בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
כשמערך הדוברות יכנס לפעולה, כל החשינים והזמירים והדורנרים יתפנו סוף סוף לשחק עם הנכדים שלהם, ואז השמירה על הדמוקרטיה מפני הפרידמנים ושאר המחבלים בכרם תהיה מופקדת בידיו האמונות של מערך הדוברות
יש לברך את נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש על היוזמה להקים מערך דוברות לבית המשפט. כי תמיד חשדנו שהשחור שאנחנו רואים - הוא בעצם ורוד. אכן, בית המשפט זקוק למערך דוברות כדי להטות כלפי מעלה את העקומה הצוללת של אמון הציבור. ואם מערך הדוברות הזה לא יספק את הסחורה, תמיד יהיה אפשר להאשים אותו בכישלון ולהחליפו במערך דוברות חדש, וחוזר חלילה. שהרי הבעייה, תמיד ידענו, היא רק במראה ולא בדמות המכוערת הניצבת מולה. ומה יעשה מערך הדוברות? מה השאלה בכלל? מה שעושה כל חברת פרסום: פתאום נבחין שפסקי הדין מדיפים ריח נעים של דיאודורנט משפטי יקר. וגם נגלה שבשולי פסק הדין מציץ אלינו ציור חמוד של לב קטן ואדמדם. וכשנקרב בזהירות את האוזן אל פסק הדין גם נשמע מוסיקת מעליות מרגיעה הבוקעת ממנו. וכשאנשי מערך הדוברות ידבררו הבלים - לא נוכל להעליב אותם, כי אם נעשה כך נסתכן, חלילה, בעבירה פלילית של העלבת עובדי ציבור. כן, וכמעט שכחנו: כשמערך הדוברות יכנס לפעולה, כל החשינים והזמירים והדורנרים יתפנו סוף סוף לשחק עם הנכדים שלהם, ואז השמירה על הדמוקרטיה מפני הפרידמנים ושאר המחבלים בכרם תהיה מופקדת בידיו האמונות של מערך הדוברות. ואז פתאום, כמעט בלי שנבחין, נגלה שאמון הציבור במערך הדוברות מתחיל לנסוק - כמו היה בלון פורח. והוא יעלה מעלה מעלה אל השחקים - עד שיעבור אפילו את גבול המאה אחוזים (הצבעות כפולות אתם יודעים...). מי לעזאזל צריך בית משפט? אני מכיר כמה דוברים מוכשרים שיודעים גם לכתוב פסקי דין.
|
תאריך:
|
01/09/2008
|
|
|
עודכן:
|
01/09/2008
|
|
עו"ד יוסי דר
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
בנימין
|
1/09/08 09:26
|
|
2
|
|
ע. סובול
|
1/09/08 09:38
|
|
3
|
|
WOW
|
1/09/08 10:06
|
|
סמי, יולי ומשפחת עופר יכולים לישון בשקט. לממן את הסרט של מיקי רוזנטל הם ודאי לא יממנו, אך אחרי הקרנת הבכורה שלו יכולים בני משפחת ההון להרגע מעט. "שיטת השקשוקה" יצר ציפיות גבוהות בקרב הציבור. היה בכך כדי ליצור מקדם מכירות לסרט שאמור היה לשבור את כללי המשחק.
|
|
|
מזה שנות דור קיום האנושות מתבסס על צעירים. המבוגר נותן את ברכת הדרך, את ההמלצה הטובה כיצד ליישם מהלכים שונים וחשוב מכל - הפקת לקחים אשר המבוגר למד על בשרו.
|
|
|
נוגע ללב חשבון הנפש שתובע מן השמאל אליעזר יערי, מנכ"ל "הקרן החדשה לישראל" במאמרו "השבר בין זיקה והזכות על הארץ" ("ארץ אחרת”, גיליון 27, Ynet ,15.08.2008).
|
|
|
שבועות ספורים של חסד היו לו לאזרח הישראלי, עת בהה בערוצי הטלוויזיה וקיווה, כל כך קיווה, להישגים של ספורטאי ארצו באולימפיאדה. שבועות ספורים בהם כל אשר חפץ בו היה רגע של גאווה לאומית, לא פחות, שבו יונף הדגל הכחול-לבן, יושמע ההמנון הלאומי ויעוטר במדליה נציג ישראלי שלא חשוד, אף לא בעקיפין, באי ניקיון כפיים, בתככנות או בקידום אינטרסים זרים. רגע נדיר של אפשרות לצפות במי שהצלחתו היא הצלחתנו, והישגיו האישיים הם הישגינו, שאין סתירה בין "הטוב האישי" שלו ל"טוב הקולקטיבי" שלנו. קשה להאמין שאזרחי ישראל, שמעולם לא טרחו לרכוש כרטיס לתחרות ג'ודו או התעמלות אמנותית, שטרם הרחיקו לצפות בשיט מפרשיות תחרותי או בתחרות סיף, החלו מתאהבים בענפי ספורט אלה. הם פשוט ביקשו רגעים ספורים של גאווה לאומית.
|
|
|
שערו בנפשכם שהייתם עורכים קניות בסופרמרקט. בוחרים מוצרים זולים מהמדף, ומחשבים את הוצאותיכם בקפדנות. ואז, כשהייתם מגיעים לקופה, הייתם מגלים שהחשבון גדול ממה שחישבתם. מדוע? משום שחויבתם בעמלת שימוש בעגלת הקניות, עמלת שורה על כל רישום של פריט בקופה, ודמי ניהול חשבון - עבור ניהול החשבון שלכם על-ידי הקופאית. לבסוף כששילמתם, נאלצתם להוסיף אף עוד, משום שפעולת התשלום חויבה בעמלת פקיד, כשגם על פעולה זו חויבתם בעמלת שורה כמובן. ללא ספק הייתם מבינים שעבדו עליכם, וגם אם לא הייתם נוטשים את עגלת הקניות בלי לשלם והולכים לסופרמרקט אחר, הייתם מקימים מהומה רבתי. אז איך זה שהבנקים עושים לכם בדיוק אותו דבר, ואתם שותקים?
|
|
|
|