תכלה שנה ואזהרותיה

לא חלפו שעות ספורות מהתקפת הטילים על בסיס זיקים, וחיל האוויר הפציץ ברצועת עזה. התקפה הטילים הביאה לעלייה משמעותית ברף התגובות המילוליות בישראל. התקשורת מראיינת בזה אחר זה אישים המציעים הצעות יצירתיות יותר או פחות, מיליטנטיות יותר או פחות, איך להגיב על ההתקפה הקשה. כל הפרשנים מסבירים שהפעם לא נעבור לסדר היום, הפעם נעלה את תג המחיר, הפעם נגבה מחיר כבד הפעם... הפעם... הפעם...

בשבת שבין ראש השנה ליום הכיפורים קוראים בתורה את פרשת "האזינו". משה רבנו השמיע באותה "שירת האזינו" את דברי תוכחתו באוזני עם ישראל, שאותו כינה "עם נבל ולא חכם" (דברים ל"ב, ו'). אמנם, משה התכוון לסטיית העם ממצוותיו של הקב"ה, אך אותו כינוי מתאים ויפה לא רק לסטיה מהמצוות שבתורה אלא גם להתנהגות שבין אדם לחברו ובין המדינה לאזרחיה.

יש לכולנו מזל. אנחנו חיים בעידן מופלא. הכל משתנה טכנולוגית והפעם זה קורה במהירות ולא לאורך עשרות שנים. קל להבחין בשינוי ולעקוב אחריו. התוצאה היא שגם אורחות חיינו משתנות בקצב מהיר כתוצאה מכך. ואנו נדרשים לפתח חוש שביעי חדש (השביעי ברשימת ששת החושים הנוכחית), חוש ההסתגלות. להסתגל לשינוי המהיר המתמשך, בזמן קצר ועם מינימום "חריקות".

ראש הממשלה אהוד אולמרט נמנע הפעם ממתן ראיונות לרגל ראש השנה. עיתונאי החצר, ובראשם נחום ברנע, בן כספית, אילה חסון, אמנון דנקנר, ועוד כמה מעמיתיהם כתבי-פרשני החצר, נתקעו ללא כתבה מרכזית לחג. לשכת ראש הממשלה הבהירה למי ששאל, כי אין מדובר בביטול הנוהג הנמשך עשרות שנים, אלא בדילוג הפעם, רק השנה. ובשנה הבאה נראה...

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים, לֹא-טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ; אֶעֱשֶׂה-לּוֹ עֵזֶר, כְּנֶגְדּוֹ" (בראשית ב' יח)