הפלשתינים ומדינות ערב מתכוננים לאפשרות כישלון המשא-ומתן על הסדר הקבע ומאיימים בשורה של צעדים כמו ביטול יוזמת השלום הערבית והכרזת עצמאות חד-צדדית. מדובר בניסיונות להפעיל לחץ על ישראל באיומי סרק. צעדים כאלה לא יקדמו את התהליך המדיני.
הצעתו האחרונה של יאסר עבד רבו, מזכיר הוועד הפועל של אש"ף בדבר עצמאות פלשתינית חד-צדדית על-פי מודל קוסובו, מעידה על המצוקה שחשים בכירים באש"ף מהעובדה שאין התקדמות במשא-ומתן בין ישראל לרשות הפלשתינית על הסדר הקבע. הבכירים האלה מעריכים כי אין שום סיכוי להשיג הסכם עד סוף השנה וכי פירוש הדבר הוא שהפלשתינים ייאלצו להמתין לבחירת נשיא אמריקני חדש.
עד שהנשיא החדש ילמד את הסכסוך המזרח תיכוני ויגבש את מדיניותו תחלוף לפחות חצי שנה. כשלון השיחות הנוכחיות על הסדר הקבע עלול "לתקוע" את המשא-ומתן לזמן רב.
לכן, אישים פלשתינים בכירים ומנהיגים ערביים מתחילים כבר לחפש דרכי פעולה חדשות לפתרון הבעיה הפלשתינית. ההצעה להכרזת עצמאות חד-צדדית הייתה רק דוגמא אחת ל"מנופי לחץ" שמנסים הפלשתינים להפעיל על מדינת ישראל.
לפני כמה ימים איים שר החוץ הסעודי, הנסיך סעוד אל פייצל, בראיון שהעניק לעיתון "ניו-יורק טיימס", כי בגלל תחושת הייאוש שוקלות מדינות ערב לסגת מיוזמת השלום הערבית ולבטל אותה. הוא טען בראיון כי "ישראל הורסת את היוזמה" המבוססת על היוזמה הסעודית בוועידת הפסגה הערבית בביירות ב-2002.
בחודש הבא אמורה להתכנס בדמשק שבסוריה ועידת הפסגה הערבית, גורמים ערבים בכירים מאיימים כבר כי הוועידה תשגר מסר ברור לישראל כי אם לא תשיב על יוזמת השלום הערבית ישקלו מדינות ערב לבטלה ויחפשו אופציות חדשות.
ישראל לא הגיבה עד כה לאיומים האלה באופן רשמי אך גורמים בכירים בירושלים אומרים כי הניסיונות להפעיל לחץ על ישראל בזמן שהיא מנהלת משא-ומתן רציני עם הרשות הפלשתינית עלולים לפגוע בסיכויים להתקדמות בו.
האיומים הערבים והפלשתינים הפכו לשיטה כל אימת שמתחדש המשא-ומתן בין ישראל לפלשתינים. במסגרת האיומים המתרגשים עלינו, חדשות לבקרים, מפיצים הפלשתינים גם ידיעות כי יש בעולם הערבי ירידה בתמיכה ברעיון של פתרון הבעיה הפלשתינית על בסיס העיקרון של "שתי מדינות לשני עמים". הפלשתינים מעודדים ממפקד באוכלוסין שהשלימה הרשות הפלשתינית באחרונה ורומזים כמעט בגלוי כי הם עשויים לשנות את עמדתם ולדרוש את שילובם של תושבי השטחים כאזרחים לכל דבר במדינת ישראל.
להערכתם "הדמוגרפיה תנצח" בסופו של דבר והם יהפכו, בתוך כמה שנים, לרוב במדינת ישראל, אז הם יוכלו לשנות בקלות, בשיתופם של ערביי ישראל, גם את שמה של המדינה מ"ישראל" ל"פלשתין".
לאירועים הדרמטיים האחרונים שהיו בגבול רצועת עזה ומצרים שבמהלכם פרצו פעילים של ארגון חמאס את הגבול והביאו לנהירה של מאות אלפי פלשתינים לתוך מצרים, הייתה גם כן השפעה על עמדתן של מצרים וירדן כלפי סוגיית פתרון הסכסוך הישראלי-פלשתיני. הן חוששות כי ישראל מנסה ליצור מצב שבו תקבל מצרים את האחריות לרצועת עזה וירדן את האחריות לגדה המערבית, בדיוק כפי שהיה המצב ערב פרוץ מלחמת ששת הימים.
