טחורים - מה עושים?

רק עשרים אחוזים מתושבי שדרות ועוטף עזה סומכים על הממשלה, שתטפל היטב במיגון אזורם. לדעתי, זה שיעור מדהים של אמון ביכולתה של הממשלה הכושלת ביותר בתולדות מדינת ישראל. אין תימה אפוא שמחצית הנשאלים בסקר ידיעות אחרונות ומכון "דחף" סומכים בעניין מיגונם על איש העסקים ארקדי גאידמק.

בספר פאר לישרים, מסופר: "שהיה אדם כשר אחד שיצא בנו לתרבות רעה ולכפירה ר"ל, וצווה הבעש"ט לאביו שיאהב אותו ביותר ומחמת זה יצא מהכפירה". הבעש"ט העמיק באבחנתו, אם הבן יצא לתרבות רעה, הרי שיש כאן חסרון לא רק בילד, אלא גם במי שהיה אמור לחנכו, שלא העניק לו את האהבה הדרושה שתוליך אותו בדרך הישר.

לא צריך להיות יועץ אסטרטגי כדי להבין שהמצרך היקר ביותר שראש הממשלה אהוד אולמרט זקוק לו נואשות בימים אלה הוא זמן.

מדינת ישראל חייבת להתעשת. צה"ל הולך ומאבד את רסן השליטה על חייליו לרעת ההורים, כפי שמשרד החינוך איבד את מרותו על הילדים שלנו לרעת החינוך, ואוי לה לאותה גננת שתעז להעמיד זאטוט על מקומו. מימי "ארבע אמהות" הפכנו למדינת הורים שמשקלם בהכרעות מדיניות עלול להטביע את השלטון עם כל המדינה. צה"ל וּמפקדיו, כמו גם הממשלה והעומד בראשה, אינם עומדים בפני ההורים והחלטותיהם מושפעות ישירות מתוך לחץ שלהם.