|
|
סיקור תקשורתי משולח רסן [צילום: AP]
|
|
|
|
|
|
|
קוראים לי ניר, יהודי, תושב עכו, עיר קטנה בצפון הארץ שלפני ימים ספורים הייתה שכוחה מעין הסערה הציבורית. אני מניח שעד המאורעות האחרונים לא רבים היו מודעים בכלל לקיומה. אולי בעצם קצת, ידעו שיש חומות ועיר עתיקה. בעצם הדבר המזוהה ביותר היה החומוס, וגם פסטיבל בחול המועד סוכות.
ביום כיפור נפל דבר, פתאום בעל כורחנו נקלענו לשיח פוליטי תקשורתי משולח רסן בגלל מאורעות שהיינו מעדיפים כולנו לשכוח. אני רוצה לומר שלבי נחמץ, כמי שגדל וחי בעיר קשה לי לראות כיצד תושביה נחבטים מקיר לקיר, נקלעים לשיח ציני ומר בין ימין לשמאל מבלי להוות חלק פעיל בו. רבים "יפי הנפש" שניצלו את התקרית שאירעה להלעטה מסיבית וגרוטסקית של אמצעי התקשורת במשנתם הסדורה ביחסים בין ערבים ליהודים, עכו, שידעה ימים יפים של דו-קיום, הפכה פתאום מודל מקולקל של יחסי ערבים יהודים.
אנו התושבים, שצמאים לכל פיסת מידע או הבעת דעה מצד פוליטיקאים/עיתונאים/אנשי רוח לעיתים מתפוצצים לנוכח מסע השטנה שאנו עוברים על-ידי אישים המקבלים במה ציבורית ולא בקיאים במרקם היחסים העדין. אנו קוראים ושומעים חזור ושנה כיצד תושביה היהודים מכונים ללא הרף "פורעים", "מסיתים" וכיוצא בזה. פתאום תושביה הדתיים של העיר מצטיירים כנטע זר החורש מזימות ומנצל הזדמנויות כדי להלום בציבור הערבי חסר ההגנה.
אני מתנצל אם אני קובע קביעה נחרצת, אבל אני רואה את הסיקור התקשורתי ואני מוצא אותו לא מאוזן בשום צורה שהיא. זה התחיל בעובדה שהנהג רואיין בערוץ 2 וצוייר כקורבן של הנסיבות, המשיך בהבעת דעה חיובית על-ידי חבר ילדות יהודי ועדיין ממשיך בכתבה על הגעתן של משפחות דתיות לעיר כרמז להצתת מערכת היחסים.
אולי אני תמים, אולי אני לא בקיא ברזי הניתוח התקשורתי, אבל אני מוצא אלמנט לא מאוזן, אני מבחין באמירה תקשורתית של תושבים יהודים שפגעו והציתו את הלהבה. אני רוצה להבהיר נקודה חשובה, אני ורבים שכמותי מגנים בכל תוקף, ידויי אבנים, פגיעה בזכויות הפרט או כל הפרה בוטה אחרת. אין זה מתאים למסורת היהודית ואין זה הולם את המוסר היהודי שהוא המרכיב החשוב ביותר בהוויתנו שלנו, דתיים וחילוניים.
בואו ניכנס קצת למסגרת הצרה של העיר כי בשבילנו זה לב כל העניין. אנשי רוח ערבים ויהודים כאחד הסבירו את מעשי הפרעות של ערביי עכו ביום כיפור כתוצאה מעוני וקיפוח שציבור זה חווה מידי יום. בימים הראשונים לא נשמעה כל התנצלות או הכאה על חטא, כאילו שהכל תלוי ועומד במעשיהם של היהודים.
אנו תושבי העיר היהודיים עומדים ולא כל כך מאמינים מהיכן כל זה לקוח. עכו, במיוחד בשנים האחרונות הפנתה משאבים רבים לטובת הציבור הערבי לא מתוך אפליה מתקנת או כל החלטה מפלה. המשאבים הופנו כי באמת האמינו שהציבור הערבי הוא חלק אינטגרלי מהעיר. שכונת וולפסון ששמה עלה לכותרות לאחרונה, זכתה למתיחת פנים מהיסוד, בתי ספר וגנים חדשים נפתחו לטובת הציבור הערבי וגם במועצת העיר זוכה הנציגות הערבית לדריסת רגל בכל הקשור לקבלת החלטות.
העיר העתיקה שרוב עסקיה מנוהלים על-ידי ערבים, פורחת במיוחד באביב ובקיץ וחלק נכבד מהתושבים הערביים זוכים בצדק רב לרווחה כלכלית. העיר המערבית המכונה "העיר החדשה" פותחת את שעריה לתושבים הערביים ואני יכול לומר שבשכונתי היחס בין הערבים ליהודים הוא כמעט זהה.
מול כל זה אנו לפתע קוראים/שומעים/רואים את אותם אנשי רוח/עיתונאים וכו' אשר מנצלים את הבמה הציבורית לפריסה של משנתם הפוליטית בראייה צינית ופולשנית מבלי בכלל להבין את מארג היחסים בעיר.
פתאום נשמעות הצהרות חסרות שחר על הציבור היהודי שהחל במהומות, הנהג הערבי המסכן והתמים שנקלע לעין הסערה ורק חבורה של אנשים ברברים החלה לרגום באבנים בפראות ובחוסר רחמים, ישנה אפילו הבעת דעה שזכתה לעלות על גבי אתר חדשות אינטרנט מפורסם, המצדיקה את פעולות הנקם הערבית.
אני קצת תמה ולא מבין, מדוע העדויות על נהיגה פרועה מצד הנהג, התגרות מכוונת ושחצנית מתוך זלזול ושנאה הוצנעו בקרן הזווית? מדוע אין אזכור מובלט על אוטובוס מלא בפורעים המגובה בהסתה של המואזין בעיר העתיקה אשר הגיע בדיוק מופלא ללב לבו של שכונה יהודית, האם מישהו העלה על דעתו שיש אולי יסוד סביר למעשה מתוכנן מראש?
רבות דובר על ההשוואה לליל הבדולח בגרמניה. צריך להסכים שההשוואה היא מופרזת ולא מאוזנת. בתזמון ציני ימלאו בחודש הבא בדיוק 70 שנה לפרעות אלו. למרות הפערים הגדולים בין המאורעות, על דבר אחד ניתן להסכים: בשני המקרים נופצו חלונות של עסקים יהודיים בשל שנאה צרופה ויוקדת, לכך כבר אף אחד לא יוכל להתייחס בביטול.
אנו תושבי העיר מנסים לשקם את היחסים ולהחזיר עטרה ליושנה, חבל פשוט לאבד עיר שיקרה לרבים מאיתנו. ולכל אלו "שתופסים טרמפים" בכדי להוציא לאוויר העולם את משנתם הפוליטית הסדורה,אני מבקש, אנא מכם, את רחשי לבכם הציניים, הפנו למקום אחר. אם כבר בחרתם להביע דעה. שאלו. חקרו. בדקו. ורק אחר-כך תוציאו מקרבכם את אשר על לבכם, אחרת פשוט יש טעם לוואי חמוץ ומר,חבל זה פוגע בטעם של החומוס.
