|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
המנהג לשלוח "שנות טובות" הלך ודעך עם השנים, אבל האמונות והאידיאלים עוד ימשיכו להפעים אותנו
|
כשהיינו ילדים היינו מחכים לשנה טובות, ל"שנה טובות"... ולא הרגשנו שיש כאן בעיה עם העברית... העולם היה פשוט ותמים.
דוכני איגרות הברכה שובים את העין שוב, וקשה להאמין - אבל הנה שוב, זרי הפרחים המרהיבים, המלאכים פורשים כנפיים, זוג אוהבים וחץ ליד לב אדום... האם העולם חוזר לעידן התמים?
המנהג לשלוח כרטיסי ברכה בראש השנה קיים כבר למעלה ממאה שנה, ויש הרגשה שחוזרים לימים ההם. שוב צצים דוכנים צבעוניים, ועוברי אורח מבקשים לבחור "שנה טובה" נוצצת, שיש בה שורות בזהב, ופרחים באדום, ויונה לבנה ועלה זית בפיה...
נכון, שולחים היום פחות... אבל כולם יודעים, שאיגרת ברכה יפה עדיפה פי כמה על אי מייל שטחי באינטרנט או על שיחה סתמית בטלפון. אפשר גם להוסיף לכל שנה טובה כמה מלים אישיות... אין תחליף למכתב האישי, לאיגרת הברכה המבטיחה הגשמת משאלות כמוסות.
בשנות החמישים והששים רווחו בכל בית אותן שנות טובות - ושילבנו כאן בעמוד צרור של איגרות ברכה ישנות. נכון, זה לא נראה כמו הברכות הדיגיטאליות החדשניות וההיי- טייקיות...אבל בעצם מי רוצה שנה טובה בטעם של צג מחשב וגרפיקה של "פוטו שופ"?
בשכונת הילדות שלנו בבתי סיידוף בירושלים ידענו לבנות קורקינט בכוחות עצמנו, לסחוב את הבלוקים של הקרח כי המקרר היה פשוט - וידענו כולנו שזה עולם שבו מסתפקים במועט ומקדשים את הפשטות...יפה לשוב ולהביט בכל ה"שנה טובות" הישנות, לחוש שוב את הריח של אותם ימים יפים, ולומר שוב, נוסטלגיה זה לא מה שהיה פעם...
אתה מביט באיגרות הישנות האלה, ואומר לעצמך - זה רק דור שחלף, והכל כל כך שונה...באיגרות הישנות אפשר לגלות אוצר של מסורות, הלכי רוח, מחשבות וערכים נושנים, אולי נאיביים יותר. המציאות של אז השתקפה באיורים על ה"שנות טובות": ספינות מעפילים הרואיות, טנקים יורים בתש"ח כשלצדם התקווה ל"שנת שלום", משפחה שלווה ישובה סביב שולחן פורמייקה אופנתי מאותם ימים ולצד התמונה כתובה המשאלה ל"שנת שגשוג". כמובן יש גם אגרות ועליהן פסוקים, ספרי תורה:" לשנה טובה תיכתבו", "תחל שנה וברכותיה" ועוד ועוד.
משפחות הצטלמו וביקשו מהצלם להפיק להן איגרת ברכה ברוח אותם ימים, ואתה רואה את אב המשפחה עטור זקן אצילי, ואת המלים המסורתיות, והכל בשחור לבן...ואיש לא שאל אז, למה לא הוספתם קצת צבע. המלים היו חשובות מכול.
אילו היינו מחנכים את הילדים שלנו על הרוח הזאת, על הצבעים הפשוטים האלה אולי היינו נראים אחרת? הגיע הזמן לשוב לימי התום, למען עצמו, למען ילדינו: פחות פרסומות צעקניות, פחות תוכניות ריאליטי שחוצות כל קוד וכל קו אדום...יש איזה רוגע ויש שלווה בתמונות הנשקפות מאיגרות הברכה הישנות והטובות: כמה יפה לראות באיגרות את מחזור השנה היהודי, את ערכי המשפחה, המסגרת המאחדת, הקשר לערכים, למסורת... לרגע אתה שואל את עצמך: האם באמת היינו כל כך תמימים? מה נותר מאז? האם נשארו תקוות שניתן להאמין בהן?
