'מנהיגות יהודית' או בונקר יהודי?

לאחרונה, מפלגת אח"י החלה במפקד פתוח לציבור הלאומי ובמקביל החלה יוזמה במחנה הדתי-לאומי לאיחוד השורות. מהלכים אלו הוציאו את משה פייגלין משלוותו. דיבורים אלו של מפלגת אח"י על מנהיגות אמונית למדינה ועל הובלת הציבור הלאומי שלא דרך הליכוד, כלל לא מצאו חן בעיניו.

ישנם מספר נושאים מרכזיים שבהם לעניות דעתי, 'מנהיגות יהודית' טועה ומטעה את הציבור וכדאי לתת עליהם את הדעת.

מזה זמן רב נמשך הניסיון לפקוד את הציבור הדתי-לאומי לליכוד, על-מנת לבסס מעמד לציבור זה בתוך מפלגת שלטון. אולם, דרכה של 'מנהיגות יהודית' לא צלחה. למרות המאמצים הרבים, התפקדו במשך כשמונה שנים רק כעשרת אלפים מתפקדים. זו כמות מכובדת, אך אינה מספיקה כדי להוביל שינוי משמעותי בליכוד. למרות החריש העמוק של פייגלין, הוא לא הצליח אפילו להיכנס למקום ריאלי ברשימת הליכוד לכנסת.

לשם השוואה, במפקד של מפלגת אח"י התפקדו בתוך חודשים בודדים אלפי מתפקדים. אני מניח שבמפקד של המחנה הלאומי הכולל דתיים, מסורתיים וחילוניים, ימנה המפקד עם סיומו עשרות אלפי מתפקדים. כשאנשים מזהים פוטנציאל לשינוי משמעותי, הם שמחים להצטרף בעצמם, ולא צריך לגייס אותם אחד אחד כפי ש'מנהיגות יהודית' עושה.

פייגלין בנה בתוך הליכוד בונקר יהודי ומתוך בונקר אי אפשר להנהיג. צריך לזכור, הליכוד לא אוהב דתיים בהנהגה, הליכוד אוהב אותנו כבוחרים או לכל היותר כחברי מרכז.

נכון, התשתית המפלגתית של הציונות הדתית הובילה אותנו להיות שותפים פוליטיים זוטרים ולא חברים במפלגת שלטון. אכן, הפלטפורמה השתדלנית של עוד מקווה, עוד סניף ועוד ישיבה מיצתה את עצמה. הגיע הזמן למפקד לאומי משמעותי שיהווה תחליף לליכוד החלול.

אנשי 'מנהיגות יהודית' פוקדים אזרחים רבים שבמוצהר אינם מצביעי ליכוד ואין בכוונתם לעשות זאת גם בבחירות הבאות. המניע היחיד להתפקדותם היא לקדם את פייגלין בבחירות בתוך הליכוד. התפקדות של ציבור שאינו מצביע למפלגה זו באופן מוצהר היא אקט של שחיתות מוסרית או אם תרצו, התנהגות פוליטית בריונית. הליכוד מכריז על עצמו כמפלגת מרכז-ימין. האידיאולוגיה של הליכוד אינה האידיאולוגיה של מתפקדי 'מנהיגות יהודית', אז מה אתם עושים שם? האם מטרתכם "לכבוש את המלכה איתי בבית..."? האם מניפולציה פוליטית כזו או אחרת תביא את פייגלין לראשות הליכוד? לפי דעתי, לא!

כמקרה בוחן ניתן לראות מה קרה ב'שינוי'. מפלגה בעלת 15 מנדטים. ערב הבחירות לכנסת ה-17 התקיימו בחירות פנימיות במפלגה, בהן הביס פעיל שינוי רון לוינטל את חבר הכנסת הוותיק אברהם פורז. בעזרת תרגילים פוליטיים הצליח לוינטל לכבוש את ראשות 'שינוי'. מכאן חשב לוינטל שהדרך אל הכנסת ואף לכסא סביב שולחן הממשלה סלולה. אך רשימה זו עם 15 מנדטים התרסקה ולא עברה את אחוז החסימה בבחירות האחרונות.

