אחרי הצלחת הסדרה: "במרחק נגיעה", בה כיכב, הפך השחקן הנרי דוד לחביב הבנות והמבקרים ויש להודות שבצדק. הבחור נאה וגם מוכשר. הוא הספיק לזכות בפרס שחקן הדרמה הטוב ביותר לשנת 2007 בטקס פרסי האקדמיה לטלוויזיה וקולנוע, הפך לדוגמן הבית של חברת האופנה CELIO, הספיק לצלם את הסדרה "מסכים" המשודרת בערוץ הלוויני Yes, ממשיך לשחק בתיאטרון גשר וכבר מדברים על עונה שנייה לסדרה: "מרחק נגיעה".
החלטתי לנסות את מזלי ולהיפגש עם השחקן. רציתי לקיים ראיון שיתמקד בחיפוש אחר משמעות ולא אחר התהילה. הפעלתי כמה קשרים מקצועיים והצלחתי לקיים את הפגישה.
מציאות חלופית
נפגשנו בדירתו הצנועה שבתל אביב.
התיישבנו בסלון, המאוורר הקטן שעמד בפינה, נאבק בחום ובלחות. על השולחן בקבוק מים קרים ושתי כוסות קפה שחור אותן הכין חצי דקה לפני שהגעתי.
במפגש פנים מול פנים, הנרי מרשים לא פחות מהדמות המוקרנת מהמסך. בחור נאה וחסון, עם עיניים חודרות אבל קצת עייפות. להפתעתי היה משהו תמים וצנוע בשפת הגוף שלו והחיוך הסגיר את שמחתו לתת ראיון אחר ממה שהורגל עד כה. קבענו שנשאיר את הביוגרפיה בצד ונתמקד במהות ומשמעות.
- אני חושב שאין מנוס מהשאלה הבסיסית, מה משך אותך למשחק?
תראה, כמו כולנו, לא בחרתי למי להיוולד. נולדתי למשפחה של שחקנים, לתרבות רוסית עם הרבה כבוד לתחום המשחק והרבה יוצרים משמעותיים. מעבר לזה לא ממש ברור לי למה נמשכתי למקצוע הזה. כמו שכבר סיפרתי הרבה פעמים, ניסיתי לברוח מהמשחק ותמיד משהו דחף אותי חזרה. אולי הדחף האינסטינקטיבי לקבל הכרה מהסביבה. אצל כל אחד זה מתבטא אחרת, אצלי זה הוביל למשחק.
- יש עוד הרבה אנשים שגדלו בסביבה דומה לשלך ולא הגיעו למשחק או שויתרו עליו בשלב מסוים. מה גרם לך בכל זאת לבחור במקצוע?
האמת היא שאין לי תשובה חד-משמעית, אבל אני אנסה להסביר את זה לפי מה שלמדתי בקבלה. אחד הדברים שהשפיעו עליי במיוחד היה מאמר בשם "החירות". את המאמר כתב הרב יהודה אשלג, שמכונה "בעל הסולם", לפני שבעים שנה בערך.
בניגוד למה שאנחנו רגילים לחשוב, הוא כותב שאין לנו בחירה חופשית ברוב התחומים בחיים. הוא מסביר שאנחנו מן תבשיל כזה שיש בו גנים בסיסיים ודחפים ששולטים בנו, משפחה שנולדנו אליה ותרבות ששוטפת לנו את המוח ומחדירה בנו ערכים והרגלים.
אני חושב שתסכים איתי שאף אחד לא בחר להיוולד לעולם הזה ולסביבה בה הוא גדל. יש אמרה מפורסמת שאומרת: "בעל כורחך אתה נולד, בעל כורחך אתה חי, בעל כורחך אתה מת...."
אז גם אני לא בחרתי להיוולד למי ולאן שנולדתי, וכנראה גם לא למה שהתפתחתי.
בקיצור הבחירה לשחק אינה בשליטתי.
- אם זה לא בשליטתך איך אתה קם לעבודה? מה המוטיבציה שלך?
כמו שכבר סיכמנו, אין לי בחירה בנושא הזה. אני שחקן במהותי ואין לי מה לחפור בזה יותר ממה שכבר עשיתי. זה המקצוע שלי והוא לא גורם לי אושר או צער. אני שמח על ההצלחה ועל כל מה שקורה לי היום כיוון שזה נותן לי מקום לעשות הרבה בירורים עם עצמי ודרך נהדרת לעבוד עם האגו שלי ולהעמיק את הלימוד בקבלה.
לגמתי מהקפה השחור שהספיק להתקרר קצת, הנרי הצטרף אליי והציע למזוג כוס מים. תשובתו המשיכה להתגלגל בראשי כאילו מנסה למצוא קצה חוט. האווירה הייתה מאוד נינוחה ולקח זמן עד שהבחנתי שאנחנו סתם יושבים ושותקים.
- קשה לי לקבל את מה שאמרת. זה קצת מייאש. אתה בעצם טוען שאנחנו בובות על חוט. אתה לא חושש שאתה מסיר מעצמך אחריות על ההחלטות והמעשים שלך?
אני מבין אותך, גם אני הגבתי ככה בהתחלה, אבל בהמשך מאמר "החירות" משתמש בעל הסולם בדוגמא מהטבע ומסביר שבעיקרון אנחנו כמו חיטה.
