"היהודים מבינים רק כוח, הם מגלים נכונות אדירה לוותר על שטחים", כך פירש אמש רביב דרוקר בערוץ 10 בתוכנית "לונדון את קירשנבאום", כשחשף לראשונה סקר סודי שהוזמן על-ידי ראש הממשלה אריאל שרון בעיצומה של האינתיפאדה בחודש מרס 2002, חודש הדמים של מלון פארק, בו נהרגו 135 ישראלים.
70% מהמשתתפים בסקר, בעריכת היועץ וסוקר הבית של ראש הממשלה קלמן גייר, השיבו שהם מוכנים לוותר על רוב השטחים כולל בעיר העתיקה (תוכנית קלינטון) ואף להשבת 50 אלף פליטים לגבולות ישראל במסגרת איחוד משפחות. זאת לעומת 45% שהסכימו לוויתורים שכאלה בשנת 2005, כשהאוטובוסים לא התפוצצו עוד במרכזי הערים. ירון לונדון שהתמוגג מתוצאות הסקר, ורביב דרוקר היו מאוחדים בדעה שאת לקחי הסקר הזה צריכים ללמוד מנהיגי החמאס.
לאלה שהחמיצו את הסקופ הזה אמש בערוץ 10, היתה הזדמנות נוספת הבוקר בגל"צ, בתוכנית "מה בוער", כשרזי ברקאי ראיין בשקיקה את רביב דרוקר ואת עורך הסקר. הפעם הוסיף דרוקר חטא על פשע וסיפר למאזינים כי תוצאות הסקרים הללו נשמרו כמידע מסווג ביותר בלשכת ראש הממשלה יותר מאשר הסודות הביטחוניים הכמוסים ביותר. ולמרות שהודה בכך, ממש קשה להבין איך אזרח ישראלי מגיש את הסודות הכמוסים האלה כפרי בשל לראשי ארגוני הטרור, ואם תאוות הסקופים מעבירה אותו על דעתו, היכן הצנזורה? האם זכות הציבור לדעת גוברת על בטחון המדינה?
אלה שהחמיצו את התובנות של ירון לונדון, יכלו ליהנות מחוכמתו של רזי ברקאי כשסיכם את הראיון: "שקט הוא רפש, והחמאס יכול ללמוד מהסקר כי ישראל מבינה רק כוח".
בהזדמנות זאת ראוי לציין גם את פרשנותו של קלמן גייר, שהסביר כי הירידה בנכונות לויתורים בשנת 2005 לאחר ההינתקות, נבעה גם מהחשש הגדול של הישראלים מהעמקת השסעים הפנימיים. ולגופו של עניין: אם תוצאות הסקר נכונות ואנחנו מבינים רק כוח, מזלנו שלא כך חשבו ההורים שלנו במלחמת השחרור...
