איפה הקהל?

תארו לעצמכם, כי בפרסום למחזמר שלא עלה "גריז" היו מציינים המפיקים, כי המופע כולל סצנות בוטות ועירום העלולים לפגוע ברגשות חלק מהצופים. האם היה מתחולל מהפך והכרטיסים היו נחטפים בטרם הפצתם למשרדי הכרטיסים? האם היו נערכות הפגנות זעם של חרדים מול בימת המופע ואולי איזו עמותה הייתה פונה לערכאות והיה מתפתח מאבק על חופש הביטוי האמנותי.

ברור, כי הדבר לא קרה ולא יכול היה להיות. גריז הוא מחזמר סכריני שנגדע באיבו מטעמים שונים ומשונים, בעיקר בשל חוסר שיווק ואולי גם ידע עיתונאי שיווקי בשיווק מחזמר בלתי אטרקטיבי זה.

בית הספר בית צבי ברמת גן מעלה על בימותיו מבחר מגוון של הצגות ומרבה במיוחד במיוזיקלס, רובם ככולם, הפקות מקצועיות של צוות שחקנים נהדר שלדעתי, משתווה ואולי עולה, לא פעם, על המופעים בווסט אנד. הבעיה היא שבית צבי אינו יודע לשווק את הצגותיו, גם מחוסר תקציב מתאים לפרסומים, ודי הרבה בגלל חוסר ידע עיתונאי-יח"צני.

כך קורה, שהצגות משובחות יורדות חיש מהר, למרות ההצלחה המקצועית ורמתן הגבוהה של להקת השחקנים. האחרון בסדרת ההורדות החפוזות היה המיוזיקל פיפן של המלחין סטיבן שוורץ, יוצר וויקד. הקהל לא הגיע וההפקה החליטה לקצץ בשבוע ההופעות האחרון והותירה שתי הצגות לסיום. כך גם אירע למיוזיקל הנפלא איך להצליח בעסקים מבלי להתאמץ, שהוצג כשבועיים לערך וירד, כי לא הייתה דרישה. בשני המקרים מילאו, בדרך כלל, את האולמות, דיירי מעונות מוגנים או ועדי עובדים מעיר בפרובינציה. וזה בהחלט לגיטימי, אבל לא לכך התכוון המשורר וחבל.

והנה, שוחררה לאוויר העולם שורת המחץ המלווה את הפלייר להצגה הבאה של בית הספר לאמנות הבמה. "לצאת מכאן"- מחזה מאת מרשה נורמן, מחזאית אמריקנית מכובדת וזוכת פרס פוליצר. המחזה כבר הוצג בעבר הרחוק בבימותנו ואין לי מושג כיצד ואיך הייתה ההפקה. ההצגה העכשווית שתועלה במחצית השנייה של יולי מתגדרת בשורת המחץ: "ההצגה כוללת סצנות בוטות וכן עירום העלולים לפגוע ברגשות חלק מהצופים".

המחזה עוסק באסירה משוחררת שעברה האפל אינו מניח את לפיתתו וממשיך לאחוז בה. אני מניח שכל הכתוב הוא אמת ויציב. המחזה אכן כולל אלימות ובוטות וגם קטעי עירום, שהפכו כבר מזמן לחלק מובן מאליו בהצגות ואין מתייחסים אליהם יותר מדי. הרי גם במחזמר שיער יש עירום ומי בכלל שם דגש על כך. אלימות? סצנות בוטות? אני מניח שרבים הם המחזות הכוללים רגעים כאלה. אז מה התחדש? זהירות יתר של ההפקה, כדי למנוע מציבור רגיש או דתי לבקר בה, למנוע ביקורים של בני נוער? בהחלט ברור ומובן. אבל, ושוב, תמיד האבל הזה. קשה להשתחרר מההרגשה שיתכן מאוד שדווקא "סצנות בוטות ועירום" מהווים מקדם שיווקי מצוין. ואולי ההפך, שוב תהיה זו הצגה רבת כשרון ומקצועית, רק שהקהל יצביע ברגליים ולא ימהר להגיע אליה, אפילו בזכות כמה ציצים וסצנות בוטות.