לא יכולתי שלא לצחוק. הנרי צחק בהבנה והמשיך בלי לחכות לשאלה.
לחיטה אין בחירה חופשית על מהלך ההתפתחות שלה. הוא מסביר במאמר שהחיטה היא תוצר של שני מרכיבים בסיסיים; תכונות פנימיות גנטיות וסביבה אליה היא חשופה שזה כולל את תנאי הקרקע בה היא צומחת, איכות המים, מזג אויר ועוד. במקרה שלנו, משפחה, בית ספר, טלוויזיה וכל מה שסביבנו. כך שבחירה חופשית ברמה הבסיסית אין לנו.
בסוף הוא קובע שיש נקודה אחת בה האדם יכול לבטא את הבחירה החופשית שלו, והיא כאשר מתעוררת בו השאלה מה הטעם בחיי?
- לא הבנתי. איפה הבחירה החופשית ומה הקשר לטעם החיים?
אחרי שמתעוררת באדם השאלה בשביל מה אני חי?, האם יש משמעות לחיים שלי?, הוא מתחיל לחפש אנשים כמוהו ששואפים לקבל תשובה. הבחירה שלו מתבטאת בבחירת הסביבה שתענה לו על השאלה הזאת.
כלומר, אם עד היום לא שלטתי על סוג שטיפת המוח שאני עובר, אז עכשיו כשהבנתי שהכול זה שטיפת מח ולא בחירה שלי, אני יכול לחפש ולבחור את סוג החברה שתשטוף לי את המוח מבחירתי החופשית. זה קשה ומבלבל אבל ברגע שאתה מבין את זה המציאות משתנה ברגע.
בשלב זה הנרי הציע שנעבור לשבת במרפסת כי התחילה בריזה נעימה. לקחנו איתנו את הקפה וישבנו עם הפנים לרחוב, כמו ביציע של תיאטרון.
- בתחקיר שעשיתי לפני הפגישה איתך קראתי הרבה ראיונות שפורסמו בעיתונות ובאינטרנט. נתקלתי גם בראיון שלך עם הרב לייטמן בעיתון
"קבלה לעם".
אני מבין שהוא הרב שלך?
אני מעדיף להתייחס לרב לייטמן כאל מדריך ולא כאל רב במובן הרגיל. העיתון בו התראיינתי, הוא בעצם הדרך של תנועת בני ברוך, אותה ייסד הרב לייטמן, להפיץ את הקבלה האותנטית בשפה פשוטה ומובנת לכולם.
התאפשר לי לעזור בכך שנפגשתי עם הרב לייטמן ודיברתי איתו על הרבה דברים שהפריעו ועדיין מפריעים לי בחיים.
יש לך עדיין ספקות ושאלות?
אני חייב להגיד שאני לא מבין הרבה ממה שאני לומד ויש לי המון שאלות וספקות. מה שמדהים בקבלה זה שהיא מעודדת את האדם כל הזמן לשאול ולא להאמין באמונה עיוורת, אלא מתוך העיסוק בה, נבנה בתוכך משהו מאוד מוחשי. קשה לבטא את זה במילים.
האדם צריך לגלות בעצמו מי הוא ומהי משמעות חייו, ולכן הקבלה מעמידה אותך חשוף מול המראה, ואתה לא יכול להתעלם ממה שאתה רואה, אתה חייב לעשות משהו עם זה.
אני מרגיש בפעם הראשונה בחיי שאני מתעסק עם משהו אמיתי וכנה.
- אתה יכול לנסות ולהסביר מה הקבלה הבהירה לך ואיך זה השפיע עלייך?
וואו, זו משימה קשה לשיחה אחת. אני רק אגיד שבחכמת הקבלה אתה לומד שהטבע שלנו זה רצון להתמלא בתענוג כל הזמן ובצורה הכי אגואיסטית ואכזרית שיש. אני לא צריך להביא דוגמא, פשוט תסתכל על מה שקורה בעולם.
אבל יש דרך לעלות מעל הטבע הזה ולהגיע למצב אחר בו אתה הופך מאגואיסט אכזרי לאלטרואיסט מוחלט.
תשמע, אלו מושגים שצריך להתעסק ולחקור כל הזמן מחדש והקבלה נותנת למי שמחפש משמעות בחיים האלה, כלים והדרכה על-מנת להתעלות מעל הטבע שלו. זו דרך לא קלה אבל יש בה רגעים של התעלות ועדינות שלא מצאתי במקום אחר.
- חיפשת במקומות אחרים?
איפה לא חיפשתי. אושו, בודהיזם, טאויזם, פסיכולוגיות מעמקים, קסטנדה. אבל הקבלה זה הדבר הראשון, ובינתיים היחיד, שנותן תמונה שלמה וברורה. אין עוד דבר כזה בעולם.
בחזרה לכדור הארץ
הנרי הלך למטבח להכין עוד סיבוב של קפה. ישבתי על המרפסת של הכוכב הכי לוהט בבידור הישראלי והרגשתי קצת מבולבל. יש פער עצום בין הדמות הטלוויזיונית לבין האדם שפגשתי בדירה החמה והדביקה במרכז תל אביב. בדיוק שחשבתי להתנצל וללכת, הוא חזר עם הקפה וכמה עוגיות.
המשכנו לשבת ולשוחח בנחת על עבודה, זוגיות ואהבה אבל על זה קראתם ושמעתם מספיק.
לאתר "קבלה לעם"
