חוק ההלימה

אחד השירים היפים של יוסי בנאי עושה ספירת מלאי למדינה. ברוח הדברים הללו, ולתפארת מדינת ישראל עשיתי ספירת מלאי למדינה, שאינה טורחת לספור את תושביה.

יש לנו צבא נפלא - כפי שכותבת ועדת וינוגרד.

יש לנו עשרה שבויים ונעדרים, שהמדינה והצבא שגייס אותם, איבדו כל יכולת למוצאם. חלקם כבר מבלים בכלא האויב יותר ממחצית חייהם, ומלבד מלים גבוהות לא נעשה דבר למענם.

יש לנו אזורים במדינה, שצה"ל הנהדר - צבאנו ויסוד אסוננו - אינו מסוגל להגן עליהם. כל רגע מצטרף עוד אזור בארץ לרשימה איומה זו.

יש לנו פיקוד עורף, שאוסף כרגע מבתי התושבים את המסכות, שלא בטוח שהיה צריך לחלקן לתושבים, כדי לחלקן שוב לתושבים.

יש לנו משטרה נהדרת - כפי שחש כל אחד מאתנו יום-יום ושעה-שעה.

יש לנו ממשלה פנטסטית ובראשה עומד חשוד ונחקר מתמיד.

יש לנו שרים יעילים, שעושים לביתם בחשאי ושלא-כל-כך בחשאי - גם כשאינם בחופשה.

יש לנו משרד חינוך, שהצליח מאוד במשימתו לגדל דורות של בורים, שאין להם מושג מי הם ומה שפתם, ולטמטם את העם היושב בציון.

יש לנו מערכת חינוך - מגני ילדים ועד לאוניברסיטאות - שקורסת בהתמדה, ועכשיו היא על סף התמוטטות כללית.

יש לנו משרד חוץ, שעוד לא למד לעשות הסברה - גם אם ראשיו משלמים מס-שפתיים להסברה, ומטיילים אחוזי תזזית בכל רחבי העולם.

יש לנו זקנים, שאנחנו מצליחים למרר את שיבתם ולהשליכם כאבן אין חפץ-בה.

יש לנו מנוצלי שואה, שעשקנו, זדנו, שדדנו, חמסנו וגם ממשיכים לעשות מהם צחוק.

יש לנו כנסת מעולה, ובראשה עומדת פדגוגית דגולה שהשתמטה משירותה הצבאי, ואוהבת לנאום על כל גבעה רמה ותחת כל מיקרופון פתוח לכבוד הנופלים במערכות ישראל.

יש לנו נשיא, שמקשקש על ננו-טכנולוגיה (שכמו הנ"ל לא שירת מעולם בצבא), וחף מכל ידע בתפעול מחשב.

יש לנו עלית, שאינה רוצה שהמדינה תשרוד, ומוליכה את העם - כמו להקת למינגים - אל הצוק.

על כל אלה ועל רבים אחרים חשבתי לפני הרבה שנים, כשפיתחתי את חוק ההלימה הראשון: לכל מכסה יש פח זבל. ובעברית פשוטה: מגיעה לנו הנהגה כל כך משובחת, ואנחנו ראויים לה לחלוטין.

לכן, צריך לחגוג את יום העצמאות השישים, להניף במרץ דגלים, לתקוע בצופרים, ולבזבז הון עתק שאינו זמין אף פעם לתרופות מצילות-חיים, לרווחת העניים ולעוד כמה דברים שוליים כגון אלה.

לבשי בגדי תפארתך, פומפיי אשר בציון, וצהלי ורוני.

לתפארת מדינת ישראל!

אוי ויי.