האם תסריט זה נראה מופרך במקרה ופייגלין יזכה בראשות הליכוד? האם אנשי מנהיגות יהודית חושבים שרק עם השם 'ליכוד' הם יזכו ב-30 מנדטים? בוחרי הליכוד הראו כבר בעבר את כוחם, כשהם לא מרוצים מהדרך או מהמנהיג הם יודעים לתת את קולם למפלגות אחרות. אי אפשר לקחת מפלגה ולכופף לה את היד או לכפות עליה אישים שאינם לרוחה. זו הטעיה והולכת שולל של הציבור האמוני שיוביל למפח נפש ולבזבוז מנדטים למחנה הלאומי.

'מנהיגות יהודית' מתגאה בכך שהצליחה להשיג כ-25% מקולות מתפקדי הליכוד בהתמודדות מול נתניהו. לא צריך להיות מינה צמח על-מנת לפרש הישג זה. כל תלמיד בשנה א' במדעי המדינה מבין שבכל התמודדות ישנה הצבעת מחאה, בכל מפלגה ישנו הפעיל התורן הקורא תיגר על מנהיג המפלגה. בכל הצבעה פרסונאלית ישנם בוחרים שרוצים 'לסגור חשבון' עם המנהיג, להראות לו שהמפלגה לא בכיס שלו... הבוחרים עושים זאת מתוך ידיעה ברורה שהמנהיג ינצח בהפרש ניכר. אבל המרחק מכאן ועד לכיבוש מצודת זאב עדיין גדול.

פייגלין אינו מסתיר את דעותיו התומכות בסירוב פקודה ובשיטות הפעולה של 'זו ארצנו', הסותרות את ההתנגדות הדמוקרטית הלגיטימית. אכן בדרכים אלו ניתן להוביל קבוצת מפגינים או נערים משולהבים, אך לא ניתן להנהיג מדינה. מי שיש לו בארגז הכלים רק פטיש, מתייחס לכל בעיה כאל מסמר שצריך לדפוק אותו על הראש. למחנה הדתי-לאומי יש כלים נוספים בארגז המדיני והחברתי שיסייעו לו בהמשך דרכו הפוליטית.

לא אחת הצהיר פייגלין שהיה נוהג אחרת בכפר מימון. פייגלין היה נותן הוראה לפרוץ את הגדרות ומושיע את ישראל... (ואת גוש קטיף). אבל, כדאי גם שתספר לנו מה היה קורה אילו תחת הנהגתך היו נהרגים בפריצה שתי נערות וחייל? או מג"ד צנחנים שעמד שם בראש חייליו? האם מישהו במדינה היה מוכן להפקיד אז את ילדיו בידך, כמנהיג ציבור? האם דרך זו לא הייתה מובילה את הציבור הדתי-לאומי לפינת המצורעים של המדינה?

אני מניח שאתה ומה שאתה מייצג הייתם מוקצים מחמת מיאוס. לא ניתן להלך אימים על ממשלה נבחרת ואי אפשר לשנות החלטות פוליטיות משמעותיות בהפגנות, בחסימת כבישים ובשריפת צמיגים. מי שרוצה לשנות מדיניות, עליו לקחת אחריות ולהיבחר לכנסת. מאוד פשוט לבקר ולתת עצות לשחקנים שנמצאים על המגרש, כשיושבים על הטריבונות. מהיציעים ובמאמרי ביקורת מעל דפי העיתונות הכל נראה פשוט וברור להנהגה וניהול. יהיה מאוד מעניין לראות אותך כחבר כנסת (ואני מאחל לך שתצליח) מתפשר על עקרונות ומתיישר על-פי משמעת קואליציונית שאינה לרוחך. כשתרד למגרש הפוליטי לא תוכל לתת יותר עצות אלא תבחן במעשים.

המחנה הדתי לאומי רוצה להיות שותף בבניית פלטפורמה פוליטית שתוביל להנהגת המדינה. מנהיגות בעלת חזון יהודי, ישרת דרך ובעלת יכולת עשייה מוכחת, שתוביל את מדינת ישראל בשישים השנים הבאות.

לא צריך לחבור לליכוד, אפשר לעשות זאת טוב יותר, נקי יותר ושורשי יותר. הציבור הציוני לאומי מצפה לכך.