המנהג לשלוח "שנות טובות" הלך ודעך עם השנים, אבל האמונות והאידיאלים עוד ימשיכו להפעים אותנו. אולי עוד נשוב להיות תמימים וחולמים כפי שהיינו פעם. שנה טובה.
|
| תאריך:
|
27/09/2008
|
|
|
עודכן:
|
27/09/2008
|
|
הרצל ובלפור חקק
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
מאיריקו
|
27/09/08 19:04
|
|
לא בכל יום נוטלת על עצמה שותפות חדשה - ללא כוונת רווח, יוזמה ברוכה, המחייבת אותה לעבודה של שנים רבות ולהשקעה כספית מתמשכת; לא בכל יום מצליחה שותפות שכזו ללכד אנשי מקצוע מן השורה הראשונה למחויבות חברתית ארוכת טווח. השותפות החדשה הוקמה בימים אלה על-ידי חברת מיטב בית השקעות וארגון ג'וינט ישראל. אלה זיהו כשל חמור הקיים בישראל: העדר מידע אמיתי וזמין על אודות "המגזר השלישי" - עמותות ומלכ"רים, אף-על-פי שהיקף פעילותם מסתכם בעשרות מיליארדי שקלים. העדר שיקוף אמיתי הוא מתכון ידוע לשחיתות, אי-סדרים ובזבוז משווע של כספי ציבור וכספי תורמים. לכן הם הקימו את ארגון מידות, שנועד לשיקוף ודירוג מלכ"רים ועמותות.
|
|
|
|
|
ככל שהמצב הכלכלי בעולם הולך ומחמיר, גדלה ומתרחבת באחרונה גם עקומת הפשיעה נגד תיירים. כדי לעודד את הערנות והמודעות נגד גנבים וכייסים, התפרסם, לקראת עונת הנסיעות של החגים, מדריך מיוחד לתייר הישראלי המצוי, העושה בארצות שמעבר לים, על "דרכים מעשיות לריסוק הפשע". המדריך נועד לאפשר לתייר להקדים רפואה למכה ולהמליץ על דרכים נאותות כדי להישמר נאותה מפני כל פגע אפשרי.
|
|
|
|
|
"דיקטטורה של אופורטוניסטים", כך הגדירה ידידתי את מציאות חיינו, שבה כ-20 אלף איש – פחות ממספר תושביה של שכונת גילה בירושלים, שמופעלים על-ידי כמה עשרות עיתונאים, סוקרים וספינולוגים, ממליכים עלינו את ציפי, יונת השלום הצחה. "כבר חייתי בדיקטטורה כזו", אמרה האישה, עולה חדשה-ותיקה מרוסיה הסובייטית. דבריה סייעו לי לשים את האצבע על מקור תחושת העלבון שחשו מרביתנו לנוכח הפארסה שהתחוללה לנגד עינינו בשבועות האחרונים סביב ה"בחירות" בקדימה.
|
|
|
|
|
קשה להימלט מהמסקנה שכאשר חברים בוועדה היוקרתית למינוי שופטים מתעלמים במופגן מחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, ופועלים בניגוד לחוות הדעת שלו - הם חושפים בכך פן לא מספיק בוגר ולא מספיק בשל באישיותם.
|
|
|
|
|
בעוד שבוע בערך, בתחילת אוקטובר, בדיוק כשמחציתנו האחת תהיה באנטליה ומחציתנו האחרת תרוץ לסופרמרקט עם תלושי השי, תתמלא התקשורת בידיעות על עונת נובל 2008. בשטוקהולם ובאוסלו יפרסמו ועדות פרס נובל יום אחר יום את שמות הזוכים בפרס לשנה זאת, ומן הסתם יהיו ביניהם, כמו בכל שנה, כמה יהודים. המספר הכולל של היהודים שזכו בפרס יגיע ככל הנראה ליותר מ-170 והתקשורת, האינטרנטית והרגילה, תשוב ותתמלא, כמו בכל שנה, במאמרים על גדולתו של הגניוס היהודי.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מנחם רהט
הגאון היהודי בסדר גודל בלתי נתפס, שזכרו הלך ונשתכח מאז פטירתו, אשר חי ומת תחת מעטה סמיך של מסתורין, חוזר בימים אלה למודעות הציבור בזכות שני מפעלי מחקר וזכרון שנחשפים עכשיו: ספר חדש...
|
|
|
|
|
חיים רמון | 
כל עוד אנשים כמו יעלון, משת"פים נאמנים מיל' של נתניהו, הם מראשי מבקריו, כאשר ברור שהשנאה האישית שלהם לנתניהו היא המוטיב המרכזי ביסוד ביקורתם, נתניהו יכול לישון בשקט
|
|
|
|
|
אלי אלון
מהתרשמות שלי ומהבנה בנושאי איכות סביבה השיקום האקולוגי והנופי של מקטע הנחל בפ"ת רחוק מלהיות מספק ומוקדם לדבר על "שיקום הנחל
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
