חייבים להודות ששופט בית המשפט העליון יורם דנציגר הוא אדם הגון. כי לא פעם ולא פעמיים תמצא ששופט נותן החלטה מסוימת, וכדי להצדיק אותה - אין הוא בוחל ב"סידור" העובדות כך שיתמכו ויצדיקו את החלטתו.
אבל השופט דנציגר אינו נמנה עם השופטים הללו. הוא לא יארגן את העובדות על-פי נוחיותו. אבל מצד שני הוא גם לא ייתן לעובדות לבלבל אותו.
המדובר כמובן בהחלטה שנתן השופט בעניינה של הגננת אהובה כחלון מאשקלון, שהורשעה בבית המשפט המחוזי בהתעללות נפשית וגופנית בילדי הגן ונדונה, בין היתר, לשנה וחצי מאסר בפועל.
הנה מה שמספר השופט דנציגר על המעשים שבגינם הורשעה הגננת:
"המבקשת (הגננת - י.ד.) נהגה להושיב את ילדי הגן בכוח על גבי כיסאותיהם כשהיא אוחזת ומושכת בחוזקה בידיהם; נהגה למשוך בשיער ראשם של ילדי הגן; הכתה ילדים שלא ישבו זקוף כשדרשה זאת; זרקה נעל לעבר ילד שזז ממקומו או הרעיש בשעת ה"ריכוז"; במספר רב של הזדמנויות נהגה המבקשת להכניס ילד שבכה בגן או הפריע לה בדרך אחרת לחדר חשוך אשר שימש לאחסון מזרנים, וסגרה את הילד בחדר החשוך לבדו. רק לאחר שבכה הילד פתחה את דלת החדר, שאלה את הילד בטון מאיים אם גם עכשיו ימשיך לבכות והוציאה אותו מהחדר החשוך... במקרה אחד, תקפה המבקשת ילד וגרמה לו חבלה של ממש בכך שהרימה אותו מהרצפה כשהיא אוחזת בחזקה בבגדיו והשליכה אותו לעבר מזרן. הילד נפל על הרצפה ונחבל במצחו. לאחר שפרץ הילד בבכי, איימה עליו בכך שאמרה לו: "אם תספר לאבא שלך אני אהרוג אותך". במקרה אחר, המבקשת תקפה ילד אחר שלא שב למקום הישיבה שלו, וגרמה לו חבלה של ממש בכך שדחפה אותו בכח והורתה לו לשוב למקומו. הילד נפל על הרצפה וראשו נחבל. במקרה אחר, לאחר שהמבקשת שמעה כי אחת הילדות בגן משכה בשערות ראשה של ילדה אחרת, משכה המבקשת בכח בשערות ראשה של אותה ילדה ואמרה לה שכעת היא כבר לא תמשוך בשיער. במקרה נוסף, הרימה המבקשת ילדה ששיחקה מחוץ לתחום ישיבת קבוצת הילדים אליה השתייכה מהרצפה והשליכה אותה בכוח אל עבר המשקוף".
עד כאן הציטוט מהחלטת השופט.
