להעצים את כישוריו החברתיים של הילד

לחברה השפעה ניכרת על התפתחות הדימוי העצמי וטיפוח הערכתו העצמית של הילד. לילדים ישנו צורך עז בהשתייכות וקבוצת השיוך הטבעית שלהם היא קבוצת בני גילם. ההורה הישראלי רגיש במיוחד לנושא המקובלות החברתית של ילדו ומשתף פעולה ולוקח חלק פעיל בהסתגלות החברתית של ילדיו.

ילדים שונים זה מזה ברמת העניין שהם מגלים בילדים אחרים. ישנם ילדים תקשורתיים אשר אוהבים להיות מוקפים בחברים ואחרים המסתפקים במספר מצומצם של חברים. אופי ואיכות החברות הם אלו שיקבעו ולא כמות החברים.

קיימים מספר גורמים המשפיעים על היכולת לקשור קשרים חברתיים ובמרכזם המודל של קשרים חברתיים שהילד מכיר מביתו. ילד הגדל במשפחה המנותקת מהחברה ורואה את הוריו מבודדים חברתית ספק אם יצליח לפתח קשרים חברתיים תקינים.

גורם נוסף המשפיע על היכולת של הילד ליצור קשרים חברתיים הוא חשיפתו לחברת ילדים בגיל צעיר. הדבר נכון במיוחד לילדים בכורים או יחידים. ילד ששהה בחברת מבוגרים בלבד בשנותיו הראשונות עלול לפתח קושי ביצירת קשרים חברתיים מאוחר יותר.

הטמפרמנט המולד של הילד משפיע אף הוא על כישורי החברות. ישנם ילדים שעוצמת הצורך החברתי שלהם גבוה מאוד ואילו אחרים מתגלים כביישנים כבר מגיל מוקדם. ישנם ילדים בעלי מזג "קשה" יותר וקושי בשליטה עצמית אשר יתקשו ליצור קשר עם בני גילם.

חשוב לדעת כי התייחסות מתאימה מצד ההורים עשויה לעזור לילד לשכלל את מיומנויותיו החברתיות. הורים אשר מעודדים את ילדם להצטרף ולשחק בחברת ילדים מתווכים כשצריך ומקנים מיומנויות חברתיות לילדם בהחלט משפיעים על התפתחות הכישורים החברתיים של הילד.

ישנם הורים המבלבלים את ילדם ומשדרים לו מסרים כפולים וסותרים בעניין החברתי. מצד אחד הם מציעים לו להזמין חבר וכאשר החבר מגיע הם מתלוננים על זמן השהות שלו או על הלכלוך שגרם, או הורה אשר מופתע מדוע ילדו לא ניפגש עם חברים ולא מתייחס לעובדה שרוב שעות הפנאי שלו מלאים בחוגים אשר אינם מאפשרים מפגשים חברתיים.

חשוב ליצור מפגשים חברתיים אשר ישאירו בעקבותיהם חוויות חיוביות. יש לתת חיזוקים בכל פעם שהילד התנהג בצורה חברתית מקובלת. מומלץ להעביר לילד מסרים ברורים וממוקדים. כדאי לעודד מקרים של שיתוף פעולה מבלי להפעיל לחץ על הילד. למשל, לא כדאי ללחוץ על ילד לוותר על משחק אם אינו מעוניין בכך.

הורים אשר לוחצים מדי ומנסים לשדל את הילד לשחק עם חברים, לוותר על צעצועים אישיים שלו או במקרים אחרים כאשר שואלים את הילד שוב ושוב אם הצליח להסתדר עם החברים, בעצם משדרים לו כי הקשרים החברתיים שלו הינם בעייתיים, דבר העלול לגרום לילד לחוות קשר חברתי כמשהו מעיק ולא נעים ולפתח התנגדות כלפי חברים וחברה בכלל.

תנו לילד ארגז כלים אשר יסייע לו "בזמן אמת". אתרו מצבים שונים בחיי היומיום שלכם ושל ילדיכם, למשל כאשר עליו להמתין לתורו במגלשה, להפסיד בכבוד במשחק וכדומה. במצבים אלו הסבירו לילד מה ההתנהגות המצופה ממנו שבחו אותו כאשר הוא מצליח להתנהג כראוי.

