאסיביות, למצב של נסיגה נפשית? ושמא יש קשר בין המישנה הפוליטית השמאלנית לביצועים העלובים בשטח?

איש לא חקר,.אולי כך נראה צבא שנוטלים ממנו את האידיאלים, את המוטיבציה ואת אמונתו בצידקת הדרך? אולי – כך נראה צבא שהלעיטו אותו בקוד אתי שמאלני ואשר ראש ממשלתו "עייף מלנצח"? אולי – חברה ששליטיה, האליטות והתקשורת שלה הפנימו את המסרים של האוייב ובחלק גדול כבר מזדהים איתם, גם צבאה אינו יכול להימלט מן הריקבון הזה? אולי - צבא שמחדירים בו שאדמה אינה חשובה ולא כדאי להילחם עליה – צבא כזה נוטש גם מוצבים וכבישים בתוך השטח הישראלי הריבוני, וכבר אינו מבחין בין שטח "כבוש" שנכבש לפני 40 שנה ושטח "ריבוני", שנכבש בסך-הכל 19 שנים לפני כן?

את הקשר הזה אין חוקרים, מפני שמחקר כזה עשוי להוכיח שאי אפשר לעצור ריקבון על איזה שהוא קו ירוק דמיוני. ריקבון – דרכו להתפשט, עד שהוא מחסל את האורגניזם כולו. צבא, שמחנכים אותו להלחם ביעילות נגד אזרחיו שלו, בשם האגואיזם הקדוש של ה"עכשיו", השקט הזמני ונוחיות הרגע, אף פעם לא יידע להבדיל, למה לנטוש ולהרוס את נצרים ונווה דקלים, אבל למסור את הנפש בעבור משגב עם וכפר גלעדי?