כל מי שבקי בסכסוך הישראלי פלשתיני יודע היטב שאין שום סיכוי כיום להגיע להסדר קבע בין שני הצדדים בגלל המורכבות הרבה של סוגיות שונות בסכסוך וחוסר היכולת של המנהיגים של שני הצדדים לקבל החלטות היסטוריות כואבות. בצד הפלשתיני המצב החמיר עוד יותר שכן לפני כשמונה חודשים אירעה הפיכה צבאית ברצועת עזה והיום ההנהגה הפלשתינית מורכבת משני ראשים, תנועת החמאס והרשות הפלשתינית, דבר שמקשה עוד יותר על האפשרות להגיע להסדר מדיני.
העובדות האלה ידועות היטב לפלשתינים, למדינות ערב, לרביעייה הבינלאומית ובעצם לכול מי שמעורב ישירות או בעקיפין בסכסוך הישראלי פלשתיני. לכן תחושות הייאוש, האכזבה והציפייה מהמשא-ומתן בין שני הצדדים הן מלאכותיות. כולם יודעים את האמת המרה לאמיתה.
הפלשתינים צריכים לשאול את עצמם מה ירוויחו מהצהרת עצמאות חד-צדדית שתישאר על הנייר בדיוק כמו אותה הצהרת עצמאות חד-צדדית בכינוס המל"פ באלג'יר ב-1988. הם צריכים לעשות חשבון נפש ואם אכן הם רוצים בפיתרון מדיני הם צריכים לתת לישראל כתובת אחת ברורה למשא-ומתן לא שתי כתובות או שני טוענים לכתר.
גם מדינות ערב צריכות לבדוק את התנהלותן, לשתיים מהן, מצרים וירדן יש הסכמי שלום מלאים עם ישראל, לעוד כמה מדינות ערביות יש קשרים ברמות שונות עם ישראל, מה הן ירוויחו מביטול יוזמת השלום הערבית? האם הדבר יקדם את הסיכויים להסדר בין ישראל לפלשתינים? האם הצעד הזה יעודד את המתונים או את הקיצוניים במזרח התיכון?
גם על ישראל מוטלת האחריות למצב, אסור לה להשלות את הפלשתינים כי אכן יש סיכוי ממשי להגיע להסכם על סוגיות הסדר הקבע עד סוף השנה. ישראל יכולה להבטיח מאה אחוזים של מאמץ אך לא מאה אחוזים של הצלחה. הניסיון של ישראל לעזור לנשיא האמריקני בוש להתחיל להגשים את חזונו על הקמת מדינה פלשתינית עצמאית לצד מדינת ישראל הוא לגיטימי מכיוון שבסופו של דבר מדובר בידיד גדול של ישראל אך צריך לזכור שג'ורג' בוש יעזוב את הבית הלבן בעוד פחות משנה ויחזור הביתה לטקסס, מדינת ישראל לא הולכת לשום מקום, היא נשארת במקומה עם כל הבעיות הביטחוניות שלה ובראשן "המלחמה הפתוחה" שהכריז עלי השיח' חסן נסראללה.
שפת האיומים, בדרך כלל של הערבים, במזרח התיכון לא תוביל לשום תוצאה חיובית, ראינו זאת כבר בעבר. רוב האיומים הם איומי סרק לצורכי תעמולה. ישראל היא מדינה חזקה והניסיונות להצמיד אקדח של איומים לרקתה כדי לכופף אותה לא יצליחו. הסדרים כפויים על אחד מהצדדים לא יובילו לפתרון הסכסוך, ייתכן שהערבים מעודדים מתוצאות מלחמת לבנון השנייה וסבורים שישראל נחלשה לכן הם שוב פונים ללשון האיומים.
ישראל צריכה להפגין ביטחון עצמי ולא לוותר על צורכי הביטחון שלה במשא-ומתן. כל עוד ישראל חזקה לא יועילו כל האיומים הערבים. המפתח להישרדות בג'ונגל של המזרח התיכון הוא כוח, כל עוד לישראל יש את הכוח והביטחון קיומה מובטח ושום איום לא יכול לשנות את העובדה החשובה הזו. הביטחון הוא גם המפתח לשלום ולא להפך.
