ליקוי בשמיעה ושיקום שמיעתי

10 שאלות שתמיד רצית לשאול בנושא ליקוי בשמיעה ושיקום שמיעתי.

1. כיצד תוכל לדעת האם אתה מתקשה בשמיעה?

• האם אתה נאלץ לבקש מבני-שיחך לחזור שוב ושוב על דבריהם?

• האם אתה מתקשה להבין את הנאמר על-רקע רעש סביבתי?

• האם בני-ביתך מתלוננים על-כך שאתה מגביר את הטלוויזיה/הרדיו יתר על המידה?

• האם אתה מתקשה להבין את הנאמר מבלי להסתכל על שפתי הדובר?

• האם אתה מתקשה לשמוע את הנאמר בהרצאות/בהצגות וכד'?

• האם אתה מתקשה לשמוע קולות חלשים, כמו: דיבור של ילדים?

• האם אתה חש שאתה ניהנה פחות ממוזיקה מבעבר?

באם ענית על מרבית השאלות שלעיל בחיוב, ייתכן והינך סובל ממידה כלשהי של ירידה בשמיעה.

2. אילו סוגים של ירידות שמיעה קיימים?

קיימים 3 סוגים עיקריים של ירידות בשמיעה:

1) ירידת שמיעה הולכתית (קונדוקטיבית) - נגרמת כתוצאה מהפרעה כלשהי בתעלת האוזן החיצונית או/ו באוזן התיכונה. סיבות אפשריות: פקק שעווה או גוף זר בתעלת האוזן החיצונית, נוזלים מאחורי עור התוף, עור תוף פגוע, דלקת אוזניים, אוטוסקלרוזיס ועוד;

2) ירידת שמיעה תחושתית-עצבית (סנסוריניורלית) - נגרמת כתוצאה מהפרעה בקוכליאה (האוזן הפנימית) או בעצב השמיעה. לרוב בליקוי תחושתי-עצבי הצלילים שנפגעים ראשונים הם הצלילים הגבוהים (דוגמת קול סופרן). הצלילים הנמוכים (דוגמת קול בס) נשמרים יותר לאורך זמן. לעיתים קרובות בליקוי תחושתי-עצבי ישנה לא רק עלייה בספי השמיעה, אלא גם פגיעה ביכולת הפענוח של הדיבור (התלונה השכיחה במצב כזה היא "אני שומע שמדברים אליי, אבל אני מתקשה להבין את הנאמר"). כ-90% מירידות השמיעה בגיל המבוגר הן תחושתיות-עצביות. גורם שכיח נוסף לירידת שמיעה מסוג זה הוא חשיפה ממושכת לרעש;

3) ירידת שמיעה מעורבת - זהו שילוב של ליקוי שמיעה הולכתי עם ליקוי שמיעה תחושתי-עצבי.

ירידה בשמיעה יכולה להתבטא בדרגות חומרה שונות (קלה, בינונית, בינונית-חמורה, חמורה, ועמוקה עד חירשות) והיא יכולה להיות מולדת או נרכשת (מופיעה בגיל מאוחר יותר).

3. כיצד מתבצעת בדיקת שמיעה וכמה זמן היא אורכת?

בדיקת שמיעה למבוגר (ילדים מגיל 6 שנים ומעלה) מבוצעת בתוך חדר אקוסטי אטום, דרך אוזניות, ומכשיר הבדיקה נקרא 'אודיומטר'.

הבדיקה מתחלקת למספר שלבים:

א. בדיקת (SRT (Speech Reception Threshold - הנבדק מתבקש לחזור על מילים דו-הברתיות בעוצמה הולכת ופוחתת עד לשלב בו הוא מצליח לחזור רק על 50% מהמילים המוצגות לו;

ב. ספי שמיעה לצלילים טהורים בהולכת אוויר (AC=Air Conduction) - משמיעים לנבדק צלילים בתדרים שונים (מ-250Hz עד 8000Hz), והוא מתבקש לסמן על-ידי הרמת יד או לחיצה על לחצן בכל פעם שהוא שומע צליל;