עודדו אצל ילדיכם כישורי מנהיגות. כמו-כן, חשוב לטפח את חוש ההומור אצל הילד, צחקו בכל פעם שניסה לספר בדיחה. טפחו אצל ילדיכם ביטחון עצמי עצמאות ואמון כי הוא ומעשיו חיוביים. ילד החי באווירה כי הוא ומעשיו חיוביים יפתח דימוי עצמי גבוה.

ביישנות של ילדים עלולה להתבטא החל ממבוכה קלה וכלה בהסתגרות והימנעות ממגע חברתי. לסביבה עשויה להיות השפעה מכרעת על מהלך החיים של ילד ביישן. אין טעם לכעוס, לגעור או ללעוג לילד ביישן ואין להפגין סימני אכזבה. במקום זאת רצוי לחשוף אותו בהדרגה, צעד אחר צעד למצבים חברתיים מגוונים ולעודד אותו להשתתף בהם, תוך מתן חיזוקים רבים על כל צעד שהתקדם בו.

במקרים מסוימים יש צורך לגייס את צוות הגן לעזרה. לרוב, הגננות בעלות ידע וניסיון עם בעיות חברתיות של ילדים. ניתן להציע לגננת להטיל על הילד משימות אשר יצרו אינטראקציה חברתית בינו לבין שאר הילדים בגן. לדוגמא, אפשר להציע שבכל בוקר הילד יהיה אחראי על חלוקת הצבעים, הסינרים או הדפים בגן. בגיל הרך הצוות החינוכי הינו בעל בשפעה ניכרת על תפיסת המעמד החברתי של הילדים.

כאשר מתחילים פעוטות לתקשר קל יהיה להבחין במריבות ביניהם. המריבות הן חלק בלתי נפרד מיחסי החברות שלהם, חשוב לזכור כי חלק גדול מהלמידה החברתית אצל פעוטות מתבצעת דרך אותן מריבות. על-ידי המריבות לומדים הילדים חוקים ונורמות חברתיות, הם לומדים כי קיימת הזכות לכעוס ויש את היכולת להשלים אחר-כך.

חשוב כי ההורים יתערבו כמה שפחות במריבות אלו, לא ישפטו ולא ינסו להכריע מי צודק ומי התחיל במריבה. תפקידם לתווך בין הילדים ולהציע פתרונות שניתן יהיה להשתמש בהם גם בעתיד. פתרון בנוסח: "מי שמכה אותך תחזיר לו בחזרה" בהחלט לא יעיל ומעביר מסר אלים ובעייתי. בעזרת מעורבות מתונה ואכפתית ילמד הילד בהדרגה לפתור מריבות ולהסתדר ללא עזרת המבוגרים.

חוגים הם דרך נפלאה לילדים אשר אינם מקובלים לשנות את מעמדם החברתי וכתוצאה מכך להעלות את הדימוי העצמי, לקבל ביטחון ממעמדם החדש, אותו מעמד שרכשו בחוג בזכות כישוריהם. ילדים המשתתפים בחוגים נחשפים למפגשים חברתיים ותרבותיים עם ילדים שונים. החוגים מקנים חינוך לערכים כמו עבודה בשיתוף, עבודה בצוות, התמודדות עם כשלון, פיתוח כושר מנהיגות, ציות לחוקים ועוד. ילדים ביישנים ומופנמים יכולים למצוא אמצעיי ביטויי, ילדים תחרותיים מקבלים מענה הולם וחוקים להתמודדויות עם הפסדים, כישלונות והצלחות.

ההרגלים המעוצבים בשנים הראשונות לחיים נטמעים בילד לאורך השנים. לכן הקפידו להחמיא לילדיכם לעיתים קרובות, על-ידי פעולה זאת תעצבו באופן טבעי את אופיו של ילדיכם ותקנו לו דימויי עצמי חיובי. טפחו בילדיכם ביטחון עצמי עצמאות ואמון כי הוא ומעשיו חיוביים. ילד הגדל בתחושה כי הוא ומעשיו חיוביים יפתח דימויי עצמי גבוה ויחוש בנוח יותר להחמיא לאחרים.