חייבים להודות שיש איזה חן בהתבטאויות של כבוד השרה רוחמה אברהם - במיוחד כשהן נוגעות לענייני משפט.
הנה, למשל, דברים שאמרה כבוד השרה, בהיותה עדיין מחוקקת בלבד, בישיבת ועדת הכנסת שדנה בזמנה בבקשת היועץ המשפטי לממשלה להסיר את חסינותו של ח"כ דאז יחיאל חזן, ולהעמידו לדין בגין פרשת ההצבעות הכפולות:
"מהרגע שמרחף כתב האישום נגד חבר הכנסת יחיאל חזן, הוא לא מתפקד כחבר כנסת, הפעילות שלו ירדה לחלוטין והוא נמצא בסערת רגשות. אני לא מאשימה אותו, אני מאוד מבינה ללבו, מקיזים את דמו. על סמך מה, על סמך ראיה? האם זה מספיק, אדוני היועץ המשפטי?"
היא כמובן צודקת המחוקקת רוחמה.
מה שמזכיר את הסיפור על ההוא שנתפס ובכיסו שקית עם אבקה לבנה. שאל אותו השוטר לתוכן השקית, והלה השיב באדישות שזה סתם קמח. הביא השוטר כלב שהחל לרחרח סביב בעל השקית, ומיד עשה סימנים ברורים שהקמח אינו אלא סם מסוכן.
ובעל השקית בשלו המשיך לטעון שזה קמח טהור.
"אבל הכלב אומר שזה סם!" - טען השוטר.
"אני מתפלא עליך", השיב בעל השקית, "למי אתה מאמין לי או לכלב?...".
אבל למען הגילוי הנאות חייבים לציין שבעל השקית לא היה מחוקק. כלומר, הוא רצה להיות אבל לא בחרו בו.
והמחוקקת רוחמה טיפסה במעלה המדרגות והחשיבות והגיעה לדרגה הנכבדה של שרה במדינת שלטון החוק והצחוק.
והנה דברים שאמרה כבוד השרה רק לאחרונה בכנס תמיכה של מפלגת קדימה בראש הממשלה אהוד אולמרט:
"מה קרה? נכון, זו לא החקירה הראשונה, וגם לא החקירה השנייה, וגם לא החקירה השלישית. וגם לא החקירה הרביעית, ואני לא יודעת אם זו תהייה האחרונה. אבל למה? למי זה מפריע בדיוק?!"
והפעם, תודו, רוחמה באמת צודקת.
מה שמזכיר את המקרה עם הכלב ההוא ששכב בערב לישון עם מחוקקים וקם בבוקר עם פשפשים.