ג. בדיקת דיסקרימינציה - הנבדק מתבקש לחזור על מילים חד-הברתיות המוצגות לו בעוצמה נוחה (35dB מעל סף ה-SRT שנמצא בשלב הראשון של הבדיקה). בבדיקה זו נבדקת, למעשה, יכולת פענוח הדיבור;

ד. ספי שמיעה לצלילים טהורים בהולכת עצם (BC=Bone Conduction) - מניחים מאחורי אוזנו של הנבדק אוזניית ויברטור, שמטרתה לעקוף את האוזן החיצונית והתיכונה ולהעביר את הצלילים ישירות לאוזן הפנימית ולעצב השמיעה. על האוזן הנגדית מרכיבים אוזניה רגילה. גם כאן, משמיעים לנבדק צלילים בתדרים שונים (מ-250Hz עד 4000Hz), והוא מתבקש לסמן על-ידי הרמת יד או לחיצה על לחצן בכל פעם שהוא שומע צליל.

בדיקת שמיעה למבוגר אורכת בממוצע 25 דקות.

4. כיצד קובעים את דרגת הירידה בשמיעה?

דרגת הירידה בשמיעה נקבעת על-פי ספי השמיעה לצלילים טהורים בהולכת אוויר, והיא מתוארת במילים על-פי עוצמת הירידה בשמיעה ב-dB HL:

0-20dB HL = תחום הנורמה
25-35dB HL = ירידת שמיעה קלה (Mild Hearing Loss)
40-55dB HL = ירידת שמיעה בינונית (Moderate Hearing Loss)
60-65dB HL = ירידת שמיעה בינונית-חמורה (Moderate-Severe Hearing Loss)
70-90dB HL = ירידת שמיעה חמורה (Severe Hearing Loss)
95dB HL ומעלה = ירידת שמיעה עמוקה (Profound Hearing Loss)

5. האם עדיף מכשיר שמיעה תוך-אוזני או חוץ-אוזני (מאחורי האוזן)?

בחירת גודל המכשיר תלויה בעיקר בדרגת הירידה בשמיעה, ובשיקולים נוספים, כגון: המבנה האנטומי של תעלת האוזן החיצונית, האם האוזן מפרישה כמות רבה של שעווה, האם האוזן סובלת מדלקות חוזרות ונשנות המלוות בהפרשות וכד'.

ברור, כי מכשיר תוך-אוזני נחשב לאסתטי יותר. אולם, חשוב לזכור, כי ככל שהמכשיר קטן יותר, כך הוא מאפשר פחות הגברה. ולכן, מכשירים תוך-אוזניים אינם מתאימים לכל אחד!

באופן עקרוני, מכשירים תוך-אוזניים מתאימים לירידות שמיעה עד דרגה בינונית-חמורה. בירידות שמיעה חמורות יותר, נזדקק למכשירים מאחורי האוזן, אשר יאפשרו לנו לתת הגברה מספקת.

6. אילו טכנולוגיות קיימות היום בשוק מכשירי השמיעה?

מכשירי השמיעה המוצעים כיום בשוק הינם, רובם ככולם, מכשירים דיגיטליים. במונח "דיגיטלי" פירוש הדבר, שהמכשיר הוא מעין מחשב זעיר, המסוגל לנתח את גל הקול הנכנס למכשיר ולבצע עליו מניפולציות מתוחכמות שונות, כגון: סינון רעשי סביבה והדגשת הדיבור על-פני הרעש הסביבתי, שימוש במערכת של מיקרופונים כיווניים להדגשת הקולות המגיעים מקדימה על-פני אלה המגיעים מאחורה ומצידי המאזין, סינון המשוב האקוסטי (פידבק) ועוד.

ברוב המכשירים הדיגיטליים ישנה אפשרות לכוון מספר תוכניות שמיעה, המיועדות לסביבות האזנה שונות, כגון: דיבור בתנאי שקט, דיבור על-רקע רעש, מוזיקה, נהיגה ברכב ועוד ועוד. המעבר בין התוכניות השונות מתבצע על-פי רוב על-ידי המשתמש באמצעות לחיצה על לחצן קטן על-גבי המכשיר.

