כותרות המדור הירוק בYnet מבשרות על ספין חדש מבית היוצר של תנועת המהפכה האנטי-תעשייתית כלהלן: "ב-27 במרס בשעה 8 בערב תהיה תל אביב העיר הראשונה מבין כ-20 ערים בה יציינו את "
שעת כדור הארץ" - שעה בה יתבקשו תושבי העיר לכבות את האורות, כדי להעמיק את ההכרה והמודעות בצורך להציל את כדור הארץ מהסכנה הגוברת של פליטת גזי חממה. גם מוסדות הציבור בעיר, ומספר רב של חברות עסקיות כבר הבטיחו את השתתפותם ביוזמה, והודיעו כי יכבו את האורות במשרדיהן."
היוזמה הזאת המצטרפת למגוון יוזמות ספינולוגיות מבית היוצר של התנועה ה"סביבתית", הצליחה לרתום אליה את עיריית תל אביב, ידיעות אחרונות, החברה להגנת הטבע, משרד פרסום גדול ומספר לא מובטל של מסעדות שמחפשות לתפוס את הטרמפ על החשיפה הפופולרית.
במאמר מומלץ מאת פיטר סונדרס, שהופיע באתר
קיוונים כותב המחבר: "...הסביבתנות ניחנה באותו כשרון מיוחד לדבר אל לב הצעירים ולהצית את דמיונם של אידיאליסטים. הסיבה לכך היא שיש קווי דמיון רבים בין התנועה הירוקה הרדיקלית לבין הסוציאליזם המהפכני של הדור הישן. שתי התנועות כאחת הן תנועות אופוזיציוניות, המציגות את עצמן כחלופות למערכת הקפיטליסטית הקיימת. שתיהן תנועות מוּסרניות המבקשות לטהר את האנושות מאנוכיותה ומחומרנותה הצעקנית, ושתיהן פונות אל "האינסטינקטים הנעלים" שלנו. שתיהן אפוקליפטיות וטוענות שביכולתן לקרוא את העתיד ולהזהיר, ברוח נביאי התנ"ך, מפני שואה אם לא נשנה את דרכינו. ושתיהן אוטופיות ומבטיחות גאולה באמצעות סדר חברתי חדש המבוסס על אנושות נאורה יותר. כל זה מהלך קסם של ממש על הנפשות הרומנטיות שבינינו."
וממשיך ומפרט סונדרס: "יש עוד תו היכר משותף אחד לסוציאליזם ולסביבתנות - האמונה הבלתי מעורערת בצדקתם המוחלטת, שמעצימה עוד יותר את קסמם. שתי האידיאולוגיות כאחת מזלזלות ביריביהן ורואות בהם בורים ("בעלי מודעות מסולפת") או חסרי תום-לב, ושתיהן אינן ששות להניח לטיעונים שכנגד, לראיות או להיגיון להסיטן מרדיפתן הבהולה אחר הפתרונות שהן מציעות. שתיהן מבססות אומנם את טענותיהן על "המדע", אך כוח המשיכה שלהן אינו רציונלי בלבד אלא גם, ובמידה לא פחותה, רגשי, ושתיהן מתייחסות לעצמן ברצינות כה רבה עד שהן מאבדות כל שמץ של הומור. כוכבי רוק חוצים יבשות וימים במטוסים פרטיים כדי להופיע מול המוני צופים ולהצהיר בתוקף שיש לנקוט אמצעים נגד ההתחממות הגלובלית, וצעירים זועמים עושים שימוש ברשתות התקשורת הגלובליות כדי לתאם פעולות מחאה נגד הגלובליזציה".
גם אם נניח הצידה לרגע את כרעי התרנגולת המדעיים עליהם נשענת התיאוריה לפיה התחממות גלובלית הינה מעשי ידי אדם, הרי שיש צורך במידה רבה של אטימות על-מנת להתעלם מהעובדה כי היוזמה החדשה שנחתה עלינו עומדת לגרום לבזבוז אנרגיה גדול יותר מאשר אם לא היתה באה לעולם. אם אומנם תצליח היוזמה (והיא לא), הרי שהכיבוי וההדלקה הפתאומיים של האורות יגרמו לזעזוע ברשת החשמל העלול לגרום לנזקים גדולים וידרוש אנרגיה גדולה יותר על-מנת לחדש את הזרם מאשר לקיים אותו ברציפות.
מי שיאמץ את זיכרונו יוכל לזכור את מחאות התקשורת ופעולות המשטרה (שהגיעו למעצרים) נגד יוזמה דומה של כיבוי חשמל מתואם שביקשה לקיים תנועת "זו ארצנו" נגד מדיניות הממשלה מאותה סיבה עצמה של סיכון הציבור ופגיעה בתשתיות. הפעם לא נשמע מחאות היות ורוב אנשי התקשורת ו"מובילי" דעת הקהל הינם אנשי יד שנייה שלא יטרחו לחשוב עצמאית.
באורגיית הפוסט-מודרניות והפוסט-ציונות העובדות כבר אינן נחשבות. זה גם הבסיס להתעלמות הגדולה וההחמצה האינטלקטואלית הקולוסאלית של תקופתנו - החמצה שאם נשכתב את האגדה המיתולוגית על פרומיתאוס שהביא את האש לאנושות לאורה (או ליתר דיוק, לחוסר אורה) תציג את האנושות באופן נקלה ובזוי, ככזאת המגרשת את פרומיתאוס נושא האור עם האש שהביא עוד בטרם יעלה בידו לתאר את משמעות המהפכה אותה הוא מבשר, אנושות שנידונה לגרד עפר בחשיכה מנוולת.
היום אנו חיים בזכות הישגי המהפכה התעשייתית ומנצלים את פירותיה על-מנת לטפח בבוגדנות אינטלקטואלית מהפכת נגד, המהפכה האינטלקטואלית האנטי-תעשייתית.
על משמעות המהפכה התעשייתית
כתב רוברט טרז'ינסקי: "האירוע החשוב ביותר של שתי המאות האחרונות, עמו ראוי היה שאמנים ואינטלקטואלים יתמודדו, הינו עליית הקפיטליזם והמהפכה התעשייתית - - מהפכה חברתית ששינתה באופן קיצוני לטובה את חיי האדם. תיעוש ושווקים חופשיים יצרו עושר שבעבר לא ניתן היה להעלותו אף בדמיון, ממנו נהנים לא רק מנהיגי התעשיה אלא גם האדם הפשוט, המסוגל להרשות לעצמו מותרות - בתים גדולים, מכוניות, טיסות במטוסים, וכל דבר עד לכוס קפה בחנות הספרים הפינתית - בקנה מידה שלא היה נתפש במאות הקודמות. הקפיטליזם איפשר לאדם גם מידה כזאת של עצמאות ואפשרויות בלתי מוגבלות ששחררו לגמרי את האדם מהעריצות המחניקה של האריסטוקרטיה והמערכות הפיאודליות היו נחלת העבר. [...] איש לא יכול היה לתפוש את הישגי הקפיטליזם והמהפכה התעשייתית בטרם התרחשו - ואירועים חדשים אלו דרשו הערכה רדיקלית מחדש של הרעיונות המקובלים. למרות זאת האינטלקטואלים כשלו מלבצע הערכה מחודשת כזאת."
אנו קוראים לכל אדם החפץ חיים להחזיר את המשמעות המודרנית (והציונית) ומול יוזמות הזויות אלו לקיים את מילות השיר "באנו חושך לגרש...". אם חפצה נפשך להציל את העולם הרי שזה הוא הדבר הפשוט ביותר -
כל מה שעליך לעשות הוא לחשוב.