ישנם כיום גם מכשירים מאוד משוכללים שהם אוטומטיים - פירוש הדבר, שהמכשיר יודע לזהות את הסביבה השמיעתית בה נמצא המשתמש ולהתאים את ההגברה באופן אוטומטי לאותה סביבה.

7. האם מספיק לרכוש מכשיר שמיעה רק לאוזן אחת?

מכשיר שמיעה רק לאוזן אחת מספיק במצב בו ישנה ירידת שמיעה רק באוזן אחת, או במצב בו אחת האוזניים אינה תפקודית כלל (מצב של Dead Ear או קושי מאוד משמעותי לפענח את הדיבור מאוזן זו) והאוזן הטובה יותר עדיין מתאימה לשיקום שמיעתי באמצעות מכשיר שמיעה. במצב בו ישנה ירידת שמיעה דו-צדדית, מומלץ מאוד להרכיב מכשיר שמיעה ב-2 האוזניים.

השמיעה הדו-צדדית חשובה מאוד ליכולת שלנו לזהות את הכיוון ממנו מגיע הקול, וחשוב מזה - ליכולת שלנו להבין דיבור על-רקע רעש סביבתי.

בנוסף, במצב בו ישנה ירידת שמיעה דו-צדדית ומרכיבים מכשיר שמיעה רק באוזן אחת, לאורך זמן עשוי להיווצר ניוון של הצד שאינו מקבל הגברה. על-מנת למנוע זאת, חשוב מאוד להרכיב מכשירי שמיעה ב-2 האוזניים ולא רק באוזן אחת.

8. מה אורך החיים הממוצע של מכשיר שמיעה?

אורך החיים הממוצע של מכשיר שמיעה מאחורי האוזן הוא 5-4 שנים, ואילו של מכשיר שמיעה תוך-אוזני כ-3 שנים. הסיבה להבדל בין מכשיר שמיעה מאחורי האוזן לבין מכשיר שמיעה תוך-אוזני טמונה בעיקר במיקום בו מרכיבים את המכשיר באוזן: מכשיר מאחורי האוזן יושב על-גבי האפרכסת והוא מתחבר לתעלת האוזן באמצעות אוזנייה, שאינה חלק אינטגרלי מהמכשיר. אוזנייה זו ניתנת להסרה מהמכשיר ולניקוי בקלות. לעומת זאת, מכשיר שמיעה תוך-אוזני חשוף יותר להפרשות השונות של האוזן ולפיכך נוטה להתקלקל בתדירות גבוהה יותר.

9. כמה זמן מחזיקה סוללה במכשיר שמיעה?

קיימים 4 גדלים של סוללות עבור מכשירי שמיעה:

• סוללה 10 - זוהי הסוללה הקטנה ביותר עבור מכשירי שמיעה;

• הקיבולת של סוללה כזו היא 95mAh (בממוצע 7-5 ימים);

• סוללה 312 - בעלת קיבולת של 170mAh (בממוצע 12-10 ימים);

• סוללה 13 - בעלת קיבולת של 300mAh (בממוצע שבועיים-שבועיים וחצי);

• סוללה 675 - זוהי הסוללה הגדולה ביותר עבור מכשירי שמיעה. מתאימה למכשירי שמיעה מאחורי האוזן חזקים במיוחד. הקיבולת של סוללה כזו היא 650mAh (בממוצע שלושה שבועות-חודש).

ישנם כיום גם מכשירי שמיעה עם סוללות נטענות - שאל על-כך את קלינאי/ת התקשורת שלך.

10. מהי העלות הממוצעת של מכשיר שמיעה דיגיטלי?

טווח המחירים של מכשירי שמיעה דיגיטליים הינו רחב מאוד והוא נע בין כ-3,000 שקלים ל-16,000 שקלים למכשיר אחד. העלות הממוצעת של מכשיר שמיעה דיגיטלי הינה כ-6,500 שקלים (לפני הנחות והחזרי קופות-החולים